החברות הכי טובות חוזרות – ומתגעגעות לענת גוב

בסוף השבוע חוזרת לבמה הצגת הלהיט "חברות הכי טובות", ומעל הכל ניכר במהלך החזרות חסרונה של ענת גוב, שכולם קיוו כי תזכה להיות נוכחת בגרסה החדשה של המחזה שכתבה

Print Friendly

"ריב בנות". שרית וינו-אלעד, מיה דגן, יעל לבנטל. צילום: דניאל קמינסקי

הן חוזרות, החברות הכי טובות, אם כי בהרכב אחר. 14 שנה לאחר שיצאה לדרך בתיאטרון הקאמרי הצגת הלהיט של ענת גוב, "חברות הכי טובות", יעלה המסך בסוף השבוע על גרסה חדשה, בהפקה משותפת של הקאמרי ותיאטרון בית לסין.

שובן של "החברות" לבמה תוכנן זה מכבר וגוב הייתה שותפה בליהוק השחקניות. נראה שעם הסתלקותה בטרם עת של המחזאית המוכשרת קיבל הדבר משמעות מיוחדת, אולי אפילו מעבר למשקלו הסגולי של המחזה, שהוצג לראשונה ב-99' ורץ כ-700 פעם בכיכובן של שרה פון-שוורצה, קרן מור וענת וקסמן.

הפעם עומדת לרשות הבמאי גלעד קמחי, שתפס את מקומה של במאית ההפקה המקורית, עדנה מזי"א, נבחרת לא פחות מוכשרת, בראשותן של יעל לבנטל, שרית וינו-אלעד ומיה דגן. בתפקידי החברות בצעירותן מופיעות כנרת לימוני, שמרית לוסטיג ודינה סנדרסון.

ההצגה, שתועלה בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, מביאה את סיפור חברותן רבת השנים של שלוש חברות, המתנפצת בעקבות "ריב-בנות", ובכורח הנסיבות מתחדשת לערב אחד, שבו צצים משקעים וזכרונות מהעבר.

מעבר לכל ניכר חסרונה של ענת גוב, שכולם קיוו כי תזכה להיות נוכחת בגרסת שנות האלפיים של המחזה שלה. למרבה הצער מהתקווה נותר געגוע.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, הצגות, תרבות, תרבות קצר, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.