איראן מתכננת לתבוע את מפיקי הסרט "ארגו"

טוענת כי האיראנים הוצגו בו כ"אלימים מדי". את איראן תייצג ככל הנראה עורכת הדין הצרפתייה איזבל קוטאנט-פייר, שסינגרה בעבר גם על הטרוריסט הבינלאומי קרלוס

Print Friendly

כרזת הסרט "ארגו". האיראנים טוענים שהוא אינו אלא תעמולה נגד ארצם (מקור: ויקימדיה).

איראן מתכננת לתבוע לדין את מפיקי הסרט "ארגו", המתאר את חילוצם של שישה אמריקנים שנמלטו משגרירות ארצם בטהרן במהלך מהפכת חומייני ב-1979. האיראנים טוענים כי הסרט מציג "תמונה לא-מציאותית" של ארצם.

כמה אתרי חדשות איראניים, כולל האתר תומך הרפורמות "שארג' דיילי", דיווחו כי עורכת הדין הצרפתייה איזבל קוטאנט-פייר שוהה בימים אלה באיראן. בין השאר, היא מקיימת פגישות עם בכירים במימשל ודנה עימם בשאלה כיצד והיכן להגיש את התביעה. קוטאנט-פייר ידועה כמי שייצגה את הטרוריסט איליץ' ראמירז סאנצ'ז, המוכר יותר כקרלוס, במשפטו בצרפת, ואף הייתה לבת זוגו.

בעקבות הסתערות ההמונים על שגרירות ארה"ב בטהרן בפברואר 1979, נתפסו 52 מעובדי השגרירות והוחזקו במשך 444 ימים כבני ערובה. שישה מאנשי השגרירות הצליחו לחמוק מהמקום ומצאו ממקלט במעונו של שגריר קנדה באיראן. הסרט "ארגו" מספר את סיפור מילוטם מאיראן על ידי סוכן הסי.איי.אי טוני מנדז, כשהם מחופשים לאנשי צוות הפקה של סרט הוליוודי.

"ארגו", שאותו הפיק וביים – ואף שיחק בתפקיד הראשי – בן אפלק, זכה בחודש שעבר בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. מייד לאחר מכן טענו בכירים בטהרן כי מדובר בסרט המגלה אהדה בולטת לסוכנות הבין המרכזית של ארה"ב וכי הוא אינו אלא תעמולה אנטי-איראנית. על אף שהסרט לא הוצג בבתי הקולנוע באיראן עצמה, איראנים רבים צפו בו באמצעות תקליטורי די.וי.די פיראטיים, והעניין הרב שעורר אף הצית ויכוח ציבורי שחשף הבדלי גישות בין דורות שונים במדינה. המבוגרים יותר, שרבים בהם נטלו חלק פעיל במהפכה האיסלאמית, מתחו ביקורת קטלנית על הדרך בה הוצגה בסרט. ואילו הצעירים יותר, בני הדור החדש, גילו פתיחות רבה יותר כלפי תיאור חליפי של האירועים מכפי שהוא מוצג להם בדרך כלל בגירסה הרשמית.

ההחלטה על הגשת התביעה התקבלה לאחר שהוקרן ביום שני באירוע מיוחד בפני קבוצה של בכירים האחראים לתחום התרבות ומבקרי סרטים. בהתכנסות, שהתבצעה תחת הכותרת "התרמית של הוליווד", דנו הנאספים בהיבטים שונים של הגשת תביעה. עדיין לא ברור אילו סעיפים ייכללו בתביעה הזו ולאיזו ערכאה ניתן יהיה לפנות במידה והיא תידחה.

המשתתפים בפגישה הגדירו את הסרט כ"הפרה של נורמות התרבות הבינלאומיות". הצהרה רשמית שפורסמה לאחר מכן קבעה כי "הענקת פרס לסרט אנטי-איראני הוא התקפה תעמולתית נגד האומה ונגד האנושות כולה". בהצהרה לא נאמר אילו קטעים בסרט הם "לא-מציאותיים", אבל בכירים במימשל האיראני טענו כי האיראנים המוצגים בו מתוארים כ"אלימים מדי". לדבריהם, במאי הסרט התעלם מסרטי תעודה אחרים שנעשו על כיבוש השגרירות ואף לא עסק בסיבות לפרוץ המשבר, לרבות הזעם האיראני על חלקה של סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב בהפיכת-הנגד שהדיחה את ראש הממשלה מוחמד מוצאדק, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ב-1953, וכוננה במקומו מונרכיה פרו-אמריקנית.

אין זו הפעם הראשונה שהוליוווד מתארת תמונה מעוותת שלה. בשנת 2009 דרשה איראן מצוות של שחקנים ואנשי קולנוע שביקרו במדינה, כולל השחקנית אנט בנינג, להתנצל בטענה שסרטים כמו "300" ו"המתאבק" עולבים בעם האיראני. לדבריהם, הסרט "300", שעסק במלחמות יוון-פרס, היווה פגיעה בתרבותם העתיקה. סרט נוסף, "לא בלי בתי", המשחזר את סיפורה האמיתי של אמריקנית הנמלטת מאיראן עם בתה לאחר שאולצה לחיות שם תחת חוקי ההלכה על ידי בעלה הדתי-קיצוני, הרתיח את האיראנים משום שתיארו אותם, לטענתם, כמלוכלכים, גסים ואכזריים, אובססיביים בנושא האסלאם ושטופים בשנאת נשים.

תעשיית הקולנוע של המדינה מנוהלת ומפוקחת על ידי הממשלה. השנה החרימו האיראנים את טקס פרסי האוסקר, דווקא בשל אירוע שאינו קשור ל"ארגו": מחאה נגד סרט קולנוע שהופץ באינטרנט ושלטענת האיראנים השמיץ את דמותו של מוחמד נביא האסלאם.

Print Friendly

על אודות אורי קציר

עיתונאי, בלוגר, עורך, יועץ תקשורת.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ב, בעולם, צפון אמריקה, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.