במלון מרידיאן ים המלח ננעל ביום רביעי כנס בינלאומי לחקר הזיקנה, שנמשך שלושה ימים. הכנס הוא בחסות אוניברסיטת בן גוריון. עשרות מדענים מאירופה, ארה"ב וישראל, ביניהם בעלי שם עולמי, התכנסו השבוע לדון בסוגיה – מה קורה לנו מבחינה ביולוגית בגיל הזיקנה. הם דנו בשינויים המתרחשים ברקמות ובתאים ברמה המולקולרית בזמן ההזדקנות, מתוך מטרה להבין את תהליכי הזיקנה ולראות כיצד אפשר לשפר את יכולת ההתמודדות של האדם בחלק האחרון של חייו.

בכנס דנו במחלות האופייניות הפוקדות את האדם בזקנתו כמו ניוונים של מערכת העצבים (אלצהיימר, פרקינסון) ומחלות הסרטן. עוד דנו הכנס באמצעים להאריך חיים, כמו למשל בקביעה שנמצאו לה הוכחות: "פחות קלוריות, יותר אריכות ימים".

גם נושא "הגנים" לא נפקד מהכנס. החוקרים ניסו להבין למה אנשים מסוימים חיים יותר זמן מאחרים, ולאיזה גנים זה משויך. ההנחה היא, אומרים מדענים, שישנם גנים מאריכי חיים והמטרה היא לאתר אותם. בכנס הוצגו מחקרים, בהם נלקחו דגימות די אן אי מצאצאים של אנשים שהאריכו חיים זמן רב מהממוצע, יותר ממאה שנה, כדי לבדוק איזה גנים מתבטאים בהם יחסית לאנשים אחרים והאם אפשר ללמוד מכך על אמצעים שיכולים לסייע בהארכת חיים.

בין המדענים בכנס הייתה פרופסור ציפי יבלונקה ראובני, מאוניברסיטת סיאטל בארה"ב, העוסקת בחקר תאי הגזע בהקשר של פעילות השריר: "איך תאי הגזע יכולים להועיל לנו לשמר את השרירים שלנו במשך שנים. האם נוכל לשמור אותם בפעילות שלהם כשאנחנו צעירים ולתקן את השרירים המתיישנים שלנו. השרירים שלנו מאוד חשובים לפעילות. תמיד חושבים שמחלות לב וסרטן הן בפרונט, אולם בלי מערכת שרירים טובה אנחנו נופלים ומקבלים מחלות". בלונקה ראובני מציינת, שחקר הזיקנה הוזנח במשך שנים: "לא היה בארה"ב אפילו מכון מחקר שיעסוק בזה. תמיד חשבו שזה מותרות להתעסק בזה, אולם בשנים האחרונות דברים השתנו והתחום הפך להיות אטרקטיבי".

בכנס הוצגו חידושים בתחום הזיקנה ובתחום של מחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו מחלת ה-ALS שלפי שעה אין לה מרפא. מי שהציגה את מחקרה בנושא זה הייתה פרופסור אסתר פריאל מהפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון, שהראתה שחומרים כימיים אותם פיתחה עם עמיתיה למחקר, ד"ר אביב גזית ופרופסור שמעון סלוין, מסוגלים להאריך את חייהם של עכברים החולים ב-ALS ולהאט את הדרדרות המחלה. גילוי נאות: אסתר פריאל הינה רעייתו של כותב הכתבה.

ד"ר חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן, העובד על חלבון המשתייך לקבוצת החלבונים המופעלים על ידי מרכיבים הנמצאים ביין האדום והקשורים להארכת חיים, טען שתפקיד חלבונים אלה בהארכת חיים קשור ליכולת שלהם לבקר את חילוף החומרים (מטבוליזם) ואת היציבות של הגנום, אולם הוסיף כי: "כדי להגיע לכמוית של החומר ביין האדום, הדרושות כדי להפעיל את החלבונים האלה, צריך לשתות הרבה מאוד כוסות של יין".

מארגן הכנס, פרופסור ואדים פיירפלד מהפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון, אמר ל"מגפון": "לכנס הגיעו עשרות מדענים מעשרים ושתיים מדינות מרחבי העולם, כולל אירופה, ארה"ב, סינגפור, רוסיה ועוד. יש חשיבות רבה בקיומו של הכנס בנושא של גרונטולוגיה (חקר הזיקנה) וביו גרונטולוגיה. הכנס היה מוצלח משציפיתי – הצלחנו להביא אנשים שהם מדענים ידועים בתחום ואולי המבחן היה בנוכחות המלאה בדיונים".