Skip to content

סטנלי פישר: ההתרחשויות בעולם משמעותיות לישראל

נאם אתמול בכנס הרצליה. לדבריו, "ישראל היא משק קטן ופתוח – התמ"ג שלנו מהווה רק כ-1.5% מהתמ"ג של ארה"ב". דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר אמר בכנס, כי "ביטול מגבלת ההוצאה הינה התנערות מאחריות". שגריר הולנד בישראל בא לכנס רכוב על אופניים עשויים עץ
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"פערי ריביות בין המשק הישראלי לבין חו"ל מביאים לתנועות הון בהיקף נרחב ולייסוף בשער המטבע" הסביר פישר אתמול בכנס הרצליה. הנגיד סקר את ההתרחשויות הכלכליות בעולם ואת השפעתן על המשק הישראלי. דורון כהן מנכ"ל משרד האוצר יצא אתמול בכנס נגד הקולות הקוראים לפרוץ את מגבלות התקציב.

שגריר הולנד על אופני עץ. צילום: קובי וולף, באדיבות שגרירות הולנד
שגריר הולנד על אופני עץ. צילום: קובי וולף, באדיבות שגרירות הולנד

כנס הרצליה 2013 נפתח השבוע ביום שני. רוב הדיפלומטים המשתתפים בכנס הגיעו בלימוזינות. לעומתם, הגיעו השגריר ההולנדי קאספר וולדקמפ ודוברת השגרירות ליזבת' למלון דן אכדיה כשהם רכובים על אופניים עשויים עץ, שעוצבו על ידי החברה ההולנדית Bough Bikes.

 

 

פישר: התמודדות מול העולם (צילום: ויקימדיה)
פישר: התמודדות מול העולם (צילום: ויקימדיה))

ישראל משק קטן

"ההתרחשויות בעולם מאוד משמעותיות לישראל משום שישראל היא משק קטן ופתוח – התמ"ג שלנו מהווה רק כ-1.5% מהתמ"ג של ארה"ב. אנו מייצאים כ-40% מהתמ"ג, והערך המוסף של היצוא מהווה כרבע מהתוצר. המשק הישראלי גם פתוח מאוד מבחינה פיננסית – פערי ריביות בין המשק הישראלי לבין חו"ל מביאים לתנועות הון בהיקף נרחב ולייסוף בשער המטבע, ולכן איננו יכולים לאפשר פערי ריבית גבוהים מדי", אמר סטנלי פישר.

דורון כהן. לשמור על מסגרת התקציב
דורון כהן. לשמור על מסגרת התקציב

לבחון מה מחולל צמיחה ומה לא

"אני שומע קולות הקוראים לפרוץ את מגבלת ההוצאה בתקציב המדינה. אני רוצה לומר דבר חד וברור: ביטול מגבלת ההוצאה הינה התנערות מאחריות. מגבלת ההוצאה היא חגורת הבטיחות של המשק", אמר אתמול בכנס דורון כהן מנכ"ל משרד האוצר והוסיף: "כאשר קובעים את סדרי העדיפויות בתקציב המדינה צריך לבחון אילו הוצאות הן מחוללות צמיחה ואלו לא.  צריך לשמר את ההשקעות מחוללות הצמיחה: גידול ההשתתפות בשוק העבודה, השקעה  בתשתיות, והעלאת הפריון לעובד. בשלוש השנים האחרונות יש גידול בשלושת מנועי הצמיחה המובילים של המשק: השקעה בחינוך, השקעה בתשתיות ושימור היתרון הטכנולוגי."

לדברי פישר, אחד ההבדלים בין האופן בו התמודדו עם המשבר בארה"ב ובאירופה הוא העובדה שבארה"ב טיפלו מהר מאוד במערכת הפיננסית. לשר האוצר גייטנר היה אומץ רב לבצע את מבחני הלחץ למערכת הבנקאית, מתוך גישה שעדיף לדעת על הבעיות במערכת הבנקאית בזמן ולטפל בהן, מאשר להתעלם מהן ואז להתמודד איתן כשהן פורצות.

"נכון להיום כלכלת ארה"ב נראית במצב יותר טוב: שוק הדיור מתאושש, המערכת הבנקאית במצב סביר, תעשיית הרכב חזרה לצמוח, ואנו עדם כמובן לשינוי מאוד משמעותי במשק האנרגיה האמריקני, שינוי שהתרחש מאוד מהר", הוא הדגיש.

מרכז הכובד נע מזרחה

"הצמיחה בהודו וסין מאיטה – בסין ירד הקצב מ-10% ל-8%, אולם מדובר בכלכלה שהיא היום גדולה פי שתיים משהייתה לפני עשר שנים, כך ש- 8% צמיחה היום תורמים לכלכלה העולמית יותר מאשר 10% לפני מספר שנים. מרכז הכובד של כלכלת העולם ממשיך לנוע מזרחה – למקום בו הוא היה לפני כ-200 שנה, וממנו הוסט בעקבות המהפכה התעשייתית. אנו נצטרך לחשוב על ההשלכות של תופעות אלו לגבי המשק הישראלי", הסביר פישר.

אירופה תצא מהמשבר בסוף השנה

באשר לאירופה אמר נגיד בנק ישראל, כי "באירופה שררה עד לפני זמן מה תיאוריה על פיה יש להביא לפרישה של מספר מדינות מגוש האירו, היות ורק צעד כזה ישפר את ההתנהלות של המדינות שיישארו. אולם בהמשך השתרר חשש גדול מאפקט דומינו של תהליך כזה, שלא ניתן לדעת היה כיצד הוא יסתיים. מאריו דראגי, נגיד ה-ECB, אמר שיעשה כל מה שיידרש כדי למנוע את התפרקות גוש האירו. המשמעות הייתה שיהיה צריך לתת ערבות, או לפחות לסייע בפתרון, עבור המדינות מוכות החוב. יוון בסופו של דבר הפכה חדלת פירעון לגבי חלק מהחוב שלה, אולם המוסדות האירופיים היו שותפים בגיבוש ההסדר. בכל אופן, אירופה נמצאת כעת במיתון, ויש ציפיות שהיא תצא ממנו עד סוף השנה".

ריביות נמוכות

פשיר הסביר, כי "הריביות הנמוכות ימשיכו לשרור בשווקים העולמיים לעוד זמן רב, עד שיתחילו להופיע סימני צמיחה, או לחילופין סימנים של אינפלציה. כשחושבים על אסטרטגיית היציאה ממצב זה, צריך לזכור כיצד ב-1994 שינה הפד את המדיניות המוניטרית שלו והחל להעלות את הריבית בצורה מאוד חדה. הייתה לכך השפעה שלילית חזקה על הכלכלה הריאלית משום שהשווקים לא היו ערוכים לשינוי הזה. חשוב שהיציאה מהמדיניות המרחיבה לא תיעשה בצורה כזו הפעם. נכון להיום, הריביות בעולם צפויות להתחיל לעלות בתחילת 2015. איני רוצה להיכנס לויכוח על מלחמת המטבעות – ברור שעלינו להמשיך להתמודד עם המצב שבו במשקים העיקריים הריביות נותרות נמוכות לאורך זמן".

פישר על המשק הישראלי

"בנאום ההשבעה שלי לנגיד בנק ישראל, בשנת 2005, אמרתי שהמשק הישראלי הוא משק חסון. אמרו לי שאני לא יודע על מה אני מדבר. בשנים שלאחר מכן התפטר שר האוצר, ראש הממשלה חלה והפסיק לתפקד, פרצה מלחמה בלבנון, החמאס עלה לשלטון – אני יכול להמשיך ולמנות אירועים נוספים, אולם המשק הישראלי עמד בכולם בכבוד והצמיחה נמשכה בקצב מהיר. גם את המשבר העולמי המשק צלח בהצלחה יחסית", סיפר פישר.

מהו מקור החוזק של המשק הישראלי?

לדברי פישר, "ישנם מספר גורמים שהביאו לכך שפגיעת המשבר העולמי הייתה מתנה יחסית. אחד מהם הוא העובדה שיש לנו מערכת בנקאית מאוד שמרנית. הציבור לא תמיד אוהב את זה, אבל ב-2009 הבנקים נחשבו לגיבורים בשל השמרנות שלהם; ב-2010 הציבור חזר לכעוס על כך שהבנקים שמרנים. לעיתים קרובות מאשימים את בנק ישראל בכך שהוא מעדיף את יציבות הבנקים על חשבון הלקוחות. אני רוצה לחזור ולהדגיש, שבנק ישראל מופקד על יציבות הבנקים ועושה את מלאכתו בשמירה עליה, כדי להגן על הלקוחות. בארה"ב ובמדינות אחרות היינו עדים לאחרונה למשבר בנקאי. גם בישראל היה לנו כזה בשנות השמונים. אני בטוח שאזרחי ישראל שזוכרים את המשבר של שנות השמונים לא רוצים למצוא את עצמם במשבר כזה שוב, והם שמחים על כך נאלצו להתמודד עם משבר כזה מאז שנות השמונים".

המצב טוב למעט התקציב

"המצב המאקרו כלכלי הוא בסך הכול טוב: האינפלציה במרכז היעד, החשבון השוטף מצוי בעודף. שיעור העוני גבוה אך נמצא בירידה (אם כי פוליטיקאי אינו זוכה לקרדיט על כך). שיעור האבטלה ירד לאורך מספר שנים והוא כעת ברמה נמוכה, ושיעור התעסוקה נמצא בעליה, גם במגזר החרדי וגם באוכלוסיה הערבית, אם כי עדיין מגזרים אלו מהווים אתגר מבחינת ההשתתפות שלהם בתעסוקה. המצב, אם כן, טוב, למעט בהיבט אחד: תקציב המדינה".

את הקיצוצים בהבטחות קשה לבצע

"חשוב מאוד להדגיש שבמידה והממשלה תגדיל את התקציב ב-2013 בשיעור שנקבע בכלל ההוצאה, ההוצאה הממשלתית תגדל ב-5% והמשמעות היא שהתקציב יהיה מרחיב, או פחות או יותר ניטראלי. הציבור מדבר על "גרזן הקיצוצים" – אולם מדובר על קיצוצים ביחס למה שהובטח לציבור – הבטחות שמסתכמות בגידול של 10% בהוצאה הממשלתית- ולא בקיצוץ בתקציב בפועל. את הקיצוצים בהבטחות קשה מאוד לבצע מבחינה פוליטית. ואולם, אם לא נתקן את מצב התקציב כבר כעת יהיה קשה מאוד לעשות זאת בהמשך, ונמצא את עצמנו עושים דברים לא נוחים וגם לא יעילים. לכן חשוב מאוד לדבוק ביעדי התקציב ולא לדחות את הבעיה לשלב מאוחר יותר".

"בטווח הארוך, עלינו לטפל בבעיית העוני ובבעיית ההשתתפות בעבודה של המגזרים הערבי והחרדי. יש לנו כמובן גם אתגרים בתחום החינוך והטיפול בבירוקרטיה. כמובן, חשוב מאוד שנגיע להסכם שלום עם שכנינו, ואני מקווה שכל הצדדים יהיו מוכנים לכך בקרוב".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן