עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון – מותחת ביקורת על מתווה השוויון בנטל של הקואליציה, כפי שהוא בא לביטוי בהסכמים הקואליציוניים. זאת, בטענה כי לוח הזמנים שנקבע למימוש השוויון בנטל הוא ארוך מדי. עם זאת משבחת העמותה את הסעיף בהסכם, שבו נאמר כי "עם הגשת התקציב, יגבש שר האוצר תכנית לשילוב הדרגתי של קריטריון 'מיצוי כושר השתכרות', לכל הטבה או הנחה או פטור שמעניקים משרדי ממשלה". עמותת חדו"ש אומרת כי אם תיושם התכנית הזאת, יפחת סיוע המדינה לאברכים בצורה דרמטית – דבר שיעודד אותם לצאת לעבודה.

בנייר עמדה שהכין סמנכ"ל מחקר והסברה של העמותה, שחר אילן, נאמר כי חולשתו המרכזית של ההסכם עם יש עתיד הם לוחות הזמנים של יישום השוויון בנטל ושל החלת תוכנית הליבה. היישום של חובת השירות נדחה בארבע שנים כלומר עד לסוף הקדנציה. החלת תוכנית הליבה נדחתה בשנתיים. "לא בטוח שכאשר יגיע הזמן ליישום, תהיה ליש עתיד העוצמה הפוליטית לכפות את יישום ההסכמים", כותב שחר אילן.

על פי המתווה שנקבע, יישום חובת השירות יידחה בארבע שנים כמעט. כל האברכים מגיל 22 יקבלו בארבע השנים הקרובות פטור מלא משירות, החלטה שמבוססת גם היא על מתווה יש עתיד אבל מתייחסת רק לבני 22 ומעלה ולא לבני 18 ומעלה, כפי שהציעה יש עתיד.

על בני ה-18-22 יחול בארבע השנים הקרובות מתווה, שבו ייקבעו יעדי גיוס שאפתניים ויעשו מאמצים לממש אותם באמצעות תמריצים למתגייסים. על פי חוק השוויון בנטל שיועבר בחודשים הקרובים, החל מעוד ארבע שנים תיקבע מכסה של 1800 תלמידי ישיבות (פלסנר הציע 1500) מתמידים שיקבלו פטור משירות וקצבה מוגדלת. מבין היתר, צה"ל יקבע מי יתגייס ומי ילך לשירות אזרחי. נגד מי שישתמט משירות יופעלו סנקציות כלכליות.

סמנכ"ל מחקר והסברה בעמותת חדו"ש, שחר אילן, קובע כי הסעיף העוסק במיצוי כושר ההשתכרות הוא אולי הסעיף החשוב ביותר בהסכם של יש עתיד ולבטח המעשי ביותר. נאמר שם: "עם הגשת התקציב, יגבש שר האוצר תכנית לשילוב הדרגתי של קריטריון "מיצוי כושר השתכרות", לכל הטבה או הנחה או פטור שמעניקים משרדי ממשלה". אם תיושם התוכנית הזאת, יפחת סיוע המדינה לאברכים בצורה דרמטית מה שיעודד אותם לצאת לעבודה.

חולשה נוספת בהסכם הקואליציוני, לדברי שחר אילן, נעוצה בעובדה שבניגוד לפרוט הרב בנושאי השוויון בנטל והתקציבים, קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים לא כוללים התייחסות מפורטת לתחומי חופש הדת, דוגמת נישואים אזרחיים, גיור או תחבורה בשבת. בנושא הדרת הנשים ההסכם מסתפק באמירה כללית שהממשלה תטפל בבעיה "ותבחן שימוש בכלים משפטיים".

"עם זאת, ההסכמים יוצרים מסגרת שבה ניתן אולי להשיג שינויים כאלה. לראשונה בתולדות ממשלות ישראל קווי היסוד של הממשלה אינם כוללים סעיף שמירה על הסטטוס קוו בתחומי הדת והמדינה, מה שמאפשר לגייס תמיכה רחבה בכנסת לחוקים שיקדמו חופש דת. אלא שבהסכם הקואליציוני של הבית היהודי יש סעיף שמגן במידה רבה על הסטטוס קוו: 'שינויי חקיקה בנושאי דת יהיו בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה'".

מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה ש"יש בהסכם הקואליציוני היבטים חיוביים מאוד כמו החלת עקרון מצוי כושר ההשתכרות על הטבות דיור ורווחה או העובדה שעמדות המפתח בנושאי דת ומדינה אינן עוד בידי המפלגות החרדיות. עם זאת, יש לראות בדאגה את לוחות הזמנים הממושכים של יישום חובת השירות ותוכנית הליבה, מה שעלול למנוע את יישום ההסכם בתחומים אלה. ההסכם קובע למעשה שבארבע השנים הקרובות ימשך הפטור לחרדים כאילו לא בוטל חוק טל. הדבר מטיל על יש עתיד אחריות כבדה לדאוג שהשוויון בנטל ותוכנית הליבה ייושמו בהמשך הקדנציה גם כאשר יתכן שכוח המיקוח שלה יפחת".

לדברי רגב, "העובדה שנושאי חופש הדת אינם מוזכרים כמעט בהסכם היא מקור לדאגה ומלמדת לכאורה על המשקל המוגבל שמייחסת לו יש עתיד. מחיקת סעיף הסטטוס קוו מקווי היסוד אמנם מעודדת, אבל במקומה הוענקה זכות הווטו על כל שינוי לטובה לסיעת הבית היהודי. הציפיות הגדולות ממפלגתו של יאיר לפיד לקדם את חופש הדת עלולות להתבדות. קיים חש כבד שהבטחותיו של לפיד בנושאי קידום נישואין וגירושין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת והכרה בגיורי כל הזרמים  הפכו להבטחות סרק. אסור ליש עתיד להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שיצרו בוחריה למימוש חופש הדת בישראל".