השנה היא 1991 ושחר עולה על סודאן. יהודית, נערה בת 8 מאתיופיה, מתחילה את מסעה יחד עם משפחתה לעבר ישראל. החלום לחיים בארץ ישראל שהיתה נחלת אבותיה מאות בשנים טומנת תקווה לחיים חדשים, חברויות חדשות ועמם גם אפשרויות חדשות לחיים טובים. היום יהודית היא בוגרת תואר מאוניברסיטה יוקרתית ומובילה, מנסה לפלס את דרכה בג'ונגל הישראלי, תוך שהיא מביטה על המולדת שהשאירה מאחור, צומחת בשיעורים דו ספרתיים, שרק מדינות ממזרח אסיה התברכו בהם, ומדינות רבות בעולם יכולות רק לחלום עליהם.
. 

צמיחה של 10% בממוצע לשנה

לפני כשבועיים הודיע שר הפיננסים ולפיתוח כלכלי של אתיופיה, ד"ר אברהם טקסטה, בראיון לתחנת טלוויזיה ממשלתית, כי כלכלת אתיופיה צמחה במהלך השנים 2011-2012 ב-10% בממוצע לשנה. זהו קצב הצמיחה הגבוה ביותר ביבשת אפריקה, למדינה שכלכלתה אינה מבוססת על נפט. ההישג המרשים הושג במהלך יישום תוכנית להאצת הצמיחה (GTP – Growth and Transformation Plan) שתוכננה עבור השנים 2010-2011 והשנים 2014-2015.

תוכנית ה-GTP היא לא פחות מאשר תוכנית שאפתנית. אחת מהמטרות שהתוכנית הציבה לעצמה, היא צמיחה של 11%-15% בתוצר הלאומי הגולמי בכל שנה החל משנת 2010. המגזין אקונומיסט הצמיד תחזית צמיחה של 8.5% בין השנים 2011-2015, תחזית המשבצת את כלכלת אתיופיה במקום השלישי מתוך עשר המדינות עם שיעורי הצמיחה הצפויים הגבוהים בעולם, תוך שהיא מפסידה "בקרב" רק לסין והודו. עד עתה הצליחה אתיופיה לשבור את התחזית, ולעמוד על צמיחה דו ספרתית בכל שנה במהלך שבע השנים האחרונות. אך שמירה על צמיחה דו ספרתית היא רק אחת מהאתגרים הכלכליים של התוכנית. על מנת לשמר את הצמיחה ואולי להרים את הרף, אתיופיה מסיטה משאבים רבים לפיתוח ענפים נוספים בכלכלה שהחשוב בהם הוא ענף החקלאות.

ענף החקלאות הוא נדבך מרכזי בכלכלה האתיופית ונמצא בעדיפות עליונה. נכון לשנת 2012, כ-85% מכוח העבודה מוסט לעבר לענף. היותו עמוד השדרה של הכלכלה, ענף החקלאות תופס כ-41% מהתוצר המקומי הגולמי. למרות זאת רק 20% מהאדמות הראויות לעיבוד אכן מופנות לגידולים חקלאיים. מדבריו של ד"ר טקסטה, עולה כי סקטור החקלאות צמח רק בכ-5% במהלך השנים 2011-2012 יחסית לענפים אחרים, כמו תעשייה ושירותים שצמחו בכ-13.6% ו-11.1% בהתאמה. אין ספק כי ענף החקלאות יהווה אחד הגורמים המשמעותים לצמיחת הכלכלה האתיופית בשנים הקרובות. הנתון לא נעלם מעיני הממשלה, שפועלת על מנת להעלות את התפוקה של משקים חקלאיים, תוך עידודם של משקיעים זרים להשקיע בענף החקלאות בפרט ולכלכלה האתיופית בכלל.
. 

מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק

דרך ארוכה עברה אתיופיה, מאז שהחונטה המרקסיסטית המכונה "Derg" בראשותו של העריץ מנגיסטו היילה מאריאם הגיעה אל סופה בשנת 1991, מכלכלה ריכוזית לעבר מה שנראה יותר ככלכלת שוק. רגולציות ורפורמות כלכליות כמו הפרטה של נכסי מדינה, אותה ביצעה חלקית ממשלת אתיופיה, הם גורמים חשובים בהקמתם של עסקים ביוזמה מקומית ומשיכת משקיעים זרים למדינה. אתיופיה לא שונה מאף מדינה שמגיעה לידי הכרה, כי צמיחה טמונה בין היתר בשינויים מבניים בכלכלה, על מנת לעודד השקעות מבית ומבחוץ. למרות זאת הדרך להגשמת המטרה אינה רצופה זרים ושושנים.

דו"ח שפורסם השנה, מטעם הבנק העולמי (Doing Business 2013), מראה כי אתיופיה מדורגת במקום ה-127 מתוך 185 מדינות ברמת הקלות שיזם מקומי מעוניין לפתוח עסק. על פי אתר AEO – African Economic Outlook, הנתון מתבטא בהשקעה נמוכה של הסקטור הפרטי חלקו של הסקטור הפרטי, שעמד נכון בשנים 2010-2011 רק על 6.9% מתוך התוצר המקומי הגולמי. הסיבות לאחוז השקעה נמוך הן רבות, אך העיקריות שבהן נובעות כתוצאה משינויים בלתי פוסקים ברגולציות ובתקנות מצד הממשלה, כמו גם מחסור בנגישות למקורות מימון. אין ספק כי היעדר רפורמות כלכליות הם אבן הנגף עיקרי למימוש מלא של פוטנציאל הצמיחה של אתיופיה.
. 

אתיופיה היא בירת אפריקה

למרות זאת, מדינות ומשקיעים זרים לא הדירו את רגליהם מן המדינה. בשנת 2009 ההשקעות הישירות של סין באתיופיה הגיעו לכמעט מיליארד דולר. בניה, תקשורת ושירותים רפואיים הם רק חלק מהתחומים בהם השקיעה סין באתיופיה. הייניקן אחת יצרניות הבירה הגדולות בעולם, הכריזה באפריל שנה שעברה על השקעה של 700 מיליון דולר עד סוף שנת 2013, בשתי מבשלות אותן היא רכשה בבדלה והרר. "אתיופיה היא בירת אפריקה", כך כונתה על ידי קרן ההשקעות שולץ, שהשקיעה 100 מיליון דולר בקרן הון פרטית הראשונה לפעול באתיופיה.

כלכלת אתיופיה היא אחת הכלכלות בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בעולם. למרות זאת, היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם, ואחת המתקשה ליצור מקומות עבודה לצעירים רבים במדינה. מודעת לאתגרים הכלכליים הללו, ממשלת אתיופיה משקיעה משאבים רבים כחלק מתוכנית ה-GTP,  בהשקעת בענף החקלאות שרוב רובה של האוכלוסיה העניה במדינה נסמכת עליה כמקור פרנסה, בהקמתם של בתי עסק קטנים, על מנת ליצור 3 מיליון מקומות עבודה בעתיד, ובהשקעה בחינוך בקרב השכבה הצעירה של האוכלוסיה.

למרות האתגרים הלא פשוטים שעוד תתמודד מולם הכלכלה האתיופית, יש הרבה מקום לאופטימיות כאשר חושבים על פוטנציאל האמיתי שהכלכלה האתיופית יכולה לשאוף אליו. יחד עם זאת, קשה שלא לחשוב על המוני צעירים יהודים שעלו לארץ מאתיופיה כמו יהודית, שהם מעין תמונת ראי לכלכלה האתיופית – צעירים וצעירות, יזמים ומשכילים שלא מימשו עדיין את הפוטנציאל הרב הטמון בהם. כדוברי השפה וכאלה המכירים את התרבות והמנטליות המקומית, הדור של יהודית והדור הראשון שנולד בארץ הוא זה שיכול וצריך להיות חלק מהצמיחה הכלכלית של אתיופיה – כוח חלוץ שעומד בראש מדינת ישראל ובראשן של חברות ישראליות שישקיעו באתיופיה, יתרמו לכלכלה הישראלית ובתוך כך להפוך את אתיופיה למה שהיתה פעם – אחת המעצמות החזקות והעשירות ביבשת אפריקה ובעולם.