Skip to content

32 בקשות למענקים להקמה ולהרחבה של מלונות ברחבי הארץ

מקווים לטוב: משרד התיירות קיבל בקשות למענקים בהשקעה כוללת של כ-2.5 מיליארד שקל, להקמת יותר מ-3,000 חדרי מלון חדשים. מנכ"ל המשרד: הסביבה הגיאופוליטית והתשואה הנמוכה מהשקעה במלונאות בישראל, מחייבים מענקי השקעה. בר ניר גם יפעל להורדת עלות אגרות העגינה לאוניות הקרוזים וליצירת ביטוח לחברות כנסים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ירושלים. במנהלת ההשקעות התקבלו בקשות למענקים להקמה של ארבעה מלונות ולהרחבה של מלון נוסף. (צילום: עירית רוזנבלום)
ירושלים. במנהלת ההשקעות התקבלו בקשות למענקים להקמה של ארבעה מלונות ולהרחבה של מלון נוסף. (צילום: עירית רוזנבלום)

 

מנהלת ההשקעות במשרד התיירות קיבלה 32 בקשות למענקים להקמה ולהרחבה של בתי מלון ברחבי הארץ, בהיקף של מעל 3,000 חדרים, בהשקעה כוללת של כ-2.5 מיליארד שקל. בין היתר, נתקבלו בקשות למענקים להקמת שני מלונות בכרמיאל עם 172 חדרים: מלון ברמה C שיכלול 100 חדרים בהשקעה כוללת של כ-50 מיליון שקל, ומלון סוויטות ברמה A, שיכלול 72 חדרים בהשקעה כוללת של למעלה מ-66 מיליון שקל.

מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר. נדרשים מענקים כדי לפצות על הסביבה הגיאופוליטית והתשואה הנמוכה במלונאות. (צילום: ששון תירם)
מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר. נדרשים מענקים כדי לפצות על הסביבה הגיאופוליטית והתשואה הנמוכה במלונאות. (צילום: ששון תירם)

עוד נתבקשו מענקים להרחבה והקמה של מלונות באילת, בחיפה, בירושלים, בטבריה, בבאר שבע, בנתניה ועוד. גובה המענקים המבוקשים ממשרד התיירות מגיע לכ-550 מיליון שקל.

בנוגע לירושלים – הסובלת מהמחסור החמור ביותר בחדרי מלון – נתקבלו במנהלת ההשקעות בקשות למענקים להקמה של ארבעה מלונות ולהרחבה של מלון נוסף. כל אלה עשויים להוסיף להיצע המלונאי בעיר 844 חדרים. סכום ההשקעה הכוללת המפורטת בבקשות למענקים בירושלים נאמד ביותר מ-710 מיליון שקל.

הבקשות יידונו ויאושרו בכפוף לאישור תקציב המדינה החדש.

עיקר הסיוע של משרד התיירות ליזמים ומשקיעים בענף המלונאות, נעשה באמצעות מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ובכפוף למפת אזורי עדיפות לאומית בתיירות. בהתאם לכך, מאשר המשרד מענקים בגובה של עד 20% מההשקעה. בירושלים ובטבריה עשוי המענק להגיע עד ל-28% מהשקעת היזם.

תקציב שיווק של 53 מיליון שקל במקום 120 שקל

לדברי מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, הגדלת ההיצע המלונאי מהווה תרומה ישירה להוזלת מחירי הנופש, בהתאם לרפורמה שמוביל משרד התיירות כדי להגדיל את תנועת התיירות לישראל. "משרד התיירות משקיע מאמצים רבים לעידוד בניית בתי מלון במסגרת החוק לעידוד השקעות הון והמשקיעים מביעים אמון בגידול הצפוי בתעשיה זו. עם זאת, המצב הייחודי של ישראל, לרבות הסביבה הגיאופוליטית והתשואה הנמוכה מהשקעה במלונאות בישראל מחייבים אותנו לסייע בהקמת מלונות באמצעות מענקי השקעה", אמר בר ניר.

במפגש עם חברי לשכת מארגני תיירות נכנסת בשבוע שעבר, הדגיש בר ניר כי הוא מודאג באשר לשנת 2013 מבחינת מספר התיירים וכי הוא מקווה שבשנת 2014 "נחזור לתוואי עלייה". בר ניר הסביר שבהיעדר תקציב ממשלתי מאושר והתנהלות לפי תקציב המשכי, עומד לרשות המשרד תקציב שיווק של 53 מיליון שקל בלבד לחצי שנה, מול 120 מיליון שקל לפני שנה "ואין קמפיין שיווק באוויר בכלל".

אוניות קרוז בנמל חיפה. האגרות התייקרו ללא פרופורציה. (צילום: דוברות נמל חיפה)
אוניות קרוז בנמל חיפה. האגרות התייקרו ללא פרופורציה. (צילום: דוברות נמל חיפה)

בר ניר סיפר שמשרד התיירות נמצא בשלבים מתקדמים מול האוצר ליצירת ביטוח כנסים. לדבריו, אחד החסמים בפיתוח תיירות הכנסים הוא החשש של מארגני כנסים בינלאומיים שהכנס יתבטל מטעמים גיאופוליטיים והם לא יזכו לפיצוי על כך. "יכול להיות שנלך להסדר מול גורם פרטי", אמר.

עוד אמר בר ניר שהוא פועל לחזור ולהוריד את תעריפי האגרות לאוניות הקרוזים. בחודש אוקטובר 2010 נכנסה לתוקפה הרפורמה באגרות הנמלים, שבמסגרתה הועלו תעריפי העגינה ומסי הנמל המוטלים על כל נוסע ואניה במאות אחוזים. התברר כי נמלי ישראל הפכו למקום היקר ביותר לעגינת אוניות נוסעים באזור הים התיכון ובאירופה ושנמלי ישראל יקרים לעגינה אף יותר מנמל ונציה שבאיטליה. "התעריפים שלנו גבוהים פי 3 ו-4 מאשר באירופה. חוסר תשומת לב ברפורמה של אניות מטען, הביאה למצב אבסורדי ללא צורך וגרמה לנו נזק רב", אמר.

הוא הוסיף שהוא מקווה שממשלה תבין שאסור לפגוע בתקציבי משרד התיירות כי בכך תפגע בתעסוקה ובכל מה שהממשלה רוצה להימנע ממנו וציין ש"אין זה טריוויאלי להגיע ל-3,5 או 4 מיליון תיירים בשנה. צריך להילחם על כך בכל שנה מחדש".

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן