בראשית השבוע צוין בכל העולם ובישראל יום השחפת העולמי. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2011 חלו בשחפת 8.7 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט. בישראל, במהלך שנת 2011 דווח על 417 חולי שחפת חדשים, בשיעור של 5.3 ל-100,000 תושבים. מרבית החולים החדשים (89.4%) נולדו מחוץ לישראל, בעיקר במדינות אנדמיות למחלת השחפת. בקרב ילידי ישראל, שיעור החולים החדשים הוא 0.56 ל-100,000 תושבים. 

משנת 1997 מופעלת בישראל התכנית הלאומית למיגור השחפת ע"י משרד הבריאות בשיתוף ארבע קופות החולים. המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור מנהלת את התכנית בשיתוף עם מספר גורמים: תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות, מחלקת השחפת בביה"ח שמואל הרופא, ובפיקוח כל לשכות הבריאות. התכנית מתבססת בעיקר על מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות פועלות לאיתור מקרי תחלואה הן באזרחי ישראל והן בקרב תושבים שאינם אזרחי ישראל. קיימים נהלים למניעה וטיפול במחלת השחפת ועל דרכי ההתמודדות עם תחלואת בשחפת בבתי חולים כלליים ובאתרים בהם ישנו שיעור גבוה של אוכלוסייה בסיכון יתר. טיפול בחולי שחפת ישראלים ממומן על ידי קופות החולים. טיפול בחולים שאינם אזרחי ישראל ממומן על ידי משרד הבריאות. 

שחפת – היסטוריה ואפידמיולוגיה 

ב- 24 במרץ 1882 התגלה החיידק הגורם למחלת השחפת Mycobacterium Tuberculosis)). המחלה גרמה בתקופה ההיא למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום עוד כ-200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה-80 אנו עדים לעלייה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב-1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם היחידה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency).

עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-ֹ1996, שר הבריאות, בהסתמך על פקודת בריאות העם (1940),  הגדיר את השחפת לפי לשון החוק "כמחלה מידבקת מסוכנת". ומשנת 1997 פועלת בישראל התכנית הלאומית למיגור השחפת. 

מאפייני הטיפול בשחפת 

על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות במשך שישה חודשים, לכל הפחות. טיפול כזה מביא לריפוי מלא ביותר מ-90% מהחולים. יש לציין, כי לפני עידן הטיפול האנטיביוטי, כמחצית החולים בשחפת מתו מהמחלה. כל הפסקה או אי-השלמת הטיפול המלא עלולים לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי והמאומצת ע"י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course).  בשנת 2007 צוינה התוכנית הישראלית על ידי ארגון הבריאות העולמי  איזור אירופה כ"סיפור הצלחה". 

שחפת עמידה לטיפול תרופתי

נטילת טיפול תרופתי לא סדיר בשחפת עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות (MDR-TB – Multi drug resistant) או ליותר. בשנים האחרונות, הופיעו ברחבי העולם דיווחים על בידוד זן חיידק שחפת עמיד לרוב התרופות הקיימות כיום, ועל כן האפשרויות הטיפוליות בחולים שנדבקו בחיידק זה מוגבלות. תופעה זאת קיימת כמעט בכל המדינות בעולם. גם בישראל אותרו מספר חולים בודדים עם זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות (XDR-TB – Extremely drug resistant). 

המחלקה לשחפת ואיידס, בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת, ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, על מנת להמשיך לתת את המענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. 

פעילות משרד הבריאות לציון יום השחפת העולמי

המחלקה לשחפת ואיידס מקיימת במועדים שונים סדרת פעילויות מגוונות לאנשי מקצוע לציון יום השחפת בישראל. ביניהם מפגש עיוני קליני למנהלי מרכזים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש"חים) בהשתתפותן של אחיות המרכזים, קורס בסיסי לטיפול בחולי שחפת לאנשי מקצוע העובדים בתחום האבחון וטיפול בשחפת וכינוס אזורי של הגורמים המעורבים בטיפול ומעקב בתחלואת השחפת במחוז דרום, בהשתתפותן של אחיות אפידמיולוגיות ואחיות מרכזות תחום השחפת בלשכות הבריאות בארץ.[related-posts]