מה לא היה שם בערב פתיחת התערוכה? כל ממציאי ישראל התאספו במוזאון המדע בירושלים. מגלים וממציאים, הוזים ואנשי חזון, כדי לחלוק את הידע שלהם עם כולם ולהציג את העתיד על פי חזונם.

כבר בכניסה למוזאון קידמה את פני מכונית מרוץ, שנבנתה מכלי עבודה ישנים, מבשרת על החוויות המרגשות של טכנולוגיה עתידנית שציפו לי בהמשך. כמו אייל זיו איש על סגוויי שריחף בגלריות, נכנס ויוצא אל ומן המעליות בין קומות המוזאון, או מוסיקה שמציירת בסגנון מופשט, או הנדנדה הצוחקת של מיכל רינות.

אלתור ג'אז אדם ורובוט יחדיו

מוזאון המדע הפך ללונה פארק משוגע, עם אנשי הייטק נלהבים שהתמכרו ליצירתיות. חלקם עזבו את סיר הבשר של רק כדי להיות אמנים רעבים, אך מתפוצצים משמחה וחדוות יצירה. בתערוכת "לך תדע" מוצגים פלאי הטבע, הטכנולגיה והמדע. היריד המרתק הזה שחושף לא רק עולמות של ידע, אלא את הסקרנות האנושית האינסופית ולאן היא מובילה, יוצג גם בחול המועד פסח.

ד"ר יוסי ורדי, היזם הגאה והרוח החיה של היריד, שמאמץ ומטפח את היצירה הטכנולוגית הישראלית אמר: "כולם כאן גאונים! ישראל היא כנראה הריכוז של האנשים הכי יצירתיים בעולם. ואני רוצה להעצים אותם. אני מחפש את האנשים האלה. אלה הם אנשים שיודעים לעשות את החיבור בין מדע לאמנות. זוהי אמנות שלא רואים בשום גלריה ובשום מוזאון. אני מקווה להקים בית קבוע במוזאון המדע למייקרים בסיוע הקרן ירושלים, ולשים את ישראל על מפת המייקרים העולמית".

ורדי, שהנחה פאנל של מייקרים ומייקריות, חשף את המסורת המשפחתית שלו. "אבא שלי היה מייקר, ואחי ידידיה הוא המייקר הכי קשיש ביריד" . הוא ציין בדבריו את ג'ודי דה קסטרו, שבנתה דרקון בגובה של 4 קומות, ואת יורם מהרצליה שבנה במו ידיו יאכטה, כמו גם את חגי כהן , הטייס לשעבר, שבונה צעצועים לילדים נכים על ידי מתקן ששואב רוח ומפעיל אופניים. הוא קרא לקהל לשמור מרחק מנמרוד רותם, שהתחביב שלו מגיל צעיר הוא לבנות רקטות מקרמל בסיר במטבח של אמא. עכשיו במסגרת הפרוייקט השאפתני SPACEIL שמתכנן להנחית חללית עם דגל ישראל על הירח ב- 2014 , הוא אפילו הצליח לשגר לחלל את הרקטות הנסיוניות שלו באישור חיל האוויר.

בין המייקרים שהדגימו את ההמצאות שלהם בפאנל היו: גיא הופמן שסיפר כיצד מתרחש התהליך של פיתוח יצירה, החל ברגע של רישום בעיפרון על הדף של הרעיון ועד למוצר הסופי. הופמן הראה סרטוני וידאו של ההמצאות שלו . של מנורה אינטראקטיבית שפיתח, ושל הרובוט שימון –שמנגן על מרימבה, מופיע יחד עם זמר ראפ, ומצליח לחקות התנהגות אנושית. "המטרה שלי היתה ליצור אישיות לרובוט, ואכן אנשים מייחסים לרובוט שלי הנאה מן המוסיקה". – אמר הופמן שהצליח לייצר בינה מלאכותית .

שמעון הרובוט נהנה מהמוזיקה

ליאת סגל – הציגה סרטון של תופים רובוטיים פרי פיתוחה, שבו היא מפיקה חשמל מהשמש ומהרוח. זהו פרוייקט מוסיקלי שבו היא שולטת על 36 ערוצים של מוסיקה ומנצחת על תזמורת של 18 דרבוקות שמופעלות מאייפד בביאלה של בת ים. היא גם המציאה מכונת גרפיטי שמציירת על קירות אמיתיים. וגם מכונות ציור שמנצלות את כוח הגרביטציה ויוצרות ציורים מופשטים יפהפיים. עוד חיבור בין מדע לבין אמנות היא יצרה באירוע הפתיחה של "צבע טרי", שבו המוסיקאי שלומי שבן יצר ציורים באמצעות נגינה על הפסנתר שלו, באמצעות טכנולוגיה ממוחשבת. הבלתי ייאמן כבר כאן. והמוסיקה מפעילה את מכונת הציור של סגל ומציירת ציורים מרהיבי עין על הקירות. עוד המצאות ממוחה הקודח: מזגנים אישיים – עשויים מכוס מים קרח, מאוורר של מחשב, ובטריה. וכן תחנת אוטובוס אינטראקטיבית, שמגיבה לאנשים בתחנה במוסיקה ובדימויים, אורות וצלילים. וכן רחובות ומעברי חצייה אינטראקטיביים.

ליאת סגל מציגה את העבודות שלה בפצ'ה קוצ'ה

מדע, פילוסופיה ושאלות מדהימות על האדם והמחשב

מלבד הנאה , גילויים, והרחבת אופקים הביקור בתערוכה מעורר שאלות פילוסופיות על היחסים בין האדם לבין המחשב ועל ההשפעות של הטכנולוגיות העתידניות על גורלה של האנושות. השיטוט בין הרובוטים והמכונות, והמחשבים השונים מחזיר אותנו להגיגים ולשאלות שהעלה הפילוסוף והמתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג על המחשב כמראה פילוסופית לבני האדם.

טיורינג שכבר ב-1936 חזה את לידתו של המחשב וכבר אז שאל את השאלות אודות חלקו תל המחשב בחיינו ועתידנו. הוא הבין כבר אז – לפני היות מחשבים בעולם – שהמחשב יהווה מראה שנוכל לבחון בה את מהות המוח והתודעה שלנו. פריצת הדרך הפילוסופית שלו הציבה את מדעי המחשב בחזית המדע המודרני, ומאפשרת מחקר מאתגר חקירה של בעיות מרתקות בתולדות האנושות.

סדנאות יצירה ובניית מכונות בחול המועד פסח במוזאון המדע בירושלים

מארגני היריד מתלוננים שהתערוכה קוצרה בשל ביקורו של אובמה נשיא ארצות הברית, ולכן נאלצו לסגור את שערי המוזיאונים בשל הכבישים החסומים, לאורך מסלול תנועתו של אובמה. הם אך מבטיחים המשך טעימות מן המוצגים תוצרי היצירתיות הישראלית בחול המועד פסח , כשהחיים יחזרו למסלולם.
חופשת הפסח במוזיאון תהיה ברוח iMake, עם מוצגים משעשים של יוצרים/"מייקרים" ישראליים, הדגמות גדולות ומשעשעות לכל המשפחה, ומבחר סדנאות בנייה לכל הגילים.

המכונות של דידי ורדי

בין הסדנאות המוצעות לקהל המבקרים בחג יהיו הדגמה והפעלה של מכונות משעשעות שעושות "שומדבר" בהשראתו של דידי ורדי, המייקר המבוגר ביותר בחבורה, שכמו ילד, נהנה לבנות מכונות מרהיבות מג'אנק שהוא אוסף ברחובות. לסקרנים במיוחד מוצעת סדנת "האיש עם הפטיש" שבה שוברים, מפרקים ורואים את המנגנונים שמאחורי פעולתם של שעונים ומחשבים. לאוהבי הרעש והפצצות סדנת "אל תנסו את זה בבית!" שבה מתנסים בהמצאות מתפוצצות ומעבדות מדעיות מדליקות. לחובבי המכוניות סדנת מרוץ כלי עבודה משעשע Ready, Steady, Go. לאוהבי הבובות סדנא לבניית בובות ענק. לאוהבי המוסיקה או לכימאים מתוסכלים סדנת "פיפטופאן מנגן" – סדנא לבניית חליל פאן העשוי מפיפטות (מכשיר מעבדה למדידת נוזלים). סדנת "עטים מנגנים" – שמלמדת לבנות עיפרון שמשמיע צלילים בזמן הרישום. סדנת "בירה ונסבירה" – על ההנאה שבהכנה ובשתייה של בירה. על סוגי בירה, תהליך הכנה וטעמים שונים, וכן סדנת "בניית רובוט" – על גבי קופסת קפה, כמו גם הופעות של קוסמים שהסודות שלהם מסתתרות בנוסחאות מיסתוריות של המתמטיקה דוקא.

מרק סופר נשיא הקרן לירושלים, תימצת בדבריו את עיקר מטרת הפסטיבל בירושלים: "איפה היינו בלי המדע? המדע הוא פסגת הידע האנושי. המקום שאין בו גבולות, המדע מדבר בשפה אחת שבה נער פלסטיני יכול לעבוד עם נער יהודי, ולהכין ביחד פרוייקט מדעי. זה מאוד חשוב בעיר מפורדת כמו ירושלים. לדבר בשפת המדע. לחבר עוד ועוד ילדים צערים ובני נוער משני חלקי העיר". – ואולי המדע יביא לנו את השלום ….

בין הגופים שהשתתפתו בפסטיבל "לך תדע", הנערך בחסות עיריית ירושלים וקרן ירושלים, השתתפו שישה מוסדות תרבות, אמנות והשכלה גבוהה בגבעת רם בירושלים: מוזיאון המדע, מוזיאון ארצות המקרא, האוניברסיטה העברית בירושלים, מוזיאון ישראל, הגן הבוטני והתחנה לחקר ציפורי ירושלים.