פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון, שחגג השנה 18 שנים,  מהווה הצדעה לזמר העברי ובמהלכו מוענק פרס על מפעל חיים ואות הפסטיבל ליוצרים בתחום זה. בשנים האחרונות אני משתדל לתפוס מופע או שניים מהמגוון המוצע לקהל.

אז מה היה לנו?

ראשית כבוד, כבוד שהוענק במסגרת הפסטיבל לשני המלחינים והמעבדים המוכשרים דובי זלצר וקובי אושרת – פרס על מפעל חיים, כאות הוקרה לתרומתם האדירה לזמר העברי.

על קובי אשרת אפשר לצטט את דבריו של אהוד מנור המנוח – "קובי אשרת הוא בראש ובראשונה אי של מנגינות יפות המושפע לא רק מן ההתרחשויות המוזיקליות הבולטות מעבר לים, אלא שואבות גם את השראתן מאוצר הזמר העברי הישן. המוזיקה שלו שורדת מעבר לאפנה המתחלפת במהירות."

דברים אלו חשובים במיוחד לאור התרשמותי השלילית מהיחס שקיבל אשרת במהלך פסטיבל הפסנתר בעיר העברית הראשונה כאשר לא זכה לקבל מופע משלו באולם, עם הזמרים שאיתו, אלא תפקידו בפסטיבל היה לשעשע ולהעביר את  זמנם של העוברים ושבים בין האולמות.

הפעם התקיים מופע בו נטלו חלק דוד דאור, אילנית, רוני דלומי, לירז צרכי, גבי, שרי ועוזי, סאבלימינאל, שי לי עטארי, נעמה לוי, לירון לב, גילן שחף וערן חגי – כולם ביצעו משיריו של אשרת.

דובי זלצר, חתן פרס ישראל, מלחין, מעבד ומנצח, הוא אחד היוצרים הפוריים והמגוונים בזמר העברי. שיריו משקפים את ההוויה המקומית של הארץ והם נושאים חותם ישראלי מובהק הקשור למקום ולזמן שבהם נכתבו.

מה עוד הוצע לקהל הרחב?

שפע של מופעים בשילובים שונים של מוזיקאים, זמרים ומבצעים: שלמה גרוניך, מיקי גבריאלוב, דני רובס, שי גבסו דיאנה גולבי ומיקה קרני בערב שהוקדש לשירי חבורת לול – אריק איינשטין, שלום חנוך ושמוליק קראוס. צלילי המזרח במופע עם דקלון, אביבה אבידן ואנסמבל קול דודי, שהביאו את שירי תימן של פעם לבמה החולונית. סי היימן, חני לבנה, אופירה גלוסקא ויהודה אליאס במחווה לשירי נחום נחצ'ה היימן. יעל לוי, סיוון טלמור ואדם במחווה לשירי יצחק קלפטר. מחווה ללהקת הנשמות הטהורות עם שיריו של נתן כהן בו השתתפו גילה חסיד, בן יוסף ועוזי רוזנבלט.

את הפסטיבל חתם מופעו של דני סנדרסון החוזר עתה לפוקוס אוהבי המוזיקה בעקבות ההכרזה על האיחוד המחודש של כוורת. סנדרסון מלווה בשורת נגנים ואורחים – מזי כהן, ברי סחרוף, תמר אייזנמן, שי וצר, שאול עשת, יותם בן חורין, כפיר בן ליש ורוית הראל, ביצע את שיריו שהפכו ללהיטים מימי כוורת, דודה וגזוז.

והיכן אני הייתי?

עם כל השפע המוזיקלי שמרתי את ליל שישי להגיע עם זוגתי למופע הכי חביב עליה – המופע הלטיני הישראלי של פבלו רוזנברג "כשאני מתאהב". מופע המהווה מסע מוזיקלי סוחף המשלב מוזיקת רוק, פופ ואלמנטים לטיניים אתניים. עם שלל השירים שהפכו ללהיטים.

האולם של תיאטרון חולון מלא בקהל שבחר להגיע למופע של פבלו, יש שם הרבה מעריצים ותיקים של הזמר, שעשה את מסלולו מדרום אמריקה לבית שאן, דרך להקת הרוק "סטלה מאריס" ועד לקריירה מוזיקלית המהלכת על הרומנטיקה הלטינית הכובשת לבבות.

פבלו, מצוייד בצוות הנגנים הקבוע – אלון מוטקין, גדי בן אלישע, איתן אלבז וכפיר גרנות, פותח את המופע בשורה ארוכה של להיטים מוכרים, לא מותיר לקהל ברירה, אלא להצטרף למילים המוכרות. אחרי שילוב של כמה שירים בספרדית הוא מזמין את בנו, מיכאל, תלמיד כיתה ט' בתיכון בתל אביב, שכבר סוחף אחריו קהל מעריצים צעיר  בעקבות ביצועי מחווה אותם הוא מעלה לרשת.

האב והבן מבצעים את השיר "ללכת", שכתבו במשותף מאיר גולדברג ולירן דנינו, נופת צופים, פבלו ממש מתמוגג מהצאצא המוכשר. מכאן פבלו ממשיך בנכסי צאן הברזל שלו "בדמעות שאת בוכה", "בין ערביים, ומקנח עם להיטם של קנזס וסקורפיונס "אבק ברוח" והפינאלה – "שימי נר על החלון".