במאמר תחת הכותרת "התחביר הפנימי של יידוי אבנים" כותבת הס כי "יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדות של מי שנמצא תחת שלטון זר.." היא מוסיפה וקוראת לפלסטינים לצאת למהלכי התנגדות (אינתיפאדה, כך קוראים לזה בפלסטינית- לא?) ועמידה (צומוד) מול האלימות של הכובש המאוס ומאשימה את הישראלים בעיוורון: "(הישראלים חושבים) שהאלימות שלהם תחזיק מעמד לנצח.
.. בתחביר הפנימי של יחסי שולט־זר נשלט – יידוי אבנים הוא מלת התואר לנושא: נמאסתם, יא כובשים…" . נציגת מחנה השלום אינה מוצאת פתרון, אלא במלחמה.

לכן, היא מחווה את דעתה לפיה בבתי הספר הפלסטיניים הגיוני שיעבירו לתלמידים שיעורים בסיסיים בהתנגדות, למשל, "איך לזכור פרטים של החייל שהשליך אותך כפות על רצפת הג'יפ – כדי להגיש אחר כך תלונה" ועוד אמצעים כפי שציינו לעיל.

האם אפשר להתייחס לדבריה של הס כקריאה לעוד אינתיפאדה? לעוד שאהידים ממערכת החינוך הפלסטינית? איכשהו, דבריה עוררו בי אסוציאציה למה שאמרה שלשום אסמה אסד המתלבשת בבגדי מעצבים יקרים עד אימה, בשיחה עם נשים סוריות קשות יום, כששיבחה אותן על הקרבת ילדיהן "למען המולדת" ועל ההכרה העמוקה שלהן כי הילדים אמנם חשובים מאוד, אבל המולדת חשובה יותר. דברים שקל מאוד היה לאסד להגיד שעה שילדיה שוכנים לבטח, מן הסתם, באיזה מקום מקלט מפני המורדים הסורים.

בעקבות פרסום המאמר בהארץ הגישו אתמול יו"ר מועצת יש"ע אבי רואה ומנכ"ל מועצת יש"ע רון שכנר תלונה למפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב אבי פריינטי, נגד עיתון הארץ, העורך אלוף בן  ועמירה הס על הסתה לאלימות.

בתלונתם נאמר כי מאמר זה של הס הוא "שיר הלל ליידוי אבנים ומתן לגיטימציה להם". מועצת יש"ע טוענת כי המאמר מתעלם מהעובדה שיידוי אבנים הוא עבירה חמורה המסכנת את אזרחי ישראל, "מעשה שגרם למוות ופציעה קשים ובהקשר זה נזכיר את אשר פלמר ובנו הי"ד אשר רוצחם 'מיידה האבן' הורשע אך אתמול ברצח, כמו גם את התינוקת אדל הנאבקת עדיין על חייה מיידוי אבן" .

בראיון עם אריה גולן ביומן הבוקר של רשת ב', בעקבות הגשת התלונה, אמר עו"ד מיבי מוזר, היועץ המשפטי של עיתון הארץ משהו מעורפל על  כך שהמאמר "מעורר למחשבה". אף התייחסות לטענה כי אולי מדובר בהסתה, אף התייחסות ללגיטימיות של הדברים של הס הקוראת להתנגדות, מציעה ללמוד ממאבקים קולוניאליסטיים – בהם מאבקים עקובים מדם, ומתייחסת ליידוי אבנים כאל מהלך לגיטימי במאבק.

במקביל, ולגמרי במקרה, הודיעה אגודת העיתונאים בירושלים כי היא מצדדת בהגנה על עיתונאי מפני תביעה משפטית. בהודעתה מוסרת האגודה כי היא מברכת על יוזמת החקיקה של חברי כנסת מסיעת מרצ, לפיה יוכל עיתונאי הנתבע במהלך הליך דמוקרטי של נטילת חלק בשיח הציבורי, לבקש מחיקה על הסף של תביעה נגדו. בקשה זו תישען על הטענה כי על פניה, נראית התביעה ככלי שנועד להרתיע מהמשך תחקיר ופרסום ממצאים. או במילים אחרות – לסתום פיות.

האגודה מציינת כי ניסיון החקיקה משקף שינוי חיובי אחרי גל של ניסיונות למה שקרוי "חקיקה מרסנת", שנועדה לפגוע בדסק התחקירים בתקשורת ודווקא בעידן של התמודדות עם קושי כלכלי גובר. עם זאת, מציינת האגודה כי לשון הצעת החוק אינה מבהירה אם הוא יחול על כל כלי תקשורת וגם על זירת האינטרנט והבלוגיאדה.