אנשים פתאום נהיו בכיינים, דור של "קשה לי"

בואו נסתכל רגע על עצמנו, מתי נהיינו כאלה בכיינים? למה אנחנו מרשים לעצמנו להעלות תמונות של תלוש השכר שלנו לעמוד הפייסבוק של האוצר. חברים, הבעיה לא ביאיר לפיד, הבעיה היא בנו. אנחנו עם שחומד כל מה שאין לו וקונה את כל מה שידו אינה משגת

Print Friendly

האמירה הישנה, שנשמעת עכשיו סוריאליסטית, גורסת שהאזרח לא צריך לשאול מה המדינה יכולה לעשות עבורו, אלא מה הוא יכול לעשות למען המדינה. אז רגע לפני שאתם קמים, כל אלה שעושים צבא, ועובדים, ומשלמים מיסים, כנגד אלה שלא עושים, עצרו שנייה ותשאלו אם אתם עושים את מה שאתם עושים בלב שלם.

הבוקר נפתח כמו כל בוקר, קריאת חפוזה בעיתונים, עוד כותרות באינטרנט, וברקע עדיין הוויכוח הער על גברת "ריקי כהן" מחדרה, בה בחר יאיר לפיד כמייצגת של מעמד הביניים. אולי הבחירה בריקי כהן הייתה שגויה, והיה ראוי לבחור דוגמה קצת יותר אמיתית, אבל זה כבר לדיון אחר.

מדינת ישראל קמה והפכה ב-65 שנות קיומה למעצמה עולמית אך ורק בגלל אנשים ששרדו את השואה, הגיעו על אוניות מעפילים מאירופה מצד אחד, ומצד שני  יהודי צפון אפריקה והמזרח, שהגיעו לארץ בדרך לא דרך. אנשים שלא היו צריכים לשאול למה, אלא רק לשאול איך. אנשים שחדוות העשייה ורוח הנתינה הייתה בקרביהם, אנשים שקמו כל בוקר במטרה אחת – לשפר את חייהם.

והיום בישראל 2013, מדינה שבה שר האוצר אולי מועד בלשון, כי הוא בסך הכל  רצה להבהיר לעם ישראל שכל מה שמעניין אותו זה שינוי תפישתי במשרדו, ששם את האזרח במרכז ולא את דו"ח האקסל או השכר הממוצע במשק (השקר הכי גדול במדינה), אנשים פתאום נהיו בכיינים.

אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים, בכסף שאין לנו

נעליים (צילמה: שרית פרקול)

בשביל זה לעשות אוברדראפט? (צילמה: שרית פרקול)

בואו נסתכל רגע על עצמנו, מתי נהיינו כאלה בכיינים? למה אנחנו מרשים לעצמנו להעלות תמונות של תלוש השכר שלנו לעמוד הפייסבוק של האוצר. חברים, הבעיה לא ביאיר לפיד, הבעיה היא בנו. אנחנו עם שחומד כל מה שאין לו וקונה את כל מה שידו אינה משגת. ישראל מדורגת באחד המקומות הגבוהים בעולם בקניות בתשלומים. למעשה, אנחנו קונים דברים שאנחנו לא צריכים, בכסף שאין לנו. חשוב לנו האוטו, הניתוחים הפלסטיים ועוד דברים שוליים, שלא משאירים כסף לדברים החשובים באמת. ואנחנו עדיין בוכים.

חברים, סדר העדיפויות הלאומי והאישי שלנו התקלקל. אנחנו משקיעים בפוזה, במותגים, באיך יסתכלו עלינו השכנים ואיך נוכל לנקר את עיניהם, גם במחיר של מקרר ריק. זכורה לי התקופה שבה עבדתי בביטוח לאומי בהרצליה. נשים מאופרות, מנותחות, לבושות מכל טוב, מגיעות לקבל קצבאות הבטחת הכנסה או דמי אבטלה. זו פשוט בדיחה הזויה על חשבון מדינת הרווחה.

זכורה לי התקופה שבה הייתי מ"מ טירונים במחנה 80 ונסעתי לבצע ביקור נפקד לחיילת שלי בדימונה. הגעתי לביתה, בית ישן של עמידר בשכונה ישנה בדימונה, בדירה אין ריהוט הולם, אין אוכל במקרר ואפילו אין טלוויזיה, אבל בחניה חנה ברוב פאר והדר ג'יפ מיצובישי פג'רו מודל חדיש במיוחד, ואז הבנתי כמה אנחנו לא בסדר.

הגיע הזמן להתאפס, לקחת את עצמנו בידיים. הגיע הזמן להבין שאי אפשר לחיות על כסף שאין, ולקנות דברים שלא צריך. אי אפשר ולא צריך לבכות לשר האוצר, לראש הממשלה, שקשה. לכולם קשה. אדם שפוי צריך לקום כל בוקר ולחשוב איך היום הוא עושה עוד צעד אחד קדימה לשיפור עצמי ולשיפור חייו. וכל אחד יכול – פשוט כל אחד יכול לעשות את זה. כל מה שצריך זה מעט אמונה עצמית, ופשוט לקבל החלטות.

ברגע שנתחיל ליזום שינוי עצמי, נחזיר את הרוח החלוצית של אבותינו, אולי משהו פה ישתנה, ואז גם בעולם יסתכלו עלינו אחרת. תפסיקו לשאול למה, תתחילו לשאול איך.

[related-posts title="עוד מאת אלכס שקוט"]

________________________________________________________________________________

  • אלכס שקוטאלכס שקוט הוא בן 24, סטודנט לפסיכולוגיה מיקנעם עילית, קצין במילואים ומתפקד במפלגת יש עתיד.
Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, רווחה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על אנשים פתאום נהיו בכיינים, דור של "קשה לי"

  1. מאת דותן‏:

    אלכס, כתבת דברים נכונים.

    אמנם המאמר מציג את המציאות בתור תמונה של "שחור ולבן", וכאן כנראה הצלחת להרגיז כמה אנשים, אבל הדברים בהחלט נכונים ברוחם.

    אני בהחלט יכול להבין את האנשים שכותבים שהם עובדים קשה, ובקושי מצליחים להרשות לעצמם רגע של מנוח. אל תיקח את ההצהרות שלהם בקלות ראש, כי יש יותר מדי אנשים שזה אכן המצב בחייהם.

    ויחד עם זאת, ישנם יותר מדי אנשים שמה שהם מגדירים בתור בסיסי, אתה ואני יכולים להגדיר בתור מותרות. מי ישפוט אם אתה או הם צודקים?

    יום טוב!

  2. מאת Rita‏:

    אנשים כמוך שחיים רק למען ביתם ורווחתם האישים ה ופכים את המדינה הזאת למה שהיא היום.
    יש אנשים כמוני שעובדים בשני עבודות ועדיין לא מתחילים לסגור את החודש ולא אין לי רכב ואנ י נוסעת על אופניים לעבודה לחסוך בהוצאות נסיעה, ומסתכנת כל יום על הכבישים של נהגים אגואיסטים כמוך שחושבים שהעולם נברא רק לכבודם בלבד.
    תפתח את העניים יש הרבה אנשים שלא דתיים ולא עם 10 ילדים ועובדים והילדים בצבא ועדיין לא מתחילים את החודש, ואני לא מדברת על מותרות אחרות כמו חופש לפעמים שלא היה לי לדוגמה כבר עשרות שנים אז תפסיק.
    אתה וביבי יכולים להחזיק ידיים ולרקוד על הקבר של אנשים כמוני אבל כל כלב מגיע ימומו וגם אתם תשלמו על הנהנתנות בעזרת השם

    • מאת אלכס שקוט‏:

      ריטה, את עושה שבכלל לא קראת את הכתוב.
      באיזה נהנתנות את מאשימה אותי בדיוק?

  3. מאת יוסי‏:

    אם כולם כותבים נגדך כנראה שאתה צודק, אולי אנחנו לא עם של בכיינים אך בהחלט עם של צרכנים, קונים מכל טוב הארץ ואז מתפלאים שלא נשאר כסף לדברים חשובים. אל תקפצו גם אני כזה. אולי כך צריך לחיות אולי גם הורינו היו עושים אותו דבר אם היתה להם אפשרות. אבל העובדה היא שהם לא עשו זאת ובזכותם יש לנו איפה לגור. נכון שהמחירים בישראל אינם נמוכים וקשה להשיג דירה או מכונית. אבל קושי הוא דבר יחסי והבעיה הגדולה שלנו היא שאנו משווים את עצמנו לשכנים שגם הם נאנקים תחת החובות אבל אנו רואים רק את דירתם היפה או מכוניתם המפוארת, סביר להניח ששתיהן ממושכנות. יש חברות בהן החיים הרבה הרבה הרבה יותר קשים, למעשה בישראל חיים כנראה טוב יותר מאשר 80 אחוז מתושבי כדור הארץ. נכון שהיה יכול להיות טוב יותר אבל אף אחד לא יזרוק עליכם כסף מהשמיים. כי פשוט אין שם. מי שרוצה חיים טובים יותר צריך להצביע על המקורות מהם יבוא הכסף. מי שרוצה גם שלטון על עם אחר צריך להבין שמדיניותו עולה כסף ומישהו צריך לשלם על כך. אי אפשר גם להיות אנטי שלום וגם להתלונן על תקציב הבטחון. גם אי אפשר להתלונן על עול המיסים וגם על כך שהממשלה אינה מספקת שרותים ברמה גבוהה יותר. וגם אי אפשר לרצות דירת 5 חדרים ולצפות שהיא תהיה זולה. יש מחיר לכל דבר. טוב שאנו שואפים תמיד ליותר אבל לא טוב לצפות שנקבל אותו בחינם.

  4. מאת לימור‏:

    באמת שאין גם לי הרבה זמן להתחיל להסביר לך, כמה הדברים שלך מקוממים, (כי צריך גם לעבוד…), אבל אני רק יכולה לומר לך, שאני בעשירון השביעי או השמיני, כך שמשכורתי מכובדת לכל הדעות ואני לא צריכה לפרסמה באתר כלשהו, אבל זה לא עוזר לי לגמור את החודש. אני רכשתי השכלה, עובדת קשה מאד במקצוע חופשי ויש לי שלושה ילדים. (כמובן ששירתתי בצבא ואני משלמת מיסים והכל בלב שלם), אבל: בגילי כבר הייתי צריכה, כמו עמיתי בעולם, לצאת לפחות לחופשה שנתית רצינית אחת ולחיות ברווחה יחסית. הרכב שלי משנת 2008 עם מליון תיקונים שיש לבצע בו ואין לי לכך תקציב, החזרי המשכנתא וההלוואות חונקים, מעולם לא עשיתי או חשבתי לעשות ניתוח קוסמטי או אפילו בריאותי באופן פרטי, אין לי גאדג'טים ויש בבית מחשב אחד. אז לא ברור לי, כיצד מצפה שר האוצר להגדיל לי את המס על ההכנסה שגם כך לא מספיקה לי למחיה, לגבות מס על קרן ההשתלמות היחידה שיש לי ושתוכל אולי לאפשר לי לתת טיול בת מצווה לבת שלי, ולהעלות את המע"מ ובכך להקטין את היכולת שלי להתמודד עם הרכישה של מה שצריך+ אולי חוג לכל ילד. האם אני צריכה להתנצל על כך? במקביל כמובן ממשיכים בעלי ההון ליהנות ממיסוי נמוך, תספורות בהחזרי ההלוואות על חשבון הפנסיה של כולנו, וחוק רווחים כלואים מזעזע שתיקון צודק שלו היה מכניס מיליונים למדינה. אז, כן סליחה, זה כן יאיר לפיד, שדיבר על הטבת מצב מעמד הביניים, _(רק שעכשיו התברר שהמושגים קצת התבלבלו לו), ורכב על גל המחאה החברתית, בלי לצציץ אף פעם ולומר בכנות ובאומץ, שהמדיניות הכלכלית של נתניהו מקובלת עליו, כי הוא מתכוון להמשיך לעשות אותו דבר בדיוק.

  5. מאת מירי‏:

    באמת ל א יאמן שיש עדין אנשים שכותבים גיבוב של אי דיוקים שלא לומר שטויות
    אני ובעלי שנינו עם 15 שנות לימוד – עובדים משרה מלאה – 6 ימים בשבוע – כן יש כאלה שעובדים 6 ימים
    אין לי מכונית פאר – בכניסה לבית מחכה לי דייהטסו 2001
    יש לנו 4 ילדים
    אין לי בית משלמים שכר דירה שעולה כל שנה
    הכספ הולך לחוגים לילדים – אוכל – שכר דירה – דלק – בגדים בעיקר לילדים
    לא נוסעים לחו"ל
    אני לא מתבכיינת אבל בהחלט יותר קשה – ההורים שלי הצליחו לקנות בית עם 7 ילדים בבית ואבא שעבד כל חייו
    אני לא חולמת על בית משלי – אני כן מקווה שיהיה לי כספ ללימודים לילדים

    לא נראה לי הגיוני שמעלים את מחיר החשמל כל כמה חודשים- שמעלים ארנונה כל שנה – שמעלים מים – שמעלים את מחיר הדלק – שהקניות בספור נהיו יקרות בעשרות אחוזים משנה שעברה – כשהמשכורת שלנו נשחקת ולא עולה בהתאם
    זה לא נקרא להתבכיין זה לנסות להבין למה השיטה לא עובדת ואיך אפשר להביא לשינוי

    • מאת אלכס שקוט‏:

      כל המטרה בלהציג את ריקי כהן לפקידי האוצר, היא לגרום להם להבין שהם מתעסקים בחיים של אנשים.
      זאת המטרה העיקרית והיחידה. וכן אני אכתוב בזכות מלאה על מתבכיינים כי גדל במדינה הזאת דור שלם של פרזיטים שחיים על חשבון משלם המיסים (ולא, לא רק החרדים) שיודעים רק לבקש ולבכות שאין להם.

  6. מאת בטריה‏:

    מנטליות של אשה מוכה. תלמד על האופנים הרבים בהם המשחק אינו הוגן ובוזז אותך
    לפני שאתה רץ לתמוך בנציג מי שגונב אותך (לפיד)
    אתה צודק אתה אנחנו עם של בכיינים – אנחנו ממשיכים לבחור במי שגונב אותנו

  7. מאת זיו‏:

    כפעיל של יש עתיד ויאיר לפיד, אין ספק שאתה מתאים להם כמו כפפה ליד. בן 24, בלי יום של ניסיון בחיים ויודע לשפוט את העם לפי ניתוחים פלסטיים. אני מקווה שתתבגר ומהר.

    • מאת אלכס שקוט‏:

      אין טעם להתייחס לאדם יהיר ושחצן כמוך.
      לא העלת אפילו נקודה אחת בגנות או בזכות הכתוב.

  8. מאת פנינה כץ‏:

    גבר גבר. אל תתבכיין!!! תהדק את השפתיים ותנשך אותם. ובעוד עשר שנים כשתהיה לך משפחה עם ילדים ותרצה אולי לרכוש בית או לפחות לשכור דירה קרובה לעבודתך ותשלח את ילדיך לגנים משובחים ולבתי ספר טובים , תחזור לקרוא את מה שכתבת ואם תסכים עם דבריך, אז אולי הפכת לטייקון ואתה משחק בשיטה של נצל וזרוק אנשים כמו הממסד הקיים, או שאתה מלקק לאיזה איש שררה ונהנה ממנעמי השילטון ואם לא, אז אולי אתה סתם יורש עשיר שההורים שלך סידרו אותך וקל לך לקשקש בקומקום. אבל אם כל אלה לא יקרו ותמשיך לנשוך את השפתיים אז העיקר אל תבכה. ותמשיך להיות גבר גבר.

    • מאת אלכס שקוט‏:

      פנינה, העיקר הוא לנשוך שפתיים ולהתאמץ, כדי להשיג בחיים את מה שאתה רוצה.

  9. מאת מזרחי גאה‏:

    ככה זה שילד בן "24" שכל תפיסת עולמו הכלכלית והחברתית מבוססת על טורים של יאיר לפיד מהעיתון "7 ימים" בהם הוא היה קורה בשבתות שהוא היה סוגר בצבא בזמן שהוא היה בקבע…
    ילד שמנת מפונק שהוריו ממנים לו שאת שכר הלימוד והוא מרשה לעצמו לקרוא לאנשים שקוראים את התחת לפרנסתם "בכיינים". מורים, רופאים מתמחים, כבאים, עובדים סוציאליים ועוד שמתלוננים שהשכר שלהם נמוך מדי…

    בושה!

    • מאת אלכס שקוט‏:

      שלום לך מזרחי גאה,
      סתם שתדע, אני בן יחיד להורים גרושים,
      אני גר לבד ומממן באמצעות עבודה קשה גם שכ"ד וגם לימודים.
      חבל שאתה סתם זורק דברים לאוויר בלי לדעת.

  10. מאת ערן בן נון - פעיל חברתי וסטודנט מהדרום‏:

    וואו !!! הדברים שכתבת מקוממים בכלכך הרבה רמות, כמה לא מפתיע שבסוף אתה מציג את עצמך כפעיל של מפלגת "יש עתיד"…

    אז כרגע אין לי זמן לכתוב לך עד כמה התפיסה שלך צרה ולעיתים אפילו דמגוגית ומתובלת במעט גזענות, אני רק אציין שעדיין לא יצא לי להכיר עו"סית שהולכת עם מותגים יהלומים ועושה פעם בשנה ניתוחים פלסטיים…

    • מאת אלכס שקוט‏:

      חוץ מלהתקומם מהדברים שלי, אולי תגיב כמה נקודות לעניין.
      כי בינתיים חוץ מלהתקומם ולהתעצבן מהכתוב פה,
      לא אמרת שום דבר מעשי, תסביר את עמדתך, אשמח לדיון ער.

  11. מאת מנצל‏:

    אני מצטער שאין לי תגובה קצת יותר עניינית ומפורטת, אני פשוט בהלם שיש אנשים שעדיין כותבים כמוך.
    אתה נשמע כמו אחרון הריאקציונרים שהתנגדו למחאה החברתית; או שאתה בעל אינטרס או שאתה ממש שטוף מוח ע"י בעלי האינטרסים ומשרת אותם בחינם.
    בכל מקרה, הכתבה הרדודה והמעליבה הזו אינה ראויה לתגובה יותר רציניות מזו.

    • ראשית מדובר בבחור בן 24 שבעצם עוד טרם החל את החייו, שנית רוב דבריו אמת הם, לפחות בכל הקשור לתרבות הצריכה, הקונטקסט ואולי הכותרת, מוטעה לחלוטין. אבל מה שמטריד אותי יותר שבחור בן 24 מאמין שישראל היא מעצמה עולמית וזה כבר בעיה.

      • מאת אלכס שקוט‏:

        ישראל היא מעצמה עולמית בכמה וכמה תחומים, תקרא קצת חומרים בעניין.

        • אין דבר כזה "מעצמה עולמית בכמה תחומים" יש מעצמה ואין מעצמה והעולם יחיה נהדר בלי המעצמה הזו שנקראת מדינת ישראל. תאמין לי אני מקבל את כל החומרים שבעולם אבל גילי כפול משלך ויותר וכבר למדתי מאיפה החומרים באים, בוא נאמר שעם כל הכבוד להי טק של מדינת ישראל ולזה אתה כמובן מתכוון וכל פרסי הנובל מחר בבוקר אם נעלם איש לא ירגיש. אבל שוב כמו שאמרתי תצבור כמה שנות נסיון בחיים תנקה את החלב מהשפתיים… ונפגש עוד 10 שנים כשהתובנות שלך יהיו של אדם בוגר שמסוגל לראות את כל התמונה

          • מאת אלכס שקוט‏:

            עמית, הזלזול והיוהרה שנובעים מהדברים שלך אפילו לא שווים התייחסות.

          • אתה קורא לנסיון חיים יוהרה וזלזול זה בדיוק הבעיה, אתה מגיע עם ערכים שטחנו לך בצבא, עוד לא חיית בעולם האמיתי ואתה יוצא בקביעות נחרצות, שנית כמו שאמרתי בתגובה הראשונה שלי "רוב דבריו אמת הם" אני רק חושב שכדאי שתמתין כמה שנים לפני שאתה יורה קלישאות