הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נוקט בפעולות נוספות לשיפור יחסי הבנק והלקוח, ומטפל באמצעות הצעה לתיקוני חקיקה בנושא חשבונות ללא תנועה. תיקוני החקיקה, אשר כפופים לאישור שר האוצר, כוללים שורה של פעולות שמטרתן, בין היתר, להבטיח שהבנקים ינקטו פעולות נוספות לאיתור בעליהם של חשבונות ללא תנועה, וישמרו על ערך הכסף המצוי בחשבונות אלו.

התיקון החדש שיזם הפיקוח על הבנקים מטיל על הבנקים חובה לנקוט בפעולות אפקטיביות לאיתור הלקוחות שאבד עימם הקשר, ולהשקיע את הכסף המצוי בחשבונות אלו באפיקי השקעה שיאפשרו צבירת ריבית מחד, ונזילותו מאידך.

דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "מדובר בתיקון חשוב ומתבקש שיחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית ויגביר את מחויבות הבנקים ללקוחותיהם".

השינויים המרכזיים לטובת הצרכן הבנקאי שמבקש הפיקוח על הבנקים לערוך הם שינוי הגדרת "פיקדון ללא תנועה" ל"חשבון ללא תנועה"; הרחבת חובות הבנקים לאיתור בעלי חשבונות ללא תנועה; קביעת כללי ההשקעה חדשים שמטרתם לאפשר צבירת ריבית ונזילות; והחלת חובה על הבנקים לדווח לאפוטרופוס הכללי על חשבונות אשר לא נוצר קשר עם בעליהם במשך 5 שנים.

שינוי הגדרת "פיקדון ללא תנועה" ל"חשבון ללא תנועה":

ההגדרה הנוכחית של "פיקדון ללא תנועה", קובעת כי פיקדון ללא תנועה הוא פיקדון במטבע ישראלי, או במטבע חוץ, שלגביו עברו 10 חודשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון. הגדרה זאת אינה מבחינה בין חשבון עו"ש פעיל לבין פיקדון כספי המתנהל במסגרת אותו חשבון עו"ש וכן בין סוגי פיקדונות שונים. כפועל יוצא מכך, מספר הפיקדונות ללא תנועה עומד על כ-580,000 בסך מצטבר של כ-15 מיליארדי שקל (2012, חמשת הבנקים הגדולים) כולל גם פיקדונות רבים שהקשר עם בעליהם לא אבד. מספר הפיקדונות ללא תנועה מעל חמש שנים ופיקדונות של נפטרים עומד על כ-215,000, בסך מצטבר של כ-3.9 מיליארדי שקל.

התיקון המוצע יביא לכך שההתייחסות תהיה לחשבון הלקוח בכללותו ולא לפיקדון הבודד, וכפועל יוצא מכך, רק חשבונות שאכן אבד הקשר עם בעליהם יוגדרו כחשבונות ללא תנועה.

על פי התיקון המוצע, יוגדרו מספר סוגי חשבונות ללא תנועה, כדלקמן:

• חשבון עובר ושב: חשבון שלא בוצעה פעילות בו, ובחשבון ובפיקדון אחר המתנהלים תחת אותו מספר, במשך 9 חודשים.
• פיקדון מתחדש: פיקדון שלא בוצעה בו פעילות, במשך שנתיים.
• פיקדון ניירות ערך: פיקדון שלא בוצעה בו פעילות, במשך שנתיים.
• פיקדון לזמן קצוב שאינו נפרע לחשבון עובר ושב (לדוגמא פיקדון באמצעות מערכת סגורה) במועד שנקבע לפירעונו.

הרחבת חובות האיתור:

על פי התיקון המוצע חובת האיתור של הבנקים את בעליהם של ה"חשבונות ללא תנועה" תורחב, וכדברי ההוראה "על התאגיד הבנקאי לפעול בשקידה סבירה לאיתור בעל חשבון ללא תנועה, במטרה ליידע אותו אודות כספים השייכים לו".

כלומר, על הבנקים יהיה לפעול במספר דרכים לאיתור בעליהם של חשבונות אלו, וזאת במהלך שלושה חודשים מיום הפיכתו של החשבון לחשבון ללא תנועה. דרכים אלה כוללות בין היתר משלוח הודעות ללקוח, ניסיונות ליצור קשר עם הלקוח באמצעות טלפון או באמצעי תקשורת אחרים שניתנה לגביו הסכמת הלקוח, אימות כתובת הלקוח עם כתובת מגוריו במרשם אוכלוסין או עם כתובות אחרות בחשבונות נוספים שלו בבנק, וכיוצ"ב. הבנקים נדרשים לחזור על פעולות האיתור, לפי העניין, אחת לשנה לפחות.

גם כללי ההשקעה של כספים המצויים ב"חשבונות ללא תנועה" שונו:

בהתאם לכללים הקיימים כיום, בחלק מסוגי הפיקדונות ההשקעה היא בפיקדון בבנק. כדי שהכספים המופקדים לא יעמדו לשימוש הבנק, ועל מנת לאפשר צבירת ריבית ונזילות, במקרה בו בעל החשבון שאותר יבקש למשכו, מוצעים כללי ההשקעה כמפורט להלן:

• כספי חשבון עובר ושב: יושקעו בפיקדון חודשי מתחדש למשך שנה. בתום תקופה זו, יושקעו הכספים במק"מ שזמן פירעונו בין שלושה חודשים לשישה חודשיםממועד הרכישה.
• כספי פיקדון מתחדש: יושקעו בתום תקופת הפיקדון במק"מ שזמן פירעונו בין שלושה חודשים לשישה חודשים ממועד הרכישה.
• כספי פיקדון לזמן קצוב שאינו מתחדש: יושקעו במק"מ שזמן פירעונו בין שלושה חודשים לשישה חודשים ממועד הרכישה.
• כספי פיקדון ניירות ערך: ניירות הערך יוחזקו ללא שינוי.
• כספים המופקדים בחשבון מטבע חוץ או צמודים למטבע חוץ: יופקדו בפיקדון חודשי מתחדש לפי אותו מטבע או צמוד לאותו מטבע.

לקוחות שנפטרו

נושא נוסף שיטופל במסגרת תיקוני חקיקה אלו הוא חשבונות של לקוחות שנפטרו. על פי התיקון המוצע, אם נודע לבנק על פטירת בעל החשבון, עליו לנסות לאתר את יורשי בעל החשבון. אם לא נוצר קשר עם יורשיו החוקיים של בעל החשבון נדרש הבנק לפנות לרשם לענייני ירושה ולהנהלת בתי הדין הדתיים בבקשה לקבל פרטים על מי שהגיש בקשה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.
בנוסף, במסגרת הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים, יידרשו התאגידים הבנקאיים לגלות בדוחות הכספיים השנתיים את מספר החשבונות ללא תנועה הקיימים בכל בנק והסכומים המצויים בהם.

הפיקוח על הבנקים סבור כי תיקון ההגדרה של חשבון ללא תנועה, יחד עם הגברת חובות האיתור שהוטלו על הבנקים, יובילו לכך שכמות החשבונות של לקוחות שאבד עימם הקשר תשקף באופן מהימן יותר את המקרים בהם אכן הלקוח אינו מודע לקיומם של כספים השייכים לו וכן תקטן באופן משמעותי.