שר האוצר יאיר לפיד החליט על ביטול התקציב הדו שנתי וחזרה למתווה תקציבי חד-שנתי. החלטה זו נתקבלה בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתינהו.

מלשכת שר האוצר נמסר כי "בניית תוכנית עבודה שקית שנתית מאפשרת הקטנת מרווחי טעויות בין התחזיות להכנסות המדינה ממיסים ולתהליכים משקיים מקומיים וגלובליים לבין מימושן בפועל, יכולת איתור וזיהוי מוקשים גירעוניים בזמן וייצור מיידי של פתרונות והתאמות תקציביות בתוכנית העבודה של המשק לאורך שנת הכספים. הפערים הגדולים בין התחזיות הדו שנתיות להיקף הכנסות המדינה ממיסים הלכה למעשה, הובילו את המשק לאובר-דרפט העמוק מולו אנו ניצבים כעת".

נוכח לוחות הזמנים לאישור תקציב 2013 החליט שר האוצר האוצר להציב כעת תקציב עד סוף שנת 2014 (שנה וחמישה חודשים), אשר יאפשר טיפול מיידי וחד בגירעון ולצדו סדרה של שינויים מבניים ומנופי שינוי אשר יעודדו את הצמיחה במשק.

החלטה ראשונה

בהחלטה הראשונה שקיבל השר לפיד הוא מבטל את המהלך שקודמו בתפקיד יובל שטייניץ כה שיבח – את התקציב הדו-שנתי. אבל, בגלל שהממשלה הקודמת לא הצליחה לאשר תקציב דו שנתי חדש הוחלט אז ללכת לבחירות, שבתקופתה ועד היום לא הוכן תקציב, החליט למעשה לפיד להגיש תקציב דו-שנתי עד סוף 2014 ובשנת 2015 לגבש תקציב חד-שנתי.

בהצעת יועציו, החליט לפיד לדחות הצעה אחרת – להגיש תקציב חצי שנתי עד סוף 2013 ולהתחיל לגבש תקציב חד-שנתי לשנת 2014. במקום זאת הוא העדיף להגיש תקציב לשנה וחמישה חודשים ולנצל את הזמן שנותר עד סוף 2014 לביצוע שינויים מבניים חשובים לייצוב המשק, שיאפשרו לאוצר שליטה הדוקה יותר על המאזן התקציבי.

פטנט ישראלי בלעדי

בכך תעלם מנופנו המצאה ישראלית בלעדית של תקציב דו שנתי, שהונהג ב-2009-2010 ושהוחלט גם להפעילו בשנים 2011-2012, באישור הממשלה הקודמת, שר האוצר דאז שטייניץ וראש הממשלה נתניהו. רק לפני פחות משנה אישרה הממשלה הקודמת להנהיג תקציב דו-שנתי במתכונת קבועה, בהתנגדות השרים דן מרידור, סילבן שלום ושאול מופז, שטענו כי תקציב מדינה צריך להיות עדכני וער
לשינויים השונים. הצעה זו לא אושרה בכנסת.

הקיטון בהכנסות והגדול בהוצאות

ההחלטה להנהיג תקציב שנתי נועדה במקורה לעקר את הלחצים הקואליציוניים של מרכיבי הממשלה, כדי למנוע סחיטת תקציבים מעבר לאפשרויות התקציביות ולמנוע משברים ממשלתיים. יש בכך יתרון רב, כי כך מתאפשר לקבוע תקציב עם טווח ראייה רחוק ולשמור על שקט קואליציוני מתמשך. אבל, השינויים הכלכליים בעולם ובארץ היו מהירים הרבה יותר ממה שציפו הוגי הרעיון, והתקציב הדו-שנתי לא אפשר התמודדות מתאימה, בעיקר עם הקיטון בהכנסות והגידול בהוצאות.

ההתמודדות הלוקה בחסר הזאת היא שיצרה במשק גירעון הרסני של 39 מיליארד שקל, המהווה 4.2%
אחוזי תוצר, לעומת היעד של 2% תוצר שנקבע מלכתחילה לשנת 2012.