לרגל יום העצמאות ה-65 מבקשים ארכיון המדינה והמרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) להציג בעזרת תעודות נבחרות מאוספי ארכיון המדינה דוגמאות מדרכי התמודדותה של המדינה בשני העשורים הראשונים לקיומה (עד לסיום מלחמת ששת הימים) עם המשימות שנטלה על עצמה כפי שהן מנוסחות במגילת העצמאות.

לשם כך נבחרו כ-120 תעודות וכמה עשרות צילומים, איורים סרטי וידאו וקול, והם מוצגים ב-14 תחומי עשייה: עלייה וקליטה, ישראל והתפוצות, שארית הפליטה וזיכרון השואה, מדיניות החוץ, חינוך ותרבות, מוסדות המדינה, משפט, חוקה וצדק חברתי, בניין הארץ והחברה, דת ומדינה, מעמד המקומות הקדושים, היחס למיעוטים, מדיניות הביטחון, ישראל ומדינות ערב ותולדות מגילת העצמאות. 

הכוונה היא שהמעיין בפרסום יזכה לקבל טעימות מאופן פעולתם של מנהיגי מדינת ישראל, מוסדותיה ותושביה לנוכח שלל הדילמות, הבעיות והאתגרים שניצבו בפניהם. מה עשו וכיצד פעלו לעיצוב דמותה של המדינה מבחינה תרבותית, חברתית, כלכלית, ביטחונית ומדינית בתוך מציאות של גלי עלייה גדולים, קשיים כלכליים עצומים ומלחמות חוזרות ונשנות. 

מאחורי הכותרות עוסקות התעודות שבפרסום בשורה ארוכה של עניינים שעמדו על סדר יומה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות ובכללם: השילומים מגרמניה, משפט אייכמן, היחסים עם גרמניה, קביעת סמלי המדינה, מדיניות השיכון ותנאי המחייה במעברות, יוקר המחיה ו"תנועת הוויתורים", המלחמה באבטלה וחקיקה חברתית, אירועי ואדי סאליב, שוויון זכויות לנשים ומלחמה בביגמיה, שאלת החוקה למדינה, קליטת העלייה ושאלת הגבלתה מבחינה כמותית ואיכותית, עליית יהודי מרוקו, ילדי תימן, טענות בדבר כפייה דתית, שאלת "מיהו יהודי", גיוס בני ישיבות לצה"ל (גם אז), טענות על קיפוח המיעוטים, עקורי איקרית ובירעם, הטבח בכפר קאסם, תקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים והמלחמה עצמה, הזרמים בחינוך וביטולם, החינוך במחנות העולים (ועדת פרומקין), הנחלת הלשון העברית, המאמצים למען הענקת פרס נובל לסופר עברי, רכישת המגילות הגנוזות ועוד. 

בתעודות פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, ישיבות הכנסת, ישיבות ועדות שרים וגופים נוספים; מכתבים מאישי ציבור ומן הציבור; דוחות, תזכירים, חוקים ועוד. לצד התעודות מוצגים תמונות, איורים, סרטי וידאו וקול.

את הפרסום "ממגילה למדינה" אפשר לראות באתר: המרכז לטכנולוגיה חינוכית