"ועדת השרים לעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה", בראשות השר יעקב פרי, התכנסה היום לישיבת עבודה ראשונה על הצעת החוק הממשלתית לשוויון בנטל ושילוב החרדים בשוק העבודה.

את הישיבה פתח שר המדע הטכנולוגיה והחלל,  יעקב פרי, וביקש שיתוף פעולה מלא ונמרץ של כל משרדי הממשלה המעורבים בנושא "הזמן דוחק בנו, אך יחד עם זאת נקפיד על דיונים מלאים ושקיפות מלאה עד לגיבוש הצעת החוק. מסוף שנות השמונים עוסקים בכנסת ובממשלה בסוגיה הכל כך מורכבת, והגיע הזמן לקבל החלטה. גם הדו"ח של פלסנר, גם של בן בסט ואחרים, מאיצים בנו למצוא פתרון חדש ומוסכם – נעשה את זה באופן רגיש אבל נחוש".

השרים, חברי הוועדה, התייחסו לאתגר שמציב לוח הזמנים הצפוף ולצורך לגבש במהרה חוק חדש עוד לפני הגשת התקציב.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת אמרה בפתח הישיבה הראשונה של הוועדה לשוויון בנטל: ״יש לנו תפקיד חשוב מאוד ולהחלטות שנקבל עשויות להיות השפעה מכרעת על עיצוב החברה הישראלית. עקרון השוויון בנטל הוא עיקרון ויעד חשוב מאוד של הממשלה. תפקיד הועדה לגבש מתווה להובלת חובת השירות של כלל אזרחי המדינה למדינתם באופן מאוזן, הדרגתי, צודק והוגן תוך הקפדה שלא לסכסך איש באחיו ומבלי לשסות ציבור בציבור״.

השר אורי אריאל אמר בפתח הישיבה "שמחתי להיווכח כבר בתחילה כי אווירת הדיונים חיובית כפי שהייתה עד כה. שמענו את הנתונים השונים, ואני מתחייב כי נפעל להידברות וחיבור בין הקהלים השונים על מנת להגיע לנוסח חוק המשקף את הערבות ההדדית של עם ישראל. למרות קולות שונים במערכת הפוליטית אין כאן שום שיח של שנאה וחרמות, ואני בטוח שהציבור מבין זאת״.

השר אהרונוביץ הדגיש כי "המהלך הינו הזדמנות מצוינת למשרד ולגופיו, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה הארצי, בכל הנוגע לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרחי המדינה. אנו מוכנים לקלוט אלפי משרתים נוספים אשר יוכלו לתרום לקהילה בה הם חיים בפרט ולחברה הישראלית בכלל. תרומתם תתבצע במגוון תפקידים, המותאמים לייחודיות בני האוכלוסיות המצטרפות למעגל הנשיאה בנטל ובהתחשבות בצרכיהם המיוחדים".

 תא"ל גדי אגמון, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל , הציג בפני השרים תמונה עדכנית של גיוס החרדים,  ואת היעדים שהוצבו לשנת 2012 והדגיש כי הצבא נכון לקלוט עוד מתגייסים  חרדים נוכח היקף הצרכים ההולכים וגדלים של הצבא. עם זאת גם הנחת העבודה של צה"ל מבקשת לעשות זאת בהדרגתיות נוכח החשיבות לייצר מסגרות ייעודיות שלא ייפגעו במרקם החברתי של צבא העם ולא באורח חייהם של המגזרים השונים.

שר ג'רבי שלום , ראש מנהלת השרות אזרחי לאומי הציג לשרים את נתוני הגיוס לשירות האזרחי, שאמנם הולכים וגדלים, אך פקיעת חוק טל עצרה למעשה את הצמיחה והביאה להקפאה מסוימת. כמו כן, השתתפו נציגי משרדי האוצר, התמ"ת, הבט"פ, המשפטים ומשרד הבטחון.

בסיכום  הישיבה אמר השר פרי כי "צרכי הצבא, בכל הקשור לגיוס, יעמדו בראש סדר העדיפויות. העיתוי, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מעלה על נס את ערכי השירות והשוויון בנשיאה בנטל בין כל אזרחי ישראל"

הועדה תחל בשבוע הבא, לעבור על סעיפי מתווה החוק, ואף תסייר באחד מבסיסים צהל שהחל כבר בהתאמת מסלולים למתגייסים החרדים.

אולם במקביל לכינוסה של ועדת פרי מטילים בפורום לשוויון בנטל ספק באשר לתוצאה הצפויה. "לצערנו, המתווה המתגבש לא רק שאינו מקרב את השוויון בנטל הוא מרחיק אותו ואולי אף מרע את המצב הקיים", נאמר במכתב שהופץ בין פעילי הפורום. בפורום מאשימים כי בקשה להיפגש עם חברי הועדה טרם נענתה.

לדברי ראשי הפורום הדבר נובע מכך שחובת השירות תחול רק בעוד ארבע שנים, כלומר בימי הממשלה הבאה, שיתכן כי תבטל אותה ומכך שבארבע השנים הקרובות יקבל כל תלמידי הישיבה שהם בני 22 ומעלה וכל מי שיגיעו לגיל 22 פטור מלא משירות צבאי , ללא כל שירות אחר!

בפורום לשוויון בנטל אומרים כי בסך הכל מדובר בכ-50 אלף איש שיקבלו פטור. "זו החמרה דרמטית של האפליה בין דם לדם. במתווה יש סתירות פנימיות, שעתידות להכשיל אותו כבר בארבע השנים הקרובות, מה שעלול לגרום לביטול המתווה כולו". בפורוןם אומרים כי המתווה קובע יעדי גיוס מרצון שעולים בהדרגה לארבע השנים הקרובות אבל הם לא מחייבים: 2000 חיילים חרדים ל-2013 (לעומת 1500 שהתגייסו ב-2012) ו-3600 ל-2016. רוב המתגייסים משתלבים בגיל 24 למסגרות שח"ר ולא בסדיר.

בפורום אומרים כי שחרור 50 אלף תלמידי ישיבות מקטין דרמטית את הפוטנציאל שממנו יכול צה"ל לגייס. עוד אומרים כי כל תלמיד ישיבה שהוא בן 18 היום ידע שהוא צפוי לקבל פטור בהגיעו לגיל 22 ולא תהיה לו סיבה להתגייס. "מרגע שיועבר בשבועות הקרובים חוק חובת הגיוס סביר ש'גדולי התורה' יקראו לא להתגייס כלל מה שיפגע עוד יותר בסיכויי העמידה ביעדים".

בפורום לשוויון בנטל אומרים: "הפורום תומך ביישום חובת השירות בהדרגה ,בהתאם לצרכים וליכולות של צה"ל, אבל, דורש להתחיל ביישום לאלתר. "צה"ל חייב לקבל את הזכות לקבוע מי יתגייס ומי לא.  חייבת להיות אפשרות להטיל סנקציות על מי שלא מתגייס. יש לצמצם דרמטית את מספר מקבלי הפטור המלא על פי מתווה הקואליציה, מ-1800 לשנה ל-1000".