מי אמר שנשים טובות יותר בריבוי משימות?

המחקרים שכן קיימים מראים שנשים נוטות לבצע משימות רבות יותר בו זמנית, בערך עשר שעות יותר בממוצע בהשוואה לגברים, וזאת בעיקר בעבודות הקשורות למשק הבית ולטיפול בילדים. אבל האם הן טובות יותר מהגברים בריבוי משימות? מחקר חדש בדק את הנושא

Print Friendly

חיי היום יום שלנו מוקפים בפעילויות רבות שצריכות להתבצע בו זמנית: אכילת ארוחת בוקר תוך התלבשות והכנת הילד לבית הספר, שיחה עם בן/בת הזוג תוך בדיקת הודעות בסמרטפון ואלף ואחת משימות אחרות שאנחנו מבצעים בו זמנית. נדמה שהעולם המודרני, עם כל הטכנולוגיות החדישות שצצות חדשות לבקרים, מציב בפנינו אתגרים רבים בהקשר הזה.

 

גברים בעבודה (איור: xedos4 / freedigitalphotos.net)

מקובל לחשוב שנשים טובות מגברים בריבוי משימות (מולטי-טסקינג), אבל באופן מפתיע כמעט ואין מחקרים בנושא. למעשה, סקירה מעמיקה של הספרות מראה שלא בוצע מחקר אחד שבדק את ההבדלים האלה בצורה מדעית. המחקרים שכן קיימים מראים שנשים נוטות לבצע משימות רבות יותר בו זמנית, בערך עשר שעות יותר בממוצע בהשוואה לגברים, וזאת בעיקר בעבודות הקשורות למשק הבית ולטיפול בילדים. אבל האם הן טובות יותר מהגברים בריבוי משימות? מחקר חדש בוחן את הנושא מקרוב. 

במחקר הראשון השתתפו 36 גברים ו-36 נשים בגיל ממוצע 28 מאוניברסיטה בשוודיה. כדי לבחון הבדלים בין המינים בביצוע משימות בו-זמנית יש צורך לבחור במשימות שידוע שאין ביניהן הבדלים בין המינים כשהן מבוצעות בנפרד. משימה אחת כזאת שנבחרה למחקר הנוכחי היא כזו שבה על הנבדק לעקוב אחרי שלושה שעונים דיגיטליים שמופיעים על מסך המחשב, וכל פעם שהמונה מראה מספר מסוים שנקבע מראש ומיוחד לכל שעון, על הנבדק להקיש על מקש מסוים במקלדת. המספרים על השעונים נעו בקצב שונה, מה שמחייב יכולת ריבוי-משימות מצד הנבדק. בנוסף, הופיעו על המחשב בזה אחר זה שמות פרטיים של אנשים, ועל הנבדק היה ללחוץ על מקש אחר כששם מסוים היה זהה לשם שהופיע ארבעה שמות לפניו. יכולת ריבוי-המשימות נמדדה על פי מידת הדיוק של הנבדקים במשימות האלה.

תוצאות המחקר הראו שבממוצע, גברים השיגו אחוזים גבוהים יותר של דיוק בהשוואה לנשים (85% לעומת 74%). כלומר יכולתם לעמוד בריבוי-משימות טובה יותר.

ייצוג מנטלי של המשימות במרחב

כדי לבחון ביתר פירוט את המקור להבדלים בוצע ניסוי נוסף. מטרת הניסוי הייתה לבחון האם יכולת מרחבית משפיעה על ביצוע המשימות. כדי לתאם בין המשימות השונות יש צורך בתיאום קוגניטיבי. דרך אפשרית אחת לתיאום כזה היא ייצוג מנטלי של המשימות במרחב, שמהווה סוג מסוים של יכולת מרחבית. ילדים בגיל טרום בית ספר מסוגלים לייצוגים מרחביים כאלו, שבהם הם “מסדרים” את המשימות לפי לוח זמנים מסוים במרחב (הסיבה שאלו מרחבים תלת ממדיים היא שהשעונים פועלים בקצב שונה, לא מסונכרן). ההשערה היא שאם גברים טובים יותר מנשים ביכולת מרחבית שקשורה בין השאר לייצוגים האלה במרחב, זה יכול להסביר את ההבדלים הנצפים לטובת הגברים בריבוי-משימות.

רגע, זה עוד לא הכל. כדי להוסיף עוד תפנית לעלילה, החוקר שיער שאם יש מצבים שבהם היכולת המרחבית של גברים ונשים דומה, אז גם התוצאות בריבוי-משימות צריכות להיות דומות. כדי לאזן בין גברים ונשים ביכולת המרחבית השתמש החוקר בממצא ידוע לגבי שינויים ביכולת המרחבית של נשים כתלות בשלב במחזור שבו הן נמצאות. מחקרים מראים שנשים בשלב הביוץ מפגינות יכולת מרחבית גרועה יותר בהשוואה לשלב שבו הן מקבלות את המחזור, אז היכולת המרחבית שלהן נמצאת בשיאה. ההשערה לפיכך היא ששלב הביוץ יגדיל את ההבדלים בין גברים ונשים בביצוע ריבוי-משימות, בעוד שבזמן קבלת המחזור ההבדלים האלה ייעלמו.

48 נשים ו-40 גברים השתתפו במחקר הזה. מתוך הנשים, 20 היו בזמן המחזור בזמן הניסוי ו-20 אחרות בתקופת הביוץ. אף אחת מהן לא השתמשה באמצעי מניעה כימיים כמו הגלולה וכולן בייצו באופן טבעי. הפרוצדורות שהשתמשו בהן היו כמו בניסוי הראשון אבל בנוסף, ניתנה להן גם משימה שבודקת את היכולת המרחבית (מבחן מקובל של רוטאציות מנטליות, שבו מוצגת צורה תלת ממדית והנבדק צריך להעריך איך היא תראה אחרי סיבוב במרחב).

תוצאות המחקר שיחזרו את הממצאים מהמחקר הראשון שבו גברים היו טובים יותר מנשים באופן כללי בריבוי-משימות. כצפוי, גברים היו טובים יותר גם במטלה המרחבית של הרוטאציות המנטליות, ממצא עקבי עם מחקרים רבים אחרים. אבל מה שהיה חשוב במחקר הזה היה לגלות אם יש קשר בין ההצלחה במטלה המרחבית לבין ריבוי-משימות – והתוצאות הראו שכן. אלו שהפגינו יכולת מרחבית טובה היו טובים יותר בריבוי-משימות. למעשה, הצלחה בריבוי-משימות תווכה על ידי המשתנה של יכולת מרחבית.

האם כשנשים הפגינו יכולת מרחבית גבוהה הן גם השתפרו בריבוי-משימות? התוצאות הראו שכן, כפי שנבדק על פי השלבים השונים במחזור. נשים בזמן הביוץ הפגינו ביצועים גרועים יותר ביכולת המרחבית וכתוצאה מכך נפגעה היכולת שלהן לריבוי-משימות והפערים בינן לבין הגברים היו הגבוהים ביותר. לעומת זאת, בזמן קבלת המחזור היכולת המרחבית שלהן בשיאה, והפערים בין גברים לנשים בריבוי-משימות נעלמים והופכים ללא מובהקים סטטיסטית.

המחקר הזה הוא הראשון שבחן הבדלים ביכולת ריבוי-משימות בין גברים ונשים וגילה שבניגוד לאמונה הפופולרית, גברים דווקא טובים יותר מנשים בריבוי-משימות. המחקר גם גילה קשר בין היכולת המרחבית לבין ריבוי משימות, ומכיוון שגברים מפגינים יכולת מרחבית גבוהה יותר, זה מה שמסביר את ההבדלים בין המינים בריבוי-משימות. אם מבטלים את ההבדלים ביכולת המרחבית כתלות במחזור של הנשים, אזי נעלמים גם ההבדלים בריבוי-המשימות.

לא ממש ברור למה נשים טובות יותר ביכולת המרחבית שלהן דווקא בזמן המחזור וגרועות יותר בזמן הביוץ. יהיה גם מעניין לבדוק אם משימות מולטי-טסקינג אחרות מניבות תוצאות דומות.

[related-posts title="עוד בנושא ההבדלים בין המינים"]

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, יחסים, עוד יחסים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מי אמר שנשים טובות יותר בריבוי משימות?

  1. מאת אני‏:

    איך המחקר מעיד על כך שגברים טובים יותר בריבוי משימות ? סכ"ה מעיד על משימות מסוג מסויים (שקשורות ברוטאציה מנטאלית..הבדל שהצליחו לבטל לאחר שבנות שיחקו במשחקי מחשב מסויימים) ?

    אפשר לערוך ניסויים על ריבוי משימות מהרבה מאודסוגים אחרים.

    ואיך אפשר לדעת שהתוצאה לא קשורה להיותן מוטרדות יותר ע"י מחשבות מתפזרות אחרות ?

    את מטלות הבית הגברים צריכחם לעשות, כיוון שיש להם יותר כוח פיזי..ושלא יחפשו תירוצים.

  2. הי גיל :-)
    מחקר מעניין! ואולי זה רק בשוודיה? :-)