נהג ההסעות איוון אולוס (41) נידון היום (חמישי) בבית  משפט השלום בנתניה ל-12 חודשי מאסר בפועל, שלילת רישיון נהיגה למשך עשר שנים ופיצוי של 20 אלף שקלים להורי הילדה שנשכחה ברכב. אולוס הסיע ילדים אל גן השייך לאשתו ושכח פעוטה בת שלוש ברכב הסעות. הוא גרם בכך למותה ממכת חום.

בנוסף, גזר עליו השופט חגי טרסי 12 חודשי מאסר על תנאי אם יעבור עבירה דומה מיום שחרורו. גזר הדין ניתן למרות תסקיר שירות המבחן שהעיד על ייסורי הנפש הקשים שעובר הנהג מדי יום ביומו ולמרות הודאתו בעבירה ושיתוף הפעולה המלא שלו עם החוקרים.

סנגורו, עו"ד בני נהרי, ביקש מבית המשפט לסווג את העבירה ברף הנמוך בשקלול העונש. על כך כתב השופט: "בשל מעשיו ומחדליו הרשלניים של הנאשם, נפטרה המנוחה בטרם עת והלכה לעולמה ימים אחדים לפני שחגגה בחיק הוריה האוהבים את יום הולדתה השלישי… אין מנוס מהמסקנה כי על כתפיו של הנאשם מוטלת מידה גבוהה ורבה של אחריות, מתוקף תפקידו כנהג ההסעות, מתוקף גילם הצעיר של הנוסעים ומתוקף הכשרתו המקצועית ומודעותו לחשיבות ההקפדה על כללי הבטיחות, אשר נכתבו בדמם של קורבנות קודמים".

המקרה הטרגי אירע ב- 8 באוגוסט 2011, עשרה ימים לפני יום הולדתה השלישי של הילדה ט.ד. אולוס נהג ההסעות יחד עם סייעת גן הילדים שניהלה אשתו, אספו את הילדה וילדים נוספים מביתם בדרכם אל הגן. לאחר שהורידו את כל הילדים מהרכב, ליוו את כולם אל הגן ואיוון "חזר לדלת הירידה מהרכב ועלה על המדרגה הראשונה המובילה אליו, כדי להביט לתוך הרכב ולבדוק שמא נותרו בו ילדים". אלא שמהמדרגה הזו אי אפשר היה להבחין בכל פנים הרכב והוא לא ראה את פעוטה שהייתה חגורה בחגורת בטיחות לכיסאה בחלקו האחורי של הרכב.

לאחר עשרים דקות בתוך גן הילדים, הוא חזר אל הרכב ונסע לביתו וגם במהלך הנסיעה לא הבחין בילדה. רק בשעה רבע לשלוש אחה"צ, כשחזר אל הרכב כדי לנסוע אל הגן לאסוף ילדים בדרכם לביתם, הבחין בפעוטה, אך זו הייתה ללא רוח חיים. מחקירת המשטרה עלה כי בעת שהרכב חנה ליד "בית הנאשם הגיעה הטמפרטורה באותו אזור ליותר מ-30 מעלות צלזיוס, ובתוך הרכב עלתה הטמפרטורה לרמה אפשרית של 90 מעלות צלזיוס. כתוצאה מכך, לקתה המנוחה במכת חום, ממנה נפטרה".

השופט ציין  כי למרות העובדה שאולוס לקח מיד את האחריות על עצמו, הביע צער וחרטה עמוקים ושיתף פעולה עם המשטרה והתביעה. עומדים מול אלה הורי הפעוטה הלומי צער ויגון, שתובעים ענישה חמורה.  יחד עם זאת הוא הדגיש כי "ספק אם יש בנמצא עונש חמור דיו על מנת לשקף את עוצמת הפגיעה שחוו. ועם כל זאת, מחויב בית המשפט לעשות מלאכתו ולחרוץ דינו של הנאשם בהתאם לכלים ולכללים המנחים שהעמיד לרשותו המחוקק". משפטה של הסייעת טרם הסתיים.