לרוב האנשים השינויים שהם חווים בחייהם אינם גדולים מההתקדמות שלהם בעבודה, החתונה הילדים והמשכנתא. מעבר לכך, אורח החיים שלנו נראה לנו די יציב וקבוע. הרחובות אותם רחובות לאורך השנים ואנחנו די נהנים מההרגשה שהרבה מהסביבה שהיתה לנו בילדותנו, עדיין כאן אחרי עשרות שנים. הנה בית הספר בו למדתי ולמרות שבניינים שופצו ונבנו, הרחובות שהסתובבנו בהם נראים ומתנהגים פחות או יותר אותו הדבר. חנויות, חלונות ראווה, אנשים הולכים, יושבים במסעדות ובתי קפה, מכוניות נוסעות. ואם אחרי עשרות שנים נטוס שוב לניו יורק, כיכר טיימס עדיין מוארת בלילה עם שלטי הפרסומות המהבהבים ובלונדון, הנה כיכר טרפלגר והביג-בן בדיוק כמו שהיו אז ועוד עשרות שנים לפני כן. אנחנו די אדישים לגבי השינויים שאינם נוגעים ישירות אלינו המתרחשים בחיינו. אנחנו מסכימים שעד לפני זמן קצר לא היו טבלטים וסמרטפונים ורשתות חברתיות ואינטרנט ו-GPS ושירים שמורידים מענן. אוקיי אז מה. כל אלו צעצועים טכנולוגיים, נחמדים ככל שיהיו, אימצנו אותם בחדווה, אהבנו ואין מה לחשוב יותר מדי על כך. החיים כחיים, כפי שנאמר, נשארו פחות או יותר כפי שהיו.

אך לפני כמה שנים כמה אנשים קמו ואמרו – השינוי נראה לכם קטן מכיוון שככל שהיה גדול, הוא עדיין לא עבר את הנקודה בה נשברו חוקי המשחק. אתם מניחים שקצב ומהות השינויים שהיו ימשיך כפי שהיה ולא יהיה שונה לגבי חייכם מאשר תוספת כמה צעצועים והתקדמות מדודה ואיטית בתחום הרפואה, אבל אתם טועים, ולא טעות קטנה.

אחד מהאנשים הללו הוא ד"ר ריי קורצוויל. ממציא, עתידן, סופר, מוזיקאי, יזם, "האיש החכם ביותר בעולם" לפי ביל גייטס. קורצוויל, בן למשפחה יהודית חילונית שנמלטה מאוסטריה לפני מלחמת העולם השנייה והשתקעה בקווינס, הדהים את העולם כבר בגיל 17 כאשר בנה במו ידיו, ב-1965, מחשב ותוכנה שניתחה יצירות של מלחינים קלאסיים וכתבה יצירות בסגנון מלחינים אלו. מאז אחראי קורצוויל לכמה מההמצאות וההתקדמויות המשמעותיות ביותר בתחומי המוזיקה, המחשבים והבינה המלאכותית, כגון פסנתרי קורצוויל הדיגיטליים הידועים באיכותם, הסורק, זיהוי כתב, זיהוי וסינתזה של דיבור ועוד.

הרבה זמן כאילו לא קורה הרבה – ופתאום הכל משתנה

מתוך עיסוקו בתחום הטכנולוגי החל ריי קורצוויל לשים לב לפני שנים שלמרות עליות וירידות בכלכלה העולמית, מלחמות ותהפוכות פוליטיות, קצב ההתקדמות בתחום הטכנולוגי אינו מושפע והוא הולך ומאיץ בצורה די קבועה. התופעה ידועה בתחום המחשבים בשם חוק מור. גורדון מור היה ממקימי אינטל וקבע שכוח המיחשוב מוכפל מדי כשנתיים. קורצוויל שם לב שחוק זה רלוונטי בכל תחום טכנולוגי. אבל מה שחשוב הוא שאם קצב השינוי מאיץ, הוא מתנהג כמכפלות, ואחת התכונות הלא אינטואיטיביות עבורנו במכפלות היא, שהרבה זמן כאילו לא קורה הרבה – ופתאום הכל משתנה. למשל ידועה התופעה שאנשים לא מעריכים נכונה את השפעת הריבית דריבית לתקופות ארוכות על ההלואה שלהם או על חסכון. או דוגמה אחרת היא המשל על האיש שביקש שהמלך ישלם לו בגרגר אורז על המשבצת הראשונה של לוח שח ורק יכפיל את מספר הגרגירים כל משבצת כימי העבודה שיעבוד עבור המלך, מה שהתברר כגדול מתבואת האורז העולמית, בתוך זמן קצר.

כדי להמחיש את התופעה בצורה חיה יותר תארו לעצמכם בריכת מים שאורכה ורוחבה כעשרה מטרים. אתם עוברים לידה כל יום. ביום הראשון שעברתם לידה זרקתם לתוכה עלה שגודלו כסנטימטר אחד. לעלה הזה יש תכונה שהוא מתפצל כל יום לשניים וכל חלק גדל בתוך היום לסנטימטר. אז ביום השני יש שני עלים, שכל אחד מהם בגודל סנטימטר בבריכה של מאה מטר מרובע, וביום השלישי ארבעה עלים וכך הלאה. לא נשמע מרשים במיוחד. ובאמת, יום אחר יום אתם עוברים שם במשך שבועיים ויותר ולא רואים שינוי משמעותי. נכון, רואים יותר עלים, ובמחצית השנייה של השבוע הם כבר השלימו עיגול נאה בהיקף הבריכה, אבל לא משמעותי. ואז, ביום חמישי בשבוע השלישי, העיגול ברוחב רבע מהבריכה, ולמחרת חצי, וביום שלאחר מכן – כל הבריכה מכוסה בעלים. שלושה שבועות לקח לעלה לכסות את כל הבריכה בצאצאיו. היום הבריכה מכוסה לחלוטין, אבל בסך הכל רק לפני שלושה ימים טבעת שגודלה שמינית מהבריכה היתה ניכרת, ולא נראה עדיין שיקרה משהו מיוחד בימים הקרובים.

מתוך עניין בתופעה זאת התחיל ריי קורצוויל לאסוף נתונים על אירועים משמעותיים בהיסטוריה, מהופעת החיים עצמם על כדור הארץ, הופעת תאים, זוחלים, יונקים, האדם, חקלאות, המצאת הגלגל, ביות בעלי חיים, חקלאות, ערים וכדומה, ועד המצאות בנות זמננו, כגון טלפון, טלוויזיה, מחשב וכדומה. את ההמצאות האלה הציב על גרף לוגריתמי שמתאר את תקופת הזמן בין אירוע אחד למשנהו על ציר הזמן. מה שרואים הוא זה:

אפשר להתרשם מכך שהגרף מתחיל בצד העליון השמאלי ויורד בצורת קו די ישר עד קרוב לצד הימני התחתון, כאשר הנקודה האחרונה הקרובה למפגש עם רצפת הגרף היא המצאת המחשב האישי.

בגרף אחר, המתמקד יותר בשנים מאז המצאת המחשב האישי, המגמה נמשכת באותה צורה. אז מה אפשר להסיק מכך? שאם המגמה נמשכת, באיזשהו מקום בעתיד קו הגרף ייגע ברצפה. מסתבר שאם עושים כך, מתברר שהנקודה הזאת תתרחש בעוד כשלושים שנה. ריי קורצוויל קורא לה נקודת הסינגולריות.

מה המשמעות של נקודה זו? על גרף של התקדמות מאיצה זו נקודת הברך, נקודה בה השינוי הופך להיות מלא,  מורגש לכל מה שקיים.

לדעת קורצוויל לפיכך, אנו עומדים לפני נקודת מפנה, בה קצב ההתקדמות יהיה כל כך מהיר, שבתוך שני עשורים נהיה בפאזה שונה לחלוטין של ההתפתחות האנושית.

מתוך כך החל קורצוויל בכתיבת ספרים ופעולות בנושא ולפני מספר שנים חבר לד"ר פיטר דיאמנדיס (מהנדס, פיזיקאי, יזם, ידוע בעיקר כמקים הארגון X PRIZE) למטרת הקמת אוניברסיטה בתגובה להתקדמות בתחומי מדעי הבינה המלאכותית, ננו-טכנולוגיה והביולוגיה הסינתטית. לדעת קורצוויל ודיאמנדיס, המוסדות הקיימים אינם ערוכים לטפל בהכשרה הנדרשת למדעני, יזמי ומנהיגי העתיד, לאור הקצב ההולך וגובר של ההתקדמות בתחומים אלו. לפיכך הם לקחו את הנושא לידיים והקימו בשנת 2009 בעמק הסיליקון את אוניברסיטת סינגולריטי.

כבר היום קצב ההתקדמות בתחומי הלימוד הוא עד כדי כך מהיר, שהוא מאלץ את הסגל של אוניברסיטת סינגולריטי לעבור על כל חומר הלימוד מדי שנה ולעדכן אותו. אנקדוטה אירונית לכך היא שבגלל שינויים דחופים אלו, האוניברסיטה לא יכולה לקבל מעמד של מוסד מוכר, מכיוון שאחד התנאים של מעמד כזה הוא קיבוע חומרי הלימוד לתקופה של ארבע שנים.

גם בארץ יש לאוניברסיטה ייצוג ובוגרים. הכנס השנתי של אוניברסיטת סינגולריטי מופק על ידי אגודת ידידי האוניברסיטה בישראל ונערך בסביבות פברואר-מרץ. השנה נערך הכנס במשרדי גוגל.

• ספרו של ריי קורצוויל הסינגולריות מתקרבת