המשרד להגנת הסביבה ירכז את פעילות משרדי הממשלה לסגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה ולהקמת מפעל לייצור אמוניה באזור מבודד בנגב. כך הבטיח היום השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, במהלך דיון מיוחד לציון יום כדור הארץ. הדיון התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב. השר פרץ אמר עוד, כי ידרוש מן אוצר לתקצב פעילות זו ב-70 מיליון שקל.

יו"ר הוועדה, ח"כ רגב, הביעה דאגה רבה מנושא מיכל האמוניה ומכך שלמרות החלטות והמלצות של ועדות שונות, טרם נעשה שינוי ומכלי אמוניה קיימים בחיפה, קריית שמונה, באר טוביה, עכו ובמקומות מיושבים נוספים. היא הדגישה כי "פצצה מתקתקת של פיצוץ מיכל אמוניה מאיימת יותר מכל הפצצות שאנו מדברים עליהן מטהרן". היא הזכירה את הפיצוץ במפעל בטקסס ואמרה כי מדינת ישראל אינה חסינה מאסונות מסוג זה וכי יש ליישם את ההמלצות לסגירת מיכל האמוניה בחיפה ופתיחת מפעל לייצור אמוניה באזור מבודד בנגב

גב' שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, הציגה את פעילות המשרד בנושא. נזר הסבירה כי בעקבות המלצות "ועדת שפיר" משנת 2007, הוחלט כי החלופה המועדפת היא הקמת מפעל לייצור אמוניה בנגב, שיאפשר את סגירת מיכל הייבוא הנוכחי במפרץ חיפה. גילוי הגז הטבעי יסייע להקמת מפעל כזה עד שנת 2017. בשנה שעברה חלופה זו התקבלה על ידי השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן ושר התמ"ת שלום שמחון ומאז התקבלו הצעות ממספר יזמים. משרד התמ"ת בודק את הכדאיות של  הקמת המפעל.

ח"כ רגב ענתה בתגובה כי היא מעוניינת לקבל תשובות על ההיערכות המיידית של משרדי הממשלה במצב של אסון וכיצד אפשר להגן על האזרחים.

ח"כ דב חנין העלה בפני הוועדה את העובדה כי מתקן האמוניה בחיפה פועל ללא רישיון עסק וללא היתר בנייה והוסיף כי "מסתבר שיש כללים לסוג אחד של אנשים במדינת ישראל וכללים אחרים לטייקונים". הוא הוסיף ואמר כי "חומרים מסוכנים וריכוזי אוכלוסייה הם מפגש מסוכן".

ד"ר איזבלה קרקיס,  אפידמיולוגית במשרד הבריאות, אמרה כי משרד הבריאות מעולם לא נכח בוועדות השונות וזוהי פעם ראשונה שמשרדה מוזמן לדיון מסוג זה. ד"ר קרקיס הסבירה לוועדה את הסכנות שבחשיפה לאמוניה וציינה כי מדובר אף בסכנת מוות. היא ציינה כי הטיפול הרפואי הנדרש הינו אשפוז מיידי וכי הצוות הרפואי יודע לטפל בפגיעה מסוג זה. אולם, מדובר במספר נפגעים פוטנציאלי גדול ומשמעותי. ח"כ רגב הביעה תרעומת על תשובת המשרד ואמרה כי לא ייתכן שמשרד הבריאות לא יהיה ערוך למקרה של אסון.

רב ניצב בדימוס הרצל שפיר, יו"ר "ועדת שפיר" שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה לבחינת הסיכונים ממפעלים עתירי חומרים מסוכנים במפרץ חיפה, אמר כי אחת המסקנות החשובות שהועלו וטרם יושמו, היא הצורך במיגון עילי של כל מפעל המכיל חומרים מסוכנים. לדבריו, מסקנה זו טרם יושמה במיכל האמוניה בחיפה בגלל חוסר הסכמה עם פיקוד העורף, אשר לדבריו בוחנים את הדברים בצורה סטטיסטית גרידה.

דורון אברהמי, מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד התמ"ת, אמר כי שלב יישום ההחלטות מתעכב במשרדו עקב קשיים בירוקרטיים והוסיף כי משרד התמ"ת אינו הרגולטור לנושאים סביבתיים מסוג זה.

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, הציג עקרונות לפעילות משרדו. הוא הדגיש את הקשר ההדוק בין צדק סביבתי לצדק חברתי ואמר כי נדהם לגלות שאזורי יישוב בדואים חיים כאילו הם בעולם שלישי ללא שירותי תברואה בסיסיים ביותר. הוא אמר כי משרדו יקצה בקרוב 40 מיליון שקל למועצת אבו-בסמה להקמת מערך תברואתי. עוד אמר כי ישקיע אנרגיות מיוחדות באוכלוסייה הערבית והחרדית ויפעל להגברת המודעות בקרב אוכלוסיות אלו.

השר פרץ הוסיף כי הוא מתכנן לגייס לשירות אזרחי 500 צעירים שיעברו הכשרות התחום הסביבה ויסייעו לפעילות המשרד. השר דיבר גם חשיבות שמירת זכויות האזרח במשאבי הטבע בייחוד בתחום הגז. "אעשה הכל כדי שאיש במדינה לא יישא את שם הירוק לשווא", אמר השר פרץ.

חברי הכנסת בועז טופורובסקי ודב חנין אמרו לשר כי הוועדה תעמוד לצדו כמו גם ארגוני הסביבה שראוי לקיים איתם דיאלוג ולראות בהם כוח עתודה. ח"כ חנין הסכים עם השר כי למילים "קיימות" ו"קיום" קשר ולעיתים עוסקים בנושאי חיים ומוות. ח"כ דוד צור הציע לנצל את כוח האדם בשירות האזרחי להגברת האכיפה. עו"ד איתן פרנס, מנכ"ל ארגון חברות האנרגיה המתחדשת, קרא לשר ולוועדה לקדם אנרגיה חלופית והתייעלות אנרגטית ולא להישבות ב"קסם הגז".

גב' מאיה קרבטרי, סמנכ"לית ארגון הגג "חיים וסביבה", המייצג 130 ארגוני סביבה, אמרה כי יש חשיבות לתכנון לטווח ארוך ולשמירת האינטרסים של הדורות הבאים. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר, בירכה על חיבור הנושאים הסביבתיים והחברתיים ואמרה כי יחד עם הוועדה והארגונים, המשרד יוכל להגיע להישגים משמעותיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מירי רגב, אמרה כי מסורת יום כדור הארץ החלה כשהסנטור האמריקני גיילורד נלסון הציע לקיים אירוע להגברת המודעות – יום כדור הארץ. הציבור הגיב ברגליים. בעשרים ושניים באפריל, 1970, יצאו 20  מיליון אמריקנים לרחובות והפגינו נגד הסביבה המידרדרת – נגד זיהום האוויר, מקורות המים, הרעלת האדמה הטובה ועוד.

"כולם היו שותפים. דמוקרטים ורפובליקנים, עשירים ועניים, צעירים וזקנים. אלפי מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארה"ב השתתפו באירועים. הייתה זו הפעם הראשונה שהאזרח הפשוט אמר: 'לא עוד! די לסביבה המזוהמת!' ודרש מהממשל לפעול להגנת הסביבה. התוצאה הייתה מרשימה. הנשיא ניקסון הקים את הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה – EPA והועברו חוקים חשובים, ביניהם: חוק אוויר נקי, החוק למים נקיים והחוק לשימור מינים בסכנת הכחדה", אמרה ח"כ רגב. "מאז ועד היום תאריך 22.4. מצוין כ'יום כדור הארץ'. זהו יום חגם של ארגוני הסביבה והאזרחים הפשוטים המבקשים מהממסד לדאוג לכדור הארץ של כולנו".

ח"כ רגב ציינה  כי כל אזרח יכול לפעול למען כדור הארץ. "ניתן להחליף נורות ספוט הלוגניות לנורות לד. מי שמחליף מזגן יכול לשקול מעבר למזגן אינוורטר שחוסך בחשמל. ניתן לחמם מים בגז ולייבש בגדים במייבש הפועל על גז.  אפילו את הנורות הפלורסנטיות ניתן להחליף היום בנורות לד ביתיות. מדובר בחיסכון של כ-50 אחוזים בצריכת החשמל. כל הפעולות האלו שסקרתי אינן טובות רק להפחתת גזי חממה. הן טובות גם לכיסו האישי של האזרח. צריכת אנרגיה חכמה פירושה חשבון חשמל קטן יותר".

בסיכום הדיון, ביקשה ח"כ רגב מהמשרד להגנת הסביבה והארגונים לערוך רשימה של סדרי עדיפות לנושאים לדיון ואמרה כי הוועדה תשקול סדרי עדיפות אלו בדיוניה ובפעילותה המשותפת עם המשרד וארגוני הסביבה.