Skip to content

טיוטת חוק ההסדרים 2013 משנה את סדרי העדיפויות

טיוטת החוק בת 130 העמודים מגלה את השקפת העולם הכלכלית של ממשלת נתניהו השלישית. תוקטן השתתפות המדינה במוסדות חרדים, תוגבר התחרות בענף המזון, ינתן עידוד לתעסוקת שני בני הזוג, יינקטו פעולות להתייעלות בעשיית עסקים, יונפקו התעשייה האווירית ורפאל. כמו כן יאושר החוק לשירותי רכב, יינתנו תמריצים לעידוד הנסיעה בתחבורה ציבורית ויאוחדו תאגידי מים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

יום לאחר העימות בכנסת בין שר האוצר יאיר לפיד והחרדים הונחה על שולחן הכנסת טיוטת חוק ההסדרים 2013. מטיוטת חוק ההסדרים מתברר, כי הממשלה מתכננת שינוי בסדר העדיפויות באמצעות שורה של רפורמות, שרבות מהן נבלמו בממשלות קודמות בשל התנגדות של קבוצות לחץ. בין היתר נאמר בטיוטה, כי יקוצץ המימון למוסדות חינוך שאינם רשמיים, אשר לא מלמדים את לימוּדי הליבה.

על פי טיוטת החוק יסובסדו רק מוסדות חרדיים שמלמדים 55% לפחות לימודי ליבה. גם מסקנות ועדת קדמי להגברת התחרות בענף המזון, שאושרו בממשלה בחודש אוקטובר 2012, אך לא הובאו לאישור הכנסת, נכללם בטיוטת חוק ההסדרים החדשה.

לפיד (צילום: מפלגת יש עתיד)
שורה של רפורמות, שרבות מהן נבלמו בממשלות קודמות בשל התנגדות של קבוצות לחץ. לפיד (צילום: מפלגת יש עתיד)

טיוטת החוק, בת 130 עמודים, מגלה למעשה את השקפת העולם הכלכלית של ממשלת נתניהו השלישית. יחד עם זאת חשוב לציין, כי מדובר בטיוטה ובשנים שחלפו הוצאו ממנה נושאים מסוימים בגלל לחצים פוליטיים וכשהתברר שלהעברתם אין סיכוי. יש לקוות כי הפעם זה לא יקרה והכנסת תשכיל לייצר חוק הסדרים מרובה שינויים לטובת הציבור כולו, כולל החרדים.

תופחת השתתפות המדינה במוסדות חרדיים

על פי פרק החינוך בטיוטה מתברר, כי יוגבר הפיקוח במוסדות חרדיים במקצועות מתמטיקה, אנגלית ועברית, כאשר תנאי ההכרה למוסד מוכר, שאינו רשמי, יהיה אם אלה מהווים 55% מכלל שעות הלימודים הנלמדות במוסדות רשמיים. משרד האוצר מתכנן גם לחייב את כל התלמידים החרדיים להיבחן במבחנים הבינלאומיים ובמבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) הפנימיים בבתי הספר.

בנוסף לכך, נאמר בטיוטה, כי השתתפות המדינה בתקציב המוסדות שאינם רשמיים יופחת ל-75% מתקציבי שעות הלימוד של מוסדות רשמיים. לעומת זאת, מוצע ששר החינוך יקים ועדה שתבחן דרכים להעלאת אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב האוכלוסייה החרדית.

הגברת התחרות בענף המזון

מסקנות ועדת קדמי להגברת התחרות בענף המזון הועברו לטיוטת חוק ההסדרים – הגבלת ופיקוח על פתיחת סניפים חדשים של רשתות קמעונאיות גדולות באזורי ביקוש; קמעונאים גדולים יחויבו לפרסם באופן שוטף באינטרנט את מחירי כל המוצרים. מוצע גם שחוק ההסדרים יכלול את תיקוני החקיקה בתחום יבוא המזון לישראל, ובמקביל ישונו נהלי משרד הבריאות במטרה לקצר ולייעל את הליכי היבוא ולאפשר יבוא מקביל של מוצרי מזון.

עידוד תעסוקת שני בני הזוג

בתחום זה יש בטיוטה שתי הצעות: עידוד תעסוקת שני בני הזוג באמצעות סבסוד מעונות יום, וזכאות להנחה בארנונה בכפוף למבחן הכנסה. שינויים אלה נועדו לייצר תמריץ לעבודה בעיקר בחברה החרדית שבה הנשים עובדות יותר מגברים.

ההצעה מביאה לראשונה הצעה לסבסד מעונות יום לא רק לפי מבחן תעסוקה שחל על האם, אלא לפי מבחן שחל על שני ההורים, החל מבעוד שנתיים. אם השינוי הזה יתקבל יזכו ההורים בסבסוד אם יוכיחו ששניהם עובדים. ההנחות בארנונה יהיו על בסיס מבחן הכנסה והם יינתנו רק במקביל למבחן מיצוי כושר השתכרות.

התייעלות בעשיית עסקים

הטיוטה מציעה לנקוט צעדים לייעול עשיית עסקים בישראל, שיכללו: מחשוב טפסי מע"מ, איחוד תהליך התשלום עם מס הכנסה, הגברת אמצעי תשלום המסים המקוונים ועד 2017 תוקם מערכת מידע לביצוע העברת בעלות על נכס. בתקציב 2013 – 2014 מציעה הטיוטה הקמת רשות לשידורים מסחריים בטלוויזיה וברדיו, פריסה מסיבית של מצלמות נגד עברייני תנועה שייסעו בנתיבים ציבוריים, ושינוי מערך האגרות בבתי המשפט כדי לייעל את ההליך המשפטי.

הנפקת התעשייה האווירית ורפאל

משרד האוצר מציע להנפיק לציבור 20% מהחברות הביטחוניות הממשלתיות – מהתעשייה האווירית ‏(תע"א‏) ומרפאל. זאת בתיאום עם משרד הביטחון. תנאי להנפקה יהיה שאף רוכש לא יוכל להיות בעל עניין בחברה. המהלך הוא חדש עבור רפאל. בעבר היו ניסיונות להנפיק חלקים מתע"א, אולם הם טורפדו על ידי העובדים. לצורך ההנפקה פרסם משרד האוצר הערכת שווי של רשות החברות הממשלתיות מ-2012, שלפיה שווי תע"א נאמד בסכום של 9.5-11.4 מיליארד שקל.

עוד מתברר מהטיוטה, כי המדינה מקווה להפריט גם את תעש, החברה הביטחונית הממשלתית השרויה בקשיים כלכליים מתמשכים. ניסיונות בעבר לבצע זאת כשלו, עתה מבקש האוצר לשנות את ההגדרה של "מתקן ביטחוני", כדי שההגדרה לא תעכב את ההפרטה.

רכב ומוסכים

הצעת חוק ההסדרים ממליצה לאשר את החוק לרישוי שירותי רכב, שיגביר את התחרות בתחום המכוניות המשומשות, החלפים והמוסכים, ובמידה מסוימת גם בשוק המכוניות החדשות. השינוי יתבצע באמצעות עידוד היבוא המקביל על ידי הקלה בדרישות ההון מיבואנים והגדרת סוג חדש של יבואנים – "יבואנים זעירים" – שיהיו רשאים לייבא עד 20 מכוניות בשנה, והסדרה של היבוא האישי.

בתחום המוסכים והשירות, מתכוונים להגביר את הפיקוח על המוסכים ולהטיל סנקציות על צרכנים שיטפלו במכוניתם במוסכים לא חוקיים. בנוסף מתוכנן חיזוק המוסכים הכלליים ‏(שאינם מורשי יבואן‏), ויבואני הרכב יחויבו להעביר אליהם חומר טכני והדרכות. היבואנים גם יפרסמו קריטריונים ברורים להצטרפות לרשת שלהם.

כדי להוזיל את תחום החלפים מוצע לבטל הרבה נהלים ותקנים ייחודיים לישראל, וכך יורחב היצע החלפים בשוק. מוצע גם שיבואני החלפים יקימו מאגר מידע על חלפים, עם אפשרות להשוואת מחירים. יוקם גם מאגר מידע להיסטוריה של מכוניות משומשות ולהעניק לחברות הליסינג היתר למכור מכוניות משומשות.

תחבורה ציבורית

מוצע להקים צוות בין משרדי לגיבוש תכנית למתן תמריצים לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית במקומות עבודה, כולל צעדים להפחתת השימוש ברכבים פרטיים. תכנית זו אמורה לפעול בתקופה 2013 – 2018 בתקציב שלא יהיה גדול מ-40 מיליון שקל. ההצעה מעלה תקווה, כי בחמש השנים הללו תסייע התכנית בארגון הסעות לעובדים וכי היא תיושם לפני תום השנה.

ההצעה מציעה גם להרחיב את פריסת מערך המצלמות, כדי להעניש עברייני תנועה שייסעו בנתיבי תחבורה ציבורית.

טכנולוגיית תקשורת דור רביעי

בפרק תקשורת מוצע שמשרד הביטחון יעביר תדרים שברשותו לאזרחי ישראל וכן יתחיל לשלם על התדרים שבהם הוא משתמש. הצעה זו מיועדת לשחרר תדרים כדי לעודד קדמה טכנולוגית עבור האזרחים ולניצול יעיל יותר של ספקטרום התדרים, כך שיפונו תדרים לטובת טכנולוגיית הדור הרביעי ויאפשרו העברת נתונים במהירויות ובנפחים גבוהים

תאגידי מים

הטיוטה ממליצה לצמצם את מספר תאגידי המים מ-55 לכ-13 תאגידים אזוריים ולחסוך בכך כ-500 מיליון שקל בשנה למשק. זהו מהלך המיועד להיאבק בלחץ הפוליטי שמפעילים ראשי הערים, שלא ששים למסור את השליטה במשק המים העירוני ואת ההטבות הכרוכות באחזקה בו לידי זרים, למרות שלחלק גדול מהתאגידים אין מחזור פעילות המצדיק את קיומו העצמאי.

עוד מוצע בטיוטה להגביר את הלחץ על רשויות מקומיות, שלא העבירו עדיין את משק המים שלהן לידי תאגיד, להצטרף או להקים תאגיד כזה. מדובר בכ–50 רשויות מקומיות, עיריות ומועצות מקומיות, שלא הקימו או הצטרפו לתאגיד מים כנדרש על פי החוק מ–2008, ועוד כ-50 מועצות אזוריות, שאינן מחויבות על פי החוק בתיאגוד משק המים.

1 Comment

  1. יפה
    24 באפריל 2013 @ 21:01

    לפני שעוסקים במשמעות הכלכלית של התוכן ראוי להתעכב על המשמעות החוקתית של חוק ההסדרים. בית המשפט העליון כבר הביע את דעתו על החוק האנטי דמוקרטי שמעקר את עבודת הפרלמנט במשך שנים שלמות. בית המשפט גם ביקש לצמצמו עד כמה שניתן (בשעתו) ולפעול לביטולו כליל. בטח ובטח לא להעביר רפורמות מהותיות במשק באמצעות חוק שהוא לא יותר ממחטף.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן