Skip to content

רוזנטל: להקים ועדת חקירה בנושא מחיקת חובות הטייקונים

"בערך 30 משפחות נהנות באופן מפתיע מרוב הכספים שמיועדים להלוואות הבנקים", אמר ח"כ רוזנטל בדיון במליאת הכנסת. "70 אחוז מההלוואות מגיעות לשני אחוזים מהציבור". יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אמנון כהן: "אני רוצה להזכיר שוועדת בייסקי הוקמה בשעתו ע"י הוועדה לביקורת המדינה לאחר מפולת מניות הבנקים – ואנחנו גם נצטרך לטפל בדברים האלה לטובת הצרכן"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק איך בנקים בישראל מוציאים אשראי. ח"כ רוזנטל השמיע את דרישתו זו, בדיוק שקיימה מליאת הכנסת במחיקת החובות לנוחי דנקנר ע"י בנק לאומי.

דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית. מיקי רוזנטל (צילום: ציפי מנשה)
"יש פה משהו עקום, מעוות, חסר פרופורציות ובעיקר מקומם". רוזנטל (צילום: ציפי מנשה)

"יש  משפחות בישראל שנהנות מהטבות מדהימות, מהלוואות בתנאים נוחים מאוד", אמר ח"כ רוזנטל. "בערך 30 משפחות נהנות באופן מפתיע מרוב הכספים שמיועדים להלוואות הבנקים. 70% מההלוואות מגיעות ל-2% מהציבור. יש פה משהו עקום, מעוות, חסר פרופורציות ובעיקר מקומם. אזרח ישראלי הולך לבנק ומוריד את ראשו פעמיים. פעם אחת כי הוא צריך לשעבד את הנכסים המועטים שיש לו, ופעם שנייה, אם חלילה אינו יכול להחזיר את החבות, הבנק פושט עליו כמו עיט ולוקח לו הכל. לעומת זאת, יש איש, נוחי דנקנר, שהבנק לא לקח לו את המטוס הפרטי, לא את הבית המפואר בהרצליה, לא את מעט הכסף שהבריח לחו"ל ולא את הכסף הרב שיש לו בחשבונות בבנק. צריך לשים לדבר הזה סוף. צריך לשנות את חוק הצינון, כך שהמפקח על הבנקים לא יוכל להיות מנכ"ל של בנק יום אחרי סיום כהונתו".

. "אני רוצה להזכיר שוועדת בייסקי הוקמה בשעתו ע"י הוועדה לביקורת המדינה לאחר מפולת מניות הבנקים". ח"כ אמנון כהן (צילום: אתר הכנסת)
. "אני רוצה להזכיר שוועדת בייסקי הוקמה בשעתו ע"י הוועדה לביקורת המדינה לאחר מפולת מניות הבנקים". ח"כ אמנון כהן (צילום: אתר הכנסת)

גם יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן שנבחר היום לתפקידו, רמז כי הוא עשוי להעלות הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בפרשת האשראי לטייקונים. "אתמול היה דיון בוועדת הכספים בנושא הזה, שכואב לכל עם ישראל", אמר ח"כ אמנון כהן. "אני רוצה להזכיר שוועדת בייסקי הוקמה בשעתו ע"י הוועדה לביקורת המדינה לאחר מפולת מניות הבנקים – ואנחנו גם נצטרך לטפל בדברים האלה לטובת הצרכן".

ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (ליכוד), חבר ועדת הכספים, כתב היום בעמוד הפייסבוק שלו: "אם הבנקים לא יבצעו עצמאית בדק בית מעמיק ויחזירו את האמון בהם, עלולה לקום ועדת חקירה ממלכתית אם ביוזמת המפקח על הבנקים או מבקר המדינה או שהכנסת עצמה תעשה זאת. כספי הבנק הם כספי הציבור. אנו, נציגי הציבור, נשלחנו על ידי הציבור לבדוק את התנהלותם של הבנקים ושיקוליהם, ואנו נעשה זאת. הדרישה לבדוק את הבנקים כבר איננה מגמתית או פופוליסטית. כאזרח, חשבתי כל השנים שהגוף הפיננסי היחיד שאני יכול לסמוך עליו הוא הבנקים ולכן הפקדתי בו את כספי. היום אנו נמצאים במצב שבו הבנקים מסכנים בהתנהלותם את האמון שניתן בהם, בגלל מראית עין של מניפולציות ויד רוחצת יד. נוצר מצב שהציבור מסכן את כספו פעמיים, בעצם הפקדת כספו בבנק ובאופן שבו הבנק משתמש בכסף הציבורי".

ח"כ תמר זדנברג (מרצ) שיבחה בדיון במליאת הכנסת את ההתעוררות הציבורית שהביאה לביטול מחיקת החוב של דנקנר, אך הזכירה כי משה סילמן התאבד כתוצאה של עיקול חוב בסך 15 אלף שקלים. לדבריה משפחות עניות נזרקות מהבית מדי חודש, בגלל חובות פעוטים בהרבה. "ישנם זוגות רבים בהם שני בני הזוג עובדים ובכל זאת הם נמצאים מתחת לקו העוני, וגם להם מגיעה שמיטת חובות", אמרה.

ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) סיפרה מעל הדוכן על חובה בחשבון הבנק, וביקשה ממנהלת הסניף למחוק את החוב. "מה זה כמה אלפי שקלים לעומת מיליארדים? מדוע הבנק משחק בכסף של הציבור? כאילו אם אתם לא דנקנר לא מגיע לכם הסדר? מדובר בנוהל שהשתרש בקליקה של העסקים הישראליים. פריסה והסדר זה בסדר, אך מחיקת-חוב בשום אופן לא. מדוע לאדם מן השורה ההוצאה לפועל לא תהסס להיכנס ולגבות חוב, אך לנוחי דנקנר יש חסינות. דין מסעודה משדרות כדין דנקנר מהרצליה".

ח"כ מנחם מוזס (יהדות התורה): הדגיש כי לאוכלוסייה רחבה, בעיקר קשישה, אין גישה או היכרות עם אינטרנט, והם נדרשים לשלם 55 שקל על כל עדכון לא-מקוון על מצב החשבון, ואילו ח"כ גילה גמליאל (הליכוד ביתנו) קראה להעביר את כל השליטה בבנקים לידי הציבור, לפרק אחזקות צולבות, ולפרק בהדרגה את כל פירמידת השליטה במשק.

ח"כ איציק שמולי (העבודה): קבל על התעלמות נציגי הבנקים מישיבות וועדות הכנסת שנערכו בנושא, ואמר "כי הם לא שמים עלינו".

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש): "התספורת של דנקנר היא קצה הקרחון זה צועק לשמיים מול הקשיים של אנשים שנלחמים על המשכנתא כל חודש. מדיניות הממשלה היא כזו ששמה את טובת הכלכלה. מהי טובת הכלכלה? זוהי טובת העשירים, החברות הגדולות, החזקות. הממשלה השנה ויתרה על 27 מיליארד שקל, ממה שנקרא הרווחים הכלואים. זה הכסף הגדול. זה בעצם הכסף כשמדברים על קיצוצים. הבעיה העיקרית היא שמדיניות הממשלה היא כזו המשתעבדת להון הגדול בארץ ובעולם, בזמן שעושים שרירים על השכבות החלשות. ממשלת ההון צריכה ללכת מן-הון".

סגן שר האוצר, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): השיב בשם הממשלה ואמר כי הוקמה וועדה שתבחן הסדרי חוב, של חברות בקשיים. גם עצם הבקשה של דנקנר נמצאת בבדיקת המפקח על הבנקים בבנק ישראל, למרות שבנק לאומי כבר הודיע על ביטול ההסדר. "אשראי צריך להחזיר באופן מלא. מחילת-חובות אינה תופעה רצויה, אך הסדר חשוב שייעשה כדי למנוע נזק גדול-יותר". לוי התחייב כי אם יהיו שיקולים לא-עניינים בהסדרי-חוב, הם ייבדקו ע"י בנק ישראל.

 המליאה אישרה פה-אחד כי ייערך דיון מקיף בנושא בוועדת הכספים. 

 65 אחוז מהציבור – לא לוותר לטייקונים

בשבוע שבו סוגיית התספורות לטייקונים מגיעה לוועדת הכספים של הכנסת, מסתבר כי 65% מהציבור משוכנעים, שגם אם יש חשש שהמשק ייפגע בעקבות נפילתם של אנשי העסקים, אין לוותר להם על החובות. כך עולה מסקר מכון "דחף" שנערך עבור ערוץ 99 – ערוץ הכנסת. 33% מהציבור סבור שיש להגיע להסדר-חוב. עוד עולה מהסקר שערכה הד"ר מינה צמח, כי  77% מהציבור סבור שהמדינה לא צריכה להשתתף בחובות של טייקונים ולסייע להם להיחלץ מהמשבר. 20% מהציבור סבור ההיפך. 

 הסקר המלא יפורסם מחר (25.4.13), בשעה 22.30 בערוץ 99 – ערוץ הכנסת, בתכנית "שוברים כלים" עם ד"ר מינה צמח ורוני מילוא.

[related-posts]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן