Skip to content

בורות, חרדה וטיפשות מונעים דיאלוג

מדוע ערבים אינם מרגישים מאוימים מדוברי עברית? והרי הפלסטינים מקשרים אותנו לנכבה, לאסון שלהם; ומדינות אחרות מקשרות את ישראל למלחמות וסכסוכים טריטוריאליים. אז מדוע הישראלים נתרעים כל-כך מהערבים ושפתם?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
גרפיטי אנטי גזעני - צילום עמית מנדלזון

שמעתם על דור המדבר? דור הפחדנים, הבורים ומוכי החרדות? דור שיודע לשנוא עם כל הלב? דור שזוכר מה עשו להוריו אבל שכח לחלוטין כיצד זה קרה? דור שכל עוד הוא איתנו לא יהיה שלום והשנאה תבער. דור שאם ילדיו לא יהיו חכמים ממנו, אנחנו אבודים.

המאמר הזה מבוסס על תגובות שאני מקבל בעקבות הכתבות והמאמרים שאני מפרסים על אודות העיר מארסיי, עיר שמעט מאוד ישראלים עוברים בה אבל כל ישראלי מניח שהוא יודע בדיוק מה קורה בה. עיר שכל טמבל שביקר בה 10 דקות יפסול אותה, כי…

"היא מלאה מוסלמים". כן יש במארסיי הרבה מוסלמים, אם כי הרבה פחות מאשר בירושלים. אז מה אם יש בה הרבה מוסלמים? יש בה גם קהילה חזקה, השנייה בגודלה בצרפת, של יהודים. יש בה ארמנים, כורדים, יוונים, איטלקים; יש בה הומוסקסואלים גאים וקתולים הומופובים. יש בה הכל.

"יש בה אנטישמיות". אני לא יודע מאיפה שמעתם את זה, אבל אומר זאת כך: אתם מביאים אליה את האנטישמיות. שנאת המוסלמים הנוטפת מכם היא אנטישמיות. כן, למי ששכח, הערבים הם שמיים בדיוק כמונו היהודים.

"הרגשתי בה מאוים/ת". באמת? מה גרם לך להרגיש מאוים/ת? הותקפת בסכין? קיללו אותך ברחוב? היכו אותך? לא ולא. פשוט שמעת ברחוב ערבית – וכל החרדות העלובות של הישראלי הפחדן, היהודי עם המנטליות הגלותית, צצו ועלו בך. העיר או תושביה אינם אחראיים על החרדות שלך.

מודעה כנגד גזענות - צילום: עמית מנדלזון

אלו הן רק מספר קטן של דוגמאות, אבל מאחוריהן ניצבת חומת שנאה ופחד של עם ש-65 שנות עצמאות לא רק חיזקו אותם – אלא הפכו אותו לפקעת של נוירוזות פרנואידיות. אבל אם זה היה מסתיים בכך, הרי שעוד הייתה תקווה לתיקון. אבל זה לא מסתיים כאן – זה רק מתחיל. כי מדובר על הכללות: "כל הערבים", "כל המוסלמים", "כל העיר", "כל צרפת". מה אמרו בגרמניה בשנות השלושים? "כל היהודים". כן, כך אמרו.

יש בישראל שכבות אוכלוסייה שלמות שלא מסוגלות להפנים שבני אדם הם בני אדם, ואין ערבים רעים רק כי הם ערבים, כמו שאין יהודים טובים רק כי הם יהודים. אם תקחו מחבל מתאבד ותתייקו אותו כערבי ומוסלמי ותארזו את הכל בחבילה אחת, הרי שזה בדיוק כמו לקחת את נוחי דנקנר, אילן בן דוב, ברני מיידוף ושאר נוכלים פיננסיים בארץ ובעולם, ולומר שכל היהודים חמדנים.

כשאדם אומר לי "הרגשתי מאוים", זה בעצם להגיד "היה נדמה לי שקיים איום". כי במרבית המקרים, איום מפורש לא היה ו"הרגשתי" זה לא ממש מספיק. ואם השפה הערבית מפחידה אתכם, אז תתרחקו מיפו, עכו, ירושלים, רמלה, לוד, באר-שבע חיפה, ונצרת. גם שם תשמעו ערבית, והרבה יותר. ואם זה כל כך מאיים עליכם, מדוע אתם מתעקשים לשלוט על כל-כך הרבה דוברי ערבית?

מדוע ערבים אינם מרגישים מאוימים מדוברי עברית? הרי הפלסטינים מקשרים אותנו לנכבה – לאסון שלהם; מדינות אחרות מקשרות את ישראל למלחמות וסכסוכים טריטוריאליים – אז איך זה שהם לא חשים מאויימים אל מול דוברי עברית?

הרעיון האידיוטי הזה, שכל הערבים רוצים לשחוט אותנו הוא מנת חלקם של ישראלים רבים. ליתר דיוק, של דור שלם – הוא דור המדבר של מדינת ישראל. דור פחדן. דור שמאמין ב"הקם להורגך השכם להורגו", אבל לא יטרח לבדוק אם אכן מישהו רוצה להורגו. אם הדור הזה יצליח להעביר את המנטליות הגזענית שלו לדור הבא, הרי שאין שום סיכוי לדיאלוג עם הערבים, שגם להם יש את דור המדבר שלהם. אם הבורות תעבור בירושה לדורות הבאים, לא נשרוד. לא נוכל לעבור בשלום דור נוסף של כיבוש בלי שנשלם באובדן הזהות של כל אחד ואחת מאיתנו.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן