לכבוד חגה הלאומי, יום המלכה, זכתה הולנד במלך חדש. המלכה ביאטריקס, בת 75, תחתום באמסטרדם על מסמכי ההתפטרות אחרי 33 שנות שלטון, ובנה וילם-אלכסנדר, בן 46, יהיה למלך הראשון בהולנד מאז שנת 1890. אשתו, מקסימה, בנקאית השקעות ילידת ארגנטינה, תהיה אשת המלך.

יום ההולדת הרשמי של המלכה או המלך ההולנדי נחוג מדי שנה ב-30 באפריל, ושתי המלכות האחרונות, יוליאנה וביאטריקס, התפטרו גם בתאריך זה והעבירו את הכתר ליורש העצר, אבל את נוהג "הפרישה לגמלאות" יסד כבר המלך הראשון ויליאם, וחידשה אותו המלכה וילהלמינה, שפרשה בשנת 1948 והורישה את הכתר ליוליאנה.

הולנד היא ממלכה עצמאית משנת 1815, אך "נשלטה" על ידי בית "אורנג'-נסאו" מאז 1559 כאשר פיליפ השני מלך ספרד וארצות השפלה, מינה את ויליאם (השתקן) מאורנג' להיות "ממלא מקומו". כמה שנים אחר כך הנהיג ויליאם את המרד ההולנדי, והיה למנהיג הרפובליקה העצמאית ההולנדית.

צאצאיו  של ויליאם מבית אורנג', שמשמו נגזר הצבע הלאומי של הולנד, שלטו כממלאי מקום, ובמהלך המאה ה-18 התקבע תפקיד ראש המדינה כעובר בירושה. אחרון ממלאי המקום היה ויליאם החמישי, ובנו, הוכתר כמלך ויליאם הראשון אחרי מפלת נפוליון.

בעת האחרונה התקבע נוהג שלפיו מלך שמתפטר זוכה לתואר "נסיך הולנד". אולם אחרי מותו הוא מכונה שוב "מלך". כך הפכה יוליאנה למלכה ב-4 בספטמבר 1948 ולנסיכה ב-30 באפריל 1980, ומאז מותה ב 2004 היא מכונה שוב "המלכה יוליאנה".

הולנד היא מלכות חוקתית, כלומר, מעמדו של המלך ותפקידיו מוגדרים בחוקת המדינה, שבה גם מלכה מכונה "מלך". מלך הולנד אינו מוכתר אלא נשבע אמונים לחוקה, ושבועתו מציינת את קבלת התפקיד. על פי חוקת הולנד, הממשלה מורכבת מהמלך ושריו, המלך נהנה מחסינות והשרים נושאים באחריות.

מבחינה טכנית המלך נהנה מעוצמה רבה. כך למשל, שום הצעת חוק אינה הופכת לחוק עד לחתימתה בידי המלך, ואין שום חוק המחייב אותו לנהוג כך. בפועל המלך נותן תמיד את הסכמתו מאחר שרוב הצעות החוק מוגשות על ידי הממשלה "באמצעות או בשם המלך". אחרי קיום בחירות לפרלמנט המלך הוא גם המזמן את מי שסביר שיוכל להקים קואליציה ולעמוד בראשה.

הולנד היתה מאז ומתמיד מדינת סוחרים ומרכז סחר אירופי. נמל רוטרדם הוא הגדול באירופה והשלישי בגודלו בעולם מבחינת נפח הספנות. הולנד היא הכלכלה השישית בגודלה באיחוד האירופי עם חברות בין-לאומיות כגון: פיליפס, היינקן, יוניליבר, בוסקליס (Boskalis), אקצונובל (AkzoNobel), די-אס-אם (DSM), של (Shell) ועוד.

 הולנד וישראל

בשבוע שעבר הזמין שגריר הולנד בישראל, קספר ולדקמפ, לביתו כמה עיתונאים לארוחה ולשיחה בלתי פורמלית על יחסי הולנד ישראל. כמה מהעובדות שציין השגריר נשמעו מפתיעות מאוד למי שסבורים שהולנד היא בעיקר יעד ליצוא פרחים מישראל.

מתברר שהיקף הסחר בין המדינות עמד בשנת 2012 היה גבוה מ-5 מיליארד דולר. הולנד היא יעד היצוא הישראלי השני בגודלו באירופה. בשנת 2012 היצוא מישראל להולנד הסתכם ב-2.3 מיליארד דולר (השני בגודלו אחרי בריטניה).

מבחינת היצוא ההולנדי, ישראל היא יעד היצוא הרביעי באירופה. היקף היצוא מהולנד לישראל בשנת 2012 הסתכם ב-2.84 מיליארד דולר. ענפי הייצוא העיקריים של הולנד לישראל הם בעיקר מיכון, דלקים, שמנים, מינרלים ומוצרים כימיים. הולנד מייבאת מישראל בעיקר מיכון, דלקים מינרלים וסחורות שונות.

בסקר שערכה שגרירות הולנד בישראל לרגל חילופי המלוכה הצפויים בסוף החודש, דירגו 20 אחוז מהנשאלים את הולנד כמדינה השנייה הידידותית ביותר לישראל באירופה (אחרי גרמניה). הסקר כלל 500 נשאלים ונערך בקרב מדגם מייצג של כלל אוכלוסיית דוברי העברית בישראל בגילי 18 ומעלה, על ידי מכון המחקר טלסקר. הסיבות לכך, לפי הסקר, הן התמיכה העקבית של הולנד בישראל בסוגיות פוליטיות (86 אחוז) ורמת אנטישמיות נמוכה (77אחוז) לעומת מדינות אחרות באיחוד האירופי.