מלון ראשון בחלל

טיסה שביצעה השבוע חברת וירג'ן גלקטיק סימנה את הספירה לאחור, לעבר הטיסה המסחרית הראשונה לחלל. עם תעשייה שנאמדת במאות מיליוני דולרים, הביקוש לטיסות מסחריות לחלל יביא עמו גם כיבוש של מטרה נוספת: בנייתו של מלון ראשון בחלל

Print Friendly

חברת וירג'ן גלקטיק הודיעה השבוע על שיגורו של SpaceShipTwo, שמתוכנן להוציא את הטיסה המאויישת הראשונה בהיסטוריה. החברה בבעלות איש העסקים, סר ריצ'רד ברנסון, היא החברה הראשונה להיכנס לתחום הטיסות המסחריות לחלל. הניסוי שבוצע במדבר מוהאבי שבקליפורניה, סימן את כניסת החברה לשלב האחרון, לפני שכלי הטיס יכנס לשירות מלא מתוך נמל החלל שבניו מקסיקו. זהו תחום שעל פי הערכות יכול להניב סכומים הנאמדים במאות מיליוני דולרים. זהו גם השלב הראשון לעבר מטרה כלל לא בדיונית: בנייתו של בית מלון ראשון בחלל.  

טיסה סביב כדור הארץ (באדיבות: xedos4, http://www.freedigitalphotos.net)

טיסה סביב כדור הארץ (באדיבות: xedos4, http://www.freedigitalphotos.net)

נכון לעכשיו, תעשיית החלל לצרכים מסחריים מתמקדת בשמונה סקטורים עיקריים: טיסות מאויישות לחלל לצורכי תיירות ואימונים, טיסות לצורכי מחקר מדיה פרסום ויחסי ציבור והטסה של לווינים לצורכים צבאיים ואזרחיים ועוד. דו"ח שחובר באוגוסט 2012 על ידי מנהל התעופה האמריקני, הראה כי בטווח של 10 שנים, תעשיית הטיסות המסחריות לחלל יכולה להניב בתרחיש הבסיסי הכנסות המגיעות ל-600 מיליון דולר. בתרחיש היותר אופטימי ההכנסות מגיעות לסכום של 1.6 מיליארד דולר.

מספר קטן של בני אדם הצליח להגיע לחלל החיצון

רוב האנשים שביקרו בחלל הם מארצות הברית ורוסיה ועד לא מזמן גם אנשי חלל מסין. אל הרשימה הצטרפו תיירי חלל עשירים שהסכימו להיפרד מסכומי עתק, הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים, כדי לחוות את החוויה. כיום ישנן מספר קטן של חברות, כמו וירג'ן גלקטיק, אשר מספקות כרטיסי טיסה לחלל. עלות הכרטיס שאמורה לספק בין היתר נוף לכדור הארץ שרק אנשי חלל זוכים לראות, עם תחושה של חוסר משקל לפרק זמן קצר, יכולה לנוע בין 95,000 דולר ל-200,000 דולר. אך על פי האומדנים לטיסות אלו יש ביקוש על אף מחירן הגבוה.

מנהל התעופה האמריקני הראה, כי מתוך מדגם של 8,000 אנשים ברחבי העולם, עם הון נזיל של יותר מ-5 מיליון דולר, 40% היו מוכנים לשלם סכומים הנעים בין 95,000 דולר ל-200,000 דולר לכרטיס טיסה לחלל. נכון להיום כ-500 אנשים נרשמו מראש לטיסה אל החלל מטעם חברת וירג'ן גלקטיק, חברה אשר דורגה בשנת 2011 על ידי מגזין Virtuoso, המתמחה בטיולים וחיים טובים, במקום השמיני מבין 10 המקומות החלומיים להיות או לטייל בהם. בין התיירים, כך מאמינים, נמצאים שחקני קולנוע כמו בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, ואנשי אקדמיה מפורסמים כמו סטיבן הוקינג. מחיר של כרטיס טיסה לחלל במונחים של היום הוא מחיר שאישה מהיישוב, נאמר גב' ריקי כהן מחדרה, לא תוכל לעמוד בהם. אולם אם בוחנים את ההיסטוריה לעומק אפשר לומר כי גם כאן, יש עתיד, בשמים הפתוחים, הללו.

הנגשת החלל לגב' ריקי כהן מחדרה

כאשר יש ביקוש, קיים הצורך לצמצם עלויות כדי להנגיש את המוצר למספר גדול יותר של צרכנים. כך גם היה עם מוצרים אחרים. המחשב האישי הראשון הוא דוגמה טובה לכך. בשנת 1957 פותח המחשב האישי הראשון. זהו מחשב מבית היוצר של IBM שנועד לשימוש משרדי. המחשב IBM 610, נמכר בעלות באותם ימים היתה 55,000 דולר לכל 180 מחשבים שיוצרו ושווקו. במונחים של היום, עלות מחשב IBM 610 הייתה צריכה להגיע לסכום של 455,400 דולר ליחידה. כיום ניתן יהיה למצוא מחשב מהיר הרבה יותר, במחיר שלא עולה על 0.2 אחוזים מעלות המחשב האישי הראשון.

מעלית לחלל - גם ישראליים יכולים לממן (באדיבות: Victor Habbick, http://www.freedigitalphotos.net)

מעלית לחלל - גם ישראליים יכולים לממן (באדיבות: Victor Habbick, http://www.freedigitalphotos.net)

מאז לידתו של ה-IBM 610 עברו כ-50 שנים, עד שגב' ריקי כהן מחדרה הייתה יכולה להרשות לעצמה מחשב אישי ראשון. כמו החיפוש המתמשך למיזעור עלויות על מנת להפוך את המחשב האישי נגיש לכולם, כך גם תעשיית הטיסות המסחריות לחלל, תחפש דרכים להגשים את החלום של רבים לטוס לחלל. דרך אחת להשיג את המטרה הזאת היא להגשים רעיון פשוט ומבריק, שהגה מדען סובייטי בשם קונסטנטין אדוארדוביץ' ציאולקובסקי בשנת 1895. את הרעיון הגה ציאולקובסקי תוך שהוא צופה באחד המגדלים המפורסמים ביותר בעולם שנבנו באותה תקופה. המגדל המפורסם הוא מגדל האייפל, הרעיון המבריק והפשוט הוא מעלית חלל.

מעלית חלל היא אמצעי תחבורה לכל דבר ועניין. מכיוון שישנו גבול עד כמה ניתן יהיה לשפר את יכולת ההנעה הרקטית, השימוש במעלית חלל יהיה בלתי נמנע, על מנת להפוך את תיירות החלל נגישה לחלקים רחבים באוכלוסיה. בדו"ח שפורסם במרץ 2003 מטעם NASA, נראה כי עלות הבנייה של מעלית שכזו תעלה ליזמים סכום של כ-6 מיליארד דולר. רק לשם השוואה, עלות בנית כביש חוצה ישראל נאמדה בכ-6 מיליארד שקל שאת רובה מימן יזם פרטי. עלות הנסיעה במעלית חלל תעלה 222 דולר לנוסע עם מטען של 150 ק"ג, וזאת בהשוואה לכרטיס טיסה בעלות של עשרות אלפי דולרים בחברת וירג'ן גלקטיק.

מעלית לשום מקום

אך ישנן כמה בעיות ברעיון של יישום מעלית חלל. העיקרית שבהן היא הטכנולוגיה שאינה זמינה נכון להיום. על מנת לבנות מעלית הלל יש צורך בכבל חזק דיו, שיחבר את המעלית מהקרקע אל לווין או תחנת חלל עשרות ק"מ מעל פני האדמה, וזאת על מנת לעמוד בכוח המשיכה של כדור הארץ, ובד בבד  שיהיה קל מספיק. אך גם את המשוכה הזו יצליחו לעבור. שימוש בננו–צינוריות העשויות פחמן, יפתור את הבעיה הטכנית ויאפשר בעתיד את השימוש במעלית חלל. המומחים צופים, כי בנייה של פרויקט כזה יתאפשר רק בסוף המאה ה-21. אולם ביפן מתכוונים לקדם את הרעיון ולהגשימו כבר במחצית המאה. בידיעה שפורסמה בעיתון היפני דיילי יומיורי בפברואר שנה שעברה, נרשם כי תאגיד אוביישי, אחת מחברות הקבלן הגדולות בעולם, והידועה בגורדי השחקים שהיא בונה, מתכוונת לבנות את מעלית החלל עד סוף שנת 2050. בנייתה של מעלית חלל תסמן את השלב הבא בהתפתחות תעשיית הטיסות המסחריות לחלל: תעשיית תיירות החלל ואיתה בניית בית המלון הראשון מחוץ לגבולות כדור הארץ.

סר ריצ'ארד ברנסון - מיוזמי הטיסות הפרטיות לחלל (באדיבות: ויקיפדיה)

סר ריצ'ארד ברנסון - מיוזמי הטיסות הפרטיות לחלל (באדיבות: ויקיפדיה)

"לראות את כדור הארץ מהחלל למשך 14 יום, היה הדבר הכי משמעותי ומשנה חיים עבורי", אמר ריצ'רד גאריוט, יזם ומפתח משחקי מחשב ובנו של האסטרונאוט לשעבר אוון גאריוט. את הדברים הללו אמר גאריוט לאחר שחזר ממסע בחלל מסביב לכדור הארץ ממרחק של עשרות ק"מ מהאדמה, כחלק מצוות של אנשי חלל אמריקנים ורוסים, כתייר חלל במימון אישי של 30 מיליון דולר. זה הנוף שישתקף לאדם שירכוש חבילת נופש בת יומיים או שלושה בבית מלון עשרות ק"מ מעל פני האדמה.

היסודות לתעשיית תיירות החלל הונחו ברובם על ידי אנשים פרטיים. יזמים כמו ברנסון הם החלוצים שלה. עושרם האישי לא נופל מעושרם של מיליארדרים ישראלים רבים. ההבדל בין אותם מקימי תעשיית הטיסות המסחריות לחלל, לרבים מעשירי הארץ הוא שלאנשים כמו ברנסון יש חזון. פעם במדינת ישראל היו אנשים כאלה. אפי ארזי ז"ל וסטף וורטהיימר הם שניים כאלו. ארזי וורטהיימר הינם אנשי עסקים, שבניגוד גמור לאנשי עסקים רבים בארץ, לא ראו בכסף כמטרה אלא בכסף כאמצעי להגשמת חזון. מדינת ישראל עם פאר החדשנות היזמות והיצירתיות שבאו לידי ביטוי במהלך צמיחתה של תעשיית ההיי טק, תוכל להשיג גם היא דריסת רגל בתעשיית הטיסות המסחריות לחלל. מלון ראשון בחלל הוא השלב הבא בהתפתחות התעשייה הצומחת הזו, וישראל יכולה להיות חלק ממנה. השאלה הנשאלת היא: האם יש יזם ישראלי עם חזון ומספיק עשיר, מעין שילוב של שמעון פרס עם ממון של הנדיב הידוע, שייקח זאת על עצמו.

Print Friendly

על אודות חיים דוכובני

חיים דוכובני, בוגר תואר ראשון לכלכלה ומתימטיקה מן האוניברסיטה העברית בירושלים, משמש ככתב במדור הכלכלה של עיתון "מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, חדשות כלכלה, כלכלה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.