בכלא הכי שמור בעולם, על אי מוקף במי האוקיינוס האטלנטי, מוחזקים 166 אסירים. הכלא הוא כמובן גואנטנמו, או כפי שמכנים אותו בארה"ב, גיטמו. אפילו לבתי כלא אמריקניים יש כינויי חיבה.

מתוך 166 אסירים, ארה"ב הודתה שאין לה שום ראיות כנגד 86 מהם. האסירים האלה "אושרו לשחרור". האישור עבר לפני יותר משלוש שנים, השמונים-ושישה עדיין בגיטמו. 74 אסירים ארה"ב מגדירה כחשודים. לא חשודים בשום דבר ספציפי, סתם חשודים. אין לה מספיק ראיות נגדם כדי להעמידם למשפט. אבל משאירים אותם בגיטמו, כי הם יכולים. כלומר, מתוך 166 אסירים המוחזקים בכלא גואנטנמו 160 לא מיועדים להישפט. כנגד השישה האחרונים יש די ראיות והם מיועדים להשפט בפני בית דין צבאי.

קשה להאמין, אבל המדינה "הנאורה בעולם" על פי הגדרתם שלהם את עצמם, מחזיקה 160 גברים מוסלמים על אי באמצע האוקינוס האטלנטי, ללא משפט, ללא האשמות ברורות, לנצח. המצב האבסורדי שנוצר הוא שאותם שישה שצפויים להגיע לבית דין צבאי ייתכן שיימצאו חפים מפשע או שהראיות כנגדם לא יחזיקו בבית המשפט, והם ישוחררו. אך דווקא אלה שאפילו ארה"ב עצמה מודה שלא עשו כלום, אין להם סיכוי להשתחרר, לעולם.

לפחות זה היה המצב בפברואר השנה. אבל אז לחלק מהאסירים נמאס, מהמצב הקיים או מהחיים עצמם, והם החלו בשביתת רעב. זה עבר די בשקט בתקשורת האמריקנית, בסך הכל כמה מוסלמים שלא רוצים לאכול. אך ככל שעברו הימים והסירוב לאכול של האסירים המשיך, הממשל האמריקני החל לדאוג. אסירים נוספים הצטרפו לשביתת הרעב שהמשיכה והמשיכה. לפני כשבועיים, ביום שבת ה-13 באפריל, פרצה מהומה בגיטמו. הסיבה הייתה הפרדתם בכוח של כשישים אסירים מאזור המחייה המשותף שלהם וכליאתם בתאי בידוד. למה זה קרה? כי באותה עת היו כבר 37 שובתי רעב והממשל או הצבא או הנהלת הכלא החליטו שהביחד הזה לא טוב לאסירים והם צריכים קצת זמן לבד לחשוב על אוכל.

זה עבד להם נהדר. נכון ליום שלישי 30 באפריל, יש כבר מאה אסירים ששובתים רעב. חלקם לא אכלו כבר חודשיים, חלקם "רק" שבועיים. מצבם של חלק מהשובתים רעב הגיע לכזה שפל (דיווחים ממרפאת הכלא מסרו שאסיר אחד הגיע למשקל 34 קילו, אחר ל-44 קילו) שהממשל החליט שהדרך היחידה להתמודד עם שפל בריאותי היא עם שפל מסוג אחר. פעמיים ביום, אסירים שקיים חשש שימותו מחוסר תזונה, מואכלים בכפייה. הם נקשרים לכסא וצינור מוחדר לקיבה שלהם דרך האף.

סאמיר נאג'י אל-חסן מוקבל, ששובת רעב מ-10 בפברואר, סיפר דרך עורך דינו: "לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שבה החדירו את צינור ההאכלה לאף שלי. אני לא יכול לתאר עד כמה זה כואב… הרגשתי את החזה, הגרון והבטן שלי מתפוצצים. בחיים לא חוויתי כאב שכזה לפני כן".

כרגע ישנם 23 אסירים שמואכלים בכפייה.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר האכלה בכפייה, שנעשית כנגד רצונו המפורש של החולה, כהתעללות שנוגדת את כללי האתיקה שעליהם חתומים רופאים (ההאכלה בכפייה נעשית על ידי צוות המרפאה של הכלא), ואף שלח מכתב רשמי על כך לשר ההגנה האמריקני, צ'אק הייגל, ב-25 באפריל.

כשהנשיא אובמה נשאל במסיבת עיתונאים בבית הלבן כיצד הוא מסוגל להצדיק את ההאכלה בכפייה, הוא ענה: "אני לא רוצה שהאנשים האלה ימותו". זו תשובה מצמררת. אובמה, בחור מתחשב ואמפתי בדרך כלל, בחר להתייחס לרצונות שלו, ולא של אותם אנשים שממשלו מחזיק ללא משפט וללא אשמה וללא תאריך שחרור.

סגירת כלא גואנטנמו היה אחד מסממאות הבחירות של אובמה ב-2008. הוא הבטיח פעם אחרי פעם לקול תשואות הקהל שכשהוא יהיה נשיא הוא יסגור את הכלא החשוך ואפוף השערוריות שהקים קודמו בתפקיד, בוש הבן. ואכן, ב-22 בינואר 2009, בשבוע הראשון שלו בבית הלבן, הנשיא הטרי חתם על פקודה נשיאותית לסגור את כלא גואנטנמו בתוך שנה.

אבל גם אז רפובליקנים היו רפובליקנים, והם מצאו דרך למנוע את העברתם של אסירים לאדמה אמריקנית (הכלא נמצא בשטחה הטריטוריאלי של קובה) דרך הגבלה על שימוש בכספים פדרליים לצרכי מימון מבצע ההעברה. בכך סיכלו חלקית את תכנית סגירת הכלא. לאן יעבירו את האסירים? אובמה עצמו, ב-2010, אסר על שחרור אסירים מגואנטנמו לתימן לאחר נסיון של אל-קאידה לפוצץ טיסה צבאית מתימן לארה"ב. מקרב השמונים-ושישה שארה"ב ייעדה לשחרור, 56 הם אזרחים תימנים. מכאן לכאן השנים עברו והקשיים נערמו והנה אנחנו ארבע שנים וקצת אחרי שאובמה "סגר את גיטמו".

בשבוע האחרון ששביתת הרעב ההמונית וההאכלות בכפייה עושות כותרות בארה"ב חזר הנשיא אובמה על הבטחתו לסגור את הכלא, ושוב קפצו הרפובליקנים שלא יקום ולא יהיה. בקושי אפשר להאשים אותם. אובמה לא הציע שום חלופה, לא ביטל את האיסור שהוא עצמו הטיל ב-2010 על שחרור לתימן, וטיעוניו בימים האחרונים הם לקוניים וחסרים את הברק הרטורי והאנושיות שהתרגלנו לצפות מהנשיא.

"אנחנו לא צריכים את גואטאנמו בשביל להבטיח את ביטחונה של אמריקה. הכלא יקר. הכלא לא יעיל. הכלא מזיק לנו מבחינת יחסי בינלאומיים. הכלא פוגע בשיתוף הפעולה שלנו עם מעצמות זרות למניעת טרור. הכלא הוא כלי גיוס לקיצוניים".

אף לא מילה אחת על פגיעה בזכויות אדם, על חוסר האנושיות ביחס שניתן לעצורים, על ההתעלמות המוחלטת משלטון החוק. מה קרה לנשיא? נראה כי אובמה, למוד קרבות ואכזבות לאחר שהפסיד במאבק כנגד הרפובליקנים בנושא אחזקת נשק, הפנים שבשביל להשיג דברים בוושינגטון אסור לדבר על מה הדבר הנכון לעשות, מה ההגיון מצווה או הלב מכתיב. צריך להיות קר ומנוכר, לחשוף ציפורניים ולכוון נמוך ככל האפשר, לבטן הרכה, הקפיטליסטית, האימפריאליסטית והפחדנית של אמריקה.