Skip to content

העיוות המקצועי המחפיר במקומות ההעסקה הציבוריים

ככה זה בישראל. צעירים יילכו וישקיעו את מיטב שנותיהם ברכישת השכלה מדעית, טכנולוגית ותרבותית, ילמדו מקצועות נדרשים ומצילי חיים, יפתחו המצאות מסעירות, יזכו בפרס נובל, יזכו לתהילה עולמית – אבל מירי יכין תיקח הביתה צ'ק על סך 55 אלף שקל. כל חודש
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

היום פורסם בעיתון כי מירי יכין, הממונה על הטקסים בכנסת, משתכרת 55 אלף שקל  בחודש טבין ותקילין.  יותר מכל בכיר במגזר הציבורי. יותר מבכירים כמו ראש הממשלה או נגיד בנק ישראל, נושאי תפקידים בעלי אחריות גורלית. נאמר שוב – הממונה על הטקסים בפרלמנט הישראלי משתכרת שכר חודשי של 55 אלף שקל.

מכיוון שהיא עובדת 40 שנה במקום העבודה ה"בוננזי" הזה, שכרה כמעט הוכפל בשמונה השנים האחרונות בגלל תוספות ותק ובונוסים אחרים. ויש עוד: ב-2007 היא הגיעה לגיל פרישה, אבל לא פרשה לה לביתה תוך ברכה על מזלה הטוב והפנסיה השמנה שתשולם לה. שהרי למה לא להמשיך ולצ'פר את בעלת הוותק בעוד עשר שנים של משכורת שערורייתית, בדמות היתר מיוחד להמשך העסקתה?

אילוסטרציה: jannoon028 / freedigitalphotos.net

רק כדי לסבר את האוזן, מדובר באישה שהתחילה את דרכה במשמר הכנסת. בואו נחשוב אילו כישורים מיוחדים נושאת הגברת יכין המצדיקים משכורת כזו: האם יש לה תארים אקדמיים מרשימים? האם עברה בחינות מקצועיות מפרכות אחרי שנות לימודים קשות כמו רופאים, טייסים או  בעלי מקצועות חופשיים דומים? האם היא נדרשת לכישורים מקצועיים ייחודיים? אני מהמרת שאין לה שום יתרון מקצועי או כשרוני בהשוואה לכל הכשרה בסיסית אחרת שאדם אמור לעמול עליה במסלול המקצועי של חייו כדי להגיע למעמד הכספי הרם הזה. בקיצור, מתאם הפוך בין השקעה בעתיד מקצועי לבין תגמול מקצועי.

אין לי מילים שיוכלו לתאר את גודל השחיתות המגולמת לכאורה בסיפור הזה. מכל הכיוונים האפשריים. אבל יכין היא רק דוגמה ומשל לעיוות המקצועי המחפיר השורר בישראל בכל הקשור למקומות העסקה ציבוריים, כדוגמת חברות ותאגידים ממשלתיים כמו הנמלים, חשמל, מקורות. ואם נאמר, שאותם מקומות עבודה הנשלטים על ידי הוועדים הגדולים אינם נסמכים לפחות על התקציב הממשלתי באופן ישיר, אלא מממנים עצמם ממשאבי המדינה, הרי שארגון כמו הכנסת חי ומתקיים מכסף ציבורי נטו. כסף שלנו. שבמקום ללכת למקומות הנכונים או להיות משולם לאנשים הנכונים, עובר לידיים של ארגונים ומוסדות, שאת סולם השכר וההעסקה המעוות שלהם שלהם יש להרוס מן היסוד ולבנות מחדש.

אז ככה זה בישראל. צעירים יילכו וישקיעו את מיטב שנותיהם ברכישת השכלה מדעית, טכנולוגית ותרבותית, ילמדו מקצועות נדרשים ומצילי חיים, יפתחו המצאות מסעירות, יזכו בפרס נובל, יזכו לתהילה עולמית – אבל מירי יכין תיקח הביתה צ'ק על סך 55 אלף שקל. כל חודש.

אז אם רפורמות, שר האוצר, זו הרפורמה עליה אתה צריך לעמול במגזר הציבורי ומהר ככל האפשר. לכוון היישר לראש הפירמידה של סולם השכר המושחת והמעוות שבסקטור הציבורי. לא יעלה על הדעת שקבוצה מסוימת בו משתכרת שכר דמיוני ומחליא, בעוד פקידי משרדים ממשלתיים משתכרים שכר מינימום ונחשבים בפועל לעובדים קשיי יום שמגרדים את קו העוני.

1 Comment

  1. יעל
    3 במאי 2013 @ 8:38

    איפה זה פורסם?

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן