למרות הציפיות שארגונים ללא כוונות רווח, המונעים מערכים חברתיים, יעניקו לעובדיהם תנאי עבודה הולמים, נראה כי שוק העבודה של המגזר השלישי מאופיין בשכר נמוך, תעסוקה חלקית וזמנית ופערים רבים, והוא אינו שונה בהקשר זה מכלל המשק בישראל.

ממחקר חדש, שנערך על ידי ד"ר חגי כץ והילה יוגב-קרן מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון, עולים נתונים מדאיגים אודות שוק העבודה במגזר השלישי. החוקרים ביצעו ניתוח רב-שנתי של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונציבות מס הכנסה על אודות העובדים במגזר השלישי בין השנים 2000-2009.

מהממצאים עולה כי כוח האדם במגזר השלישי צעיר ומשכיל יחסית, וכי קיים בו ייצוג יתר לנשים וליהודים. בנוסף, למרות תהליך ביזור איטי, מרבית התעסוקה מרוכזת במרכז הארץ (מחוזות תל אביב וירושלים) ולא בפריפריה. למרות מגמת גידול מתונה אך יציבה של היקף העובדים במגזר, ניכר כי שוק התעסוקה במגזר השלישי אינו כזה המבטיח ביטחון תעסוקתי: קיימת תחלופת עובדים מהירה – 61% העובדים מועסקים פחות משנתיים בארגון; ישנו ריבוי ניכר של משרות זמניות וחלקיות; דפוסים קבועים של עונתיות  – ירידה של 20% בהיקפי העבודה בחדשי הקיץ וחגי תשרי.

בבדיקת חלקו של השכר המשולם מעבודה במשרה הנוכחית ביחס לכלל הכנסות הפרט מעבודה באותה שנה, נמצא כי יחס השכר הממוצע עמד על 62%. משמעות נתון זה היא כי בממוצע, הכנסות הפרט מהמשרה במגזר מהווה רק 62% מכלל הכנסתיו מעבודה באותה שנה. כלומר, מבנה התעסוקה הקיים במגזר מאלץ את העובדים בו להשלים הכנסה מעבודה במקומות נוספים.

השכר החודשי הממוצע למשרה, המשולם על-ידי ארגוני מגזר שלישי, נמוך משמעותית מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק ובשנת 2009 עמד על 4,230 ש"ח. פערי שכר ניכרים ויציבים נמצאו לאורך העשור לפי תחום פעילות, מגדר, משלח יד, לאום, גיל ובין המרכז לפריפריה.

ממוצע השכר של מנהלים כלליים עמד על 17,047 ש"ח ושל מנהלים בכירים על 11,303 ש"ח. פערי השכר הללו רחוקים מהדימוי המקובל בציבור על הפערים בין שכר בכירים ועובדים בעמותות.