אפשר גם כך: סיפור אחר על הטרדה מינית

לא באתי להגן על העיתונאי החרמן שאינו יודע גבולות. אין ספק שהוא הביא את הצרה הזו על עצמו. אלא שפרשת רוזן מתחברת לתרבות הקורבנית המשתלטת על כל תחומי החיים כאן. בנות, אל תתנו להפוך אתכן לקורבנות. הרשו לי להזכיר לכן: יש דרכים שונות להתמודד עם מחזר עקשן או גס רוח

Print Friendly

 כמה טוב שהתקשורת מספקת לנו מפעם לפעם שערורייה עסיסית כמו פרשת ההטרדות המיניות של עמנואל רוזן. נמאס לנו לשמוע חדשות מדאיגות ומעוררות חרדה כמו הגרעין האיראני, פעולות תג מחיר והגרעון בתקציב המדינה. מגיע לנו קצת בידור, ואין כמו מראה גלדיאטור מתבוסס בדמו בזירה כדי לשובב את לבנו וכיף לקרוא על מצעד הנשים הצעירות שבאות, באיחור מה ובעילום שם, כמובן, להתוודות על הטרדות כאלה או אחרות.

שלא תהיה טעות, לא באתי להגן על העיתונאי החרמן שאינו יודע גבולות. אין ספק שהוא הביא את הצרה הזו על עצמו אלא שפרשת רוזן מתחברת לתרבות הקורבנית המשתלטת על כל תחומי החיים כאן.

לסרב באופן שאינו משתמע לשתי פנים (צילום: imagerymajestic / freedigitalphotos.net)

שוב נשים צעירות הן קורבנות של גברים שטופי זימה; היהודים קורבנות של הערבים בכלל ושל הפלסטינים בפרט; המזרחיים קורבנות של האשכנזים המתנשאים, כמו בפרשת השטרות החדשים; החרדים צועקים עכשיו געוואלד כקורבנות של הפוליטיקה החדשה וילדות בנות ארבע הן קורבנות של הזאטוטים בגן שנוגעים במקומות צנועים בגופן, כפי שדווח לפני יומיים בחדשות 10. מתברר שמשחק הרופא והחולה שהיה פופולרי בקרב ילדי הגן יצא מהאופנה והמנוולים לא הודיעו על כך לילד בן הארבע.

תשמעו סיפור אמיתי

אז הנה סיפור אמיתי, לא קורבני בעליל, על הטרדה מינית (למבוגרים בלבד): חברתי הטובה נורית (שם בדוי) שחיה היום עם בן-זוג בפרק ב' יציב ומאושר, הייתה כמה שנים טובות גרושה נאה ומחוזרת. לא רק שלא נפגעה מתשומת הלב ומ"הטרדות" המחזרים, אלא אפילו למדה לאט לאט ליהנות מתשומת הלב והמחמאות שהורעפו עליה. כששאלתי אותה לפעמים מה קורה, סיפרה לי אפיזודות חביבות מחיי רווקה עליזה ללא שמות ופרטי זיהוי. "אם אני כל-כך מחוזרת", אמרה לנו לחברות בקפה שאחרי הפילאטיס, "סימן שאני שווה". ואנחנו, הנשואות,  קינאנו בה בסתר לבנו. ברור שנורית סירבה למרבית ההצעות, אבל עשתה זאת בנימוס והקפידה לא להעליב. רק כאשר המחזר התגלה כקשה תפישה, נאלצה להגיד לא באופן נחרץ יותר.

נורית לא הייתה נזירה, כמובן. לפעמים נענתה לחיזורים של גבר שהיה ראוי בעיניה ובילתה אתו נהדר בארץ ובחו"ל, אבל היו לה, סיפרה לנו, שני חוקי ברזל: never with the staff (לעולם לא עם הממונים או עם הכפופים) ו"לא נכנסים למיטה בערב הראשון".

אלא שפעם אחת המבנה התבוני הזה לא עבד. ג', גנן ובעל משתלה שאצלו נהגה לקנות צמחים לגינה (נורית היא גם גננית חובבת) נהג להחמיא לה בכל הזדמנות. אחרי ששמע שחזרה משבוע סקי באלפים, הציע לה להצטרף אליו לסוף שבוע ארוך בחו"ל. נורית סירבה בנימוס כמנהגה, אבל ג' המשיך בנסיונות השכנוע שלו בכל דרך אפשרית. היא הקפידה לפגוש אותו רק מחוץ לבית בחוץ כדי להימנע ממגע  אבל פעם אחת, כשהביא אדמת גינה ושתילים, נכנס אחריה לבית, סגר אחריו את הדלת וממש התנפל עליה. בקושי רב נורית נחלצה ממנו תוך צעקות וגרשה אותו מהבית. ג' עזב, תוך שהוא מקלל אותה במילים מכוערות.

נורית ההמומה והנסערת לא פנתה למשטרה וגם לא התקשרה לאשתו. במקום זה, הזעיקה אותי וחברה נוספת לנחם אותה. אחרי כמה ימים של התייעצויות החלטנו להעניש את הגנן האלים בדרך אחרת – לא לשלם את יתרת החוב בסך יותר מאלפיים שקל שנורית הייתה חייבת לו עבור שיקום הגינה. כשהתקשר אליה אחרי כמה שבועות לדרוש את התשלום הודיעה לו ש"ישכח מזה", משום שהיא רואה בסכום החוב פיצוי שמגיע לה עבור הסבל ועוגמת הנפש שגרם לה. כשהגיע מכתב מעורך דינו, השיבה שלא תשלם את החוב מסיבות הידועות לג', ושהוא רשאי כמובן להגיש נגדה תביעה משפטית.

יותר לא שמעה ממנו.

 מצוות עשי ואל-תעשי

נכון שנורית החכמה והדעתנית איננה מייצגת את כל הנשים. אבל בנות, אל תתנו לאף אחד, גם לא לחרמנים מסוגו של עמנואל רוזן, להפוך אתכן לקורבנות. אם אמא שלכן לא שיננה לכן את מצוות עשי ואל-תעשי בטרם יצאתן לחיים, הרשו לי להזכיר לכן: יש דרכים שונות להתמודד עם מחזר עקשן או גס רוח.

ראשית, אם אינך רוצה בקרבתו, תלמדי לסרב באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אם הוא ממשיך להטריד, תחסמי אותו בטלפון הנייד, בדואר האלקטרוני וברשת החברתית, אין פשוט מזה. ואם הוא מגזים, פני לעמיתיו או לממונה עליו ודרשי מהם לשוחח עמו. לבסוף, אם כל העצות האלה לא מועילות, אל תהססי לאיים בפרסום הפרשה. איום כזה הוא לגיטימי בנסיבות מסוימות ומפחיד יותר מכל דבר אחר –  ראי כיצד נהרסה בן לילה הקריירה של עמנואל רוזן. אבל אם את יוצאת עם הסיפור לתקשורת, אנא עשי זאת בגלוי, כמאשימה ולא כקורבן. רק כך תמנעי חרושת שמועות ותשמרי על כבודך.

בהזדמנות זו הרשו לי לעוץ לכן עוד כמה עצות אמהיות: במקום העבודה מוטב להתלבש באופן צנוע. כן, יש דבר כזה לבוש צנוע, לא חושפני  ולא צמוד מדי, ורצוי להשלים את המראה בשיער אסוף, כמו פעם. תתפלאו, אבל נשים מצליחות להתקדם בקריירה ולמצוא בן-זוג גם כשהן לבושות היטב.

וזכרו, הגברים אינם אויבים, הם פשוט נפלו לכדור הארץ מהמאדים בעוד אנחנו בכלל מנוגה.

[related-posts title="עוד בנושא הטרדה מינית"]

Print Friendly

על אודות מיכל פנט-פלג

בלוגרית, עורכת לשון ופעילה פוליטית. ניהלה בעבר את מאגר הנתונים למדעי החברה באוניברסיטה העברית והיום עורכת פרסומים ב"נשים עושות שלום"
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, יחסים, מאמרי עמדה, עוד יחסים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אפשר גם כך: סיפור אחר על הטרדה מינית

  1. מאת עודד‏:

    נורית החכמה והדעתנית , לא הראתה לנו התנהגות מוסרית וראויה , אלא להיפך , במעשיה הראתה שהיא קבלה תשלום , ובזאת פטרה את הגנן ממעשה הנבלה שלו . ומכאן ולהבא ודאי חושב הוא שאת הנשים אפשר לקנות בכסף . ולא היא .
    נשים ראויות להערכה רבה יותר .

  2. מאת יותם‏:

    כשנשים יפסיקו לכתוב טורים כאלה ('מיידלע, תלמדי להגיד לא! תבעטי לו בביצים! ואם לא עשית את זה כנראה שבעצם רצית את האיבר עטור השיבה שלו בתוכך!'), אולי זה יהיה סימן שהחברה שלנו מתחילה לנוע בכיוון של תיקון אמיתי של היחס שלה לנשים.
    העובדה שאת לא מבינה את הקושי העצום שכל אותן קרבנות של רוזן ושל אלפים רבים כמותו ניצבו בפניו, שיש לך את החוצפה לכתוב פה "אין פשוט מזה", כשברור שאת בכלל לא מבינה את הסיטואציה, ואת הקושי העצום שבה, ואת יחסי הכוחות והאיום שהאויר רווי בו כתוצאה מהם, והעובדה שבחרת לסיים את דברייך בהטפונת מוסרנית לכל אותן מתלבשות, רק מראה עד כמה אנחנו רחוקים משם.