אפשר לומר שזהו הניסוי הסוציולוגי הכי גדול שניתן לראות מול עינינו. חלק מהצופים ב"אח" אכן אוהבים לומר זאת, כהצדקה אינטלקטואלית לצפייה. רוב האנשים פשוט נהנים מהמציצנות הזאת, ולא טורחים להסתיר זאת. אנחנו הישראלים התרגלנו להשתין מהמקפצה ולהתגאות בכך, כל הדרך אל קו הסיום. ולא רק אל קו הסיום. כי רגע אחרי שיוצאים מהבית, כמנצחים או כמפסידים – כל מי שהשתתף מנצח. כי כך אנחנו אוהבים לאהוב את אלה שהיה להם האומץ, וגם המזל, להיבחר כמשתינים מהמקפצה. ילדים, נשים וגברים אצים אחריהם בהערצה עיוורת עד היסטרית.

לפעמים הם אומרים, המשתתפים, שהם שונאים את זה. שיספרו לסבתא. זאת הרי היתה הסיבה האמיתית לכך שהלכו לשם. אני מכירה ילדות שחלומן הגדול הוא להשתתף ב"אח הגדול". במציאות הישראלית, אפילו מי שהודח אחרי תוכנית אחת, ב"אח הגדול", ב"מירוץ למיליון" ובכל תוכנית ריאליטי אחרת, כבר זכה בתהילת עולם.

אחת שגילתה את מלוא הוולגריות שלה בלי שום חשש ומורא הפכה לנסיכה מקומית. אחרת, שרצתה להיות האינטלקטואלית שבחבורה ואפילו ניצחה, לא היתה צריכה לחפש הרבה אחר הוצאה לספרה. ובעיקר – אלה שרצו להתחתן, מצאו חתן במהירות שיא וצחקו כל הדרך אל השקיעה. ובל נשכח את כל אלה שקיבלו תוכניות אירוח משלהם ופרסומות ורצים כל הדרך אל הבנק.

כל משתתף ב"אח הגדול" הוא אמיץ, הישגי, אקסטרוורטי, ומאמין שיוכל להתמודד עם סיטואציות חברתיות שחלקן הזויות, עם אנשים שהם הכי שונים ממנו בעולם.

יש כאן הרבה אינטרסים כלכליים. אל תשכחו זאת כשאתם צופים. לא רק המיליון אליו רצים משתתפי ה"אח". זוהי תוכנית מאוד ריווחית, עם הרבה מאוד פרסומות והרבה מאוד הכנסות מ-אס-אם-אסים יקרים ששולחים אלה שמי מהגיבורים עשה להם את זה.

נא להתנהג בהתאם. לגלות כל מוזרות, כל סטייה, כל רגש אנושי שידעתם ולא ידעתם בחייכם. אז מי זכו להיכנס הפעם לגוב האריות של ה"אח", עם פתיחת העונה החדשה (חמישי, ערוץ 2)? כמה דוגמאות: אבי "לד זפלין" לוי, בן 57 מטבריה. אינסטלטור, סליחה, צינורולוג ראשי, חובב ניטשה, והקריירה הבאה שלו, שמתחילה עכשיו, היא של מוזיקאי ומופיע. הוא יהיה בשבוע הקרוב אביה האוהב של דורין "אני מושלמת" סגול, נשואה לגבר הכי מושלם בעולם כמובן. דורין, שבעיניה היא כמה דרגות מעל כולן, פריס הילטון הישראלית ובעלת סלון חתנים.

ענת "מתמחה בלהפיל סטרייטיות" צאייג, לסבית בת 39 ומורה לעברית, היא בכאילו החברה הכי טובה מהתיכון של דני "פיטר פן" רייכנטל, מוזיקאי גרוש בן 46. בולטים ביופיים: פאולינה "אל תזכרו אותי כאקסית של עופר שכטר" אלברשטיין, בת 28, דוגמנית לבגדים תחתונים, שעלתה מרוסיה בגיל חמש, ואחיה בכאילו, ליאון "אני מאוהב באמא שלי, אבל בעיקר בעצמי" שוובסקי, בן 27 מרמת גן. לדעתו הוא לוקח את העונה. ואת כל הבנות בסביבה, כמובן.

ויש החוזרת בתשובה דנה "תכלית חיי זה שקט" רן; לבנה "הילדה הבעייתית" גוגמן, לסבית נוספת שסולקה מהבית בגיל העשרה, גרה במחסן והקימה עסק משלה; הבחור הגרוש החמוד, אנגלוסקסי בני "פיטר פן נצחי" גולדשטיין, ממציא, פוליטיקאי לעת מצוא, ובעיקר, הגבר הרגיש שנשים ישראליות אינן רגילות לו, לפחות לדעתו. מי שתצא איתו לדייט תקבל ורד.

וגם – אהרון "ביז'ו, שופופו" צאצאשווילי, מפיק אירועים מנצנץ; ד"ר שלי "התגרשתי מאינדיאני" ורוד מלוס אנג'לס; טהוניה "מייצגת את העדה שלי" רובל, הדוגמנית האתיופית שגם רוצה להיות חברת כנסת (בערך כמו כל האחרים). אגב, לפי עמוד הפייסבוק של התוכנית, טהוניה היא המנצחת הגדולה כרגע עם למעלה מ-5000 לייקים, מובילה לפחות ב-2000 לייקים על האחרים.

בקיצור, יש לנו תמהיל מבולבל של קרעי המציאות הישראלית, עולים מברה"מ, אתיופיה, דוגמניות, אנשי עסקים, אשכנזים וספרדים, מושלמים יותר ופחות, אבל הכי הכי הם כמובן מנחי התוכנית, ארז טל ואסי עזר, בתפקיד הגברים בשחור.

הדרך לתהילה עוברת דרך מדרגות. הרבה מדרגות. מדרגות עולות ואחר כך מדרגות יורדות. תפקיד המדרגות הללו ברור. להוציא למתמודדים את הנשמה. הם באים עם מיטב מחלצותיהם, אבל מגיעים לסלון מתנשמים ומתנשפים כמו קטרים, ובלי נשימה צריכים להציג את עצמם וללמוד את כל השמות החדשים של האנשים הכי משמעותיים בחייהם לשלושת החודשים הקרובים.

טוב, אמש התחילה  הספירה לאחור האמיתית. בעוד שלושה חודשים ייצא מפה אחד עם מיליון (או אחת, כמובן), אחרי הרבה מניפולציות, מריבות, בכי, חברויות ובגידות, ואולי גם סקס בשירותים פה ושם.

לראות? אם חייבים. לפי הרייטינג בעבר, שהגיע לעתים ל-45%, נראה שרובנו חייבים. אבל לא חייבים כל הזמן. קצת פה וקצת שם, אפילו מומלץ. אחרת, איך תדעו על מה מדברים בעבודה או במשרד?

אה כן, אל תשכחו את האפליקציה. אם תשתמשו בה היטב, תועלה גם תמונתכם לאתר התוכנית, ואולי ילדות קטנות ירוצו גם אחריכם.