הנס ליפשיץ, שומר במחנה ההשמדה אושוויץ נעצר בגרמניה. ליפשיץ מודה ששירת ביחידת ואפן אס. אס במחנה אך טוען שהיה רק טבח. בחודש שעבר הציב אותו מכון שמעון ויזנטל כמספר ארבע ברשימת הנאצים המבוקשים ביותר. הארגון מאשים אותו בהשתתפות ברצח המוני וברדיפת אזרחים חפים מפשע, יהודים בעיקר, באושוויץ בין אוקטובר 1941 לשנת 1945.

ליפשיץ הוא ראשון להיעצר כתוצאה מסדרת חקירות חדשות מטעם רשויות החוק בגרמניה על מעשי כחמישים שומרים לשעבר באושוויץ החיים עדיין. חיפוש נערך בביתו, הוא הובא לפני שופט ובינתיים מכינים נגדו כתב אישום. לדברי אפרים זורוף ממכון ויזנטל: "זהו צעד חיובי מאוד, אנו מקדמים בברכה את המעצר, אני מקווה שזהו רק הראשון בין מעצרים רבים, משפטים והרשעות של שומרים במחנות".

התביעה הגרמנית מציינת פרשנות מחודשת לחוק הפלילי בעקבות הרשעת ג'ון דמיאניוק במאי 2011. דמיאניוק הורשע בשותפות לרצח 28,060 יהודים בעת היותו שומר במחנה המוות סוביבור שבפולין. פירוש ההרשעה הוא שנאשמים פוטנציאליים לא יוכלו עוד להסתתר מאחורי הטענה, בבית המשפט, שהם פשוט מילאו פקודות.

מסמכי הזיהוי של ליפשיץ, יליד ליטא 1919, מתקופת המלחמה מוכיחים שהשתייך לפלוגת אס. אס. שאנשיה שמרו באושוויץ. מעמדו החוקי היה של "גרמני אתני". לדבריו באוזני כתבים ושכנים הוא עבד רק כטבח מעולם לא ראה תאי גזים או קרמטוריום. אחד מעיתוני גרמניה דיווח שליפשיץ סיים את מלחמת העולם השנייה כלוחם בחזית המזרחית. בשנת 1956 הוא היגר לארצות הברית וגורש ממנה ב 1983 כאשר התברר שהסתיר את עברו הנאצי. באותה עת אי אפשר היה להוכיח שהיה אחראי אישית לרצח. הוא שב לגרמניה ורשויות החוק ידעו כל העת על שהותו בעיר אאלן.

חברה בתא ניאו-נאצי עומדת למשפט במינכן בקשר לסדרת מעשי רצח על רקע גזעני

ביאטה שייפה נאשמת בחברות ב"מחתרת הנציונל סוציאליסטית" (NSU), שרצחה עשרה בני אדם, רובם

ממוצא טורקי. שייפה עצמה, המסרבת לדבר בבית המשפט, מכחישה את האישומים, וביקורת רבה מוטחת במשטרת גרמניה על טיפולה בפרשה. לצד שייפה עומדים לדין ארבעה גברים הנאשמים בסיוע למחתרת. אם תורשע היא צפויה למאסר עולם.

צוות ההגנה האשים את השופט במשוא פנים מאחר שבכניסה לאולם המשפט נערכו רק עליהם חיפושים גופניים. השופט דחה את המשך המשפט ל-14 במאי כדי לשקול את התלונה.

שייפה, ממייסדות המחתרת, נאשמת בשותפות לרצח שמונה אנשים ממוצא טורקים, מהגר יווני ושוטרת גרמניה בשנים 2000 – 2007.  כמו כן היא נאשמת במעורבות ב 15 מעשי שוד מזוין, הצתה, ושני ניסיונות רצח באמצעות מכוניות ממולכדות. לדברי התביעה מעשי הרצח, בסגנון הוצאה להורג, נועדו לעורר חרדה בין המהגרים ולעודד אותם לעזוב את גרמניה.

הפרשה מעוררת מחלוקת בנוגע ליחס המשטרה לפעילות ניאו-נאצית בגרמניה. כאשר החלו להתרחש מעשי הרצח מיהרה המשטרה להאשים בהם את המאפיה הטורקית, ורק בחלוף הזמן התברר שמדובר בתא ימני קיצוני. אחרי חשיפת פעילויות המחתרת הושמדו תיקי מודיעין על פעילי ימין קיצוני, וראש שירות המודיעין הפנימי הגרמני נאלץ להתפטר בעקבות השערורייה.

התא המחתרתי לא התגלה עד נובמבר 2011, שאז הסגירה שייפה את עצמה, אחרי שהמשטרה גילתה את גופות שניים משותפיה שאיתם היא חלקה דירה בעיר צוויקאו. השניים, ירו ככל הנראה בעצמם בעקבות שוד בנק כושל. אחרי מותם נמצא האקדח ששימש למעשי הרצח. שייפה הציתה את דירת מגוריהם והסגירה את עצמה. נוסף על כך, קלטת וידיאו נחשפה ובה תמונות גופות הקרבנות וזיהוי הארגון שמאחוריהם כ NSU. רק אז קלטו רשויות החוק, שקודם לכן התייחסו לכמה ממשפחות הנרצחים כחשודים ברצח,  שניאו-נאצים עומדים מאחורי מעשי הרצח והשוד.

בעקבות חשיפת הפרשה, מבקרים מאשימים את רשויות החוק בעצימת עין לפשעי קיצונים ימנים. אלה מתגוננות בטענה שנעשו טעויות מאחר שמעשי הרצח התרחשו במשך שבע שנים, באזורים מרוחקים זה מזה, שלכל אחד מהם משטרה ורשויות ביטחון משלו. ארגונים אתניים טורקים וארגונים הלוחמים בגזענות הפגינו אתמול, שני, מחוץ לאולם בית המשפט, בתביעה לעשות צדק. אחדים האשימו את המשטרה בגזענות מוסדית שאפשר שסייעה לניאו-נאצים לעשות את מעשיהם בחסינות .

המשפט היה אמור להתחיל בתאריך מוקדם יותר, אך נדחה בשבועות רבים בגין מחלוקת על הקצאת מקומות באולם, מאחר שלא הובטחו כאלה לאמצעי תקשורת טורקיים. בסופו של דבר הוקצו להם ארבעה מקומות, וייתרם חולקו בהגרלה בין אמצעי התקשורת הגרמניים.