עיקרי הממצאים בדוח מבקר המדינה על זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה חמורים ביותר: על פי תחשיב שערך "המרכז הארצי למניעת זיהומים במוסדות רפואיים ולמניעת העמידות לאנטיביוטיקה" בשנת 2012, מניין הפטירות הקשורות לזיהום שנרכש בבתי החולים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה או הרגישים לה בישראל נאמד בכ-4,000-6,000 חולים בשנה.

על פי אותו תחשיב, אפשר למנוע בין רבע לשלושה רבעים מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים, דהיינו, כ-1,000 עד 4,500 פטירות. במרבית בתי החולים אין נתונים על תמותה ישירה מזיהומים נרכשים; אין מעקב קליני של רופא מומחה למחלות זיהומיות אחר כל המטופלים עם זיהומים נרכשים; אין אסמכתאות בדבר מקרי התמותה והסיבות לכך משום שמשרד הבריאות אינו דורש זאת.

עוד נקבע כי יש מחסור בנתונים בנוגע לזיהומים ולתמותה ישירה מהם.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי  קובע כי שירותי הבריאות הכלולים ב"סל שירותי הבריאות" יינתנו באיכות סבירה. איכות סבירה משמעותה, בין השאר, בתנאים שלא יגרמו נזק מיותר לחולה.

בעולם ובישראל נצפתה בעשורים שחלפו עלייה בשיעור הזיהומים שגורמים חיידקים, פטריות ווירוסים אלימים, הפוגעים בחולים המאושפזים בבתי החולים. על פי הספרות המקצועית, זיהומים הנגרמים ממזהמים המצויים בבית החולים פוגעים ב-7%-10% מכלל המתאשפזים. חלק גדול מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים אפשר למנוע.

בשנת 2006 אירעה בישראל התפרצות של חיידק הקלבסיאלה, העמיד לתרופות רבות; מאות חולים נפגעו ממנו וחלקם מתו עקב כך. בעקבות זאת הקים משרד הבריאות בשנת 2008 יחידה ארצית למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, הפועלת במסגרת המרכז הארצי למניעת זיהומים במוסדות רפואיים. המרכז הארצי קובע מדיניות לאומית, תקנים ושיטות התערבות במגפות ובמחלות מתהוות. היחידה הארצית עוסקת בחקר אפידמיולוגי ופועלת מול המוסדות הרפואיים והקהילה.

הגורמים לריבוי זיהומים במוסדות רפואיים

1. היגיינת ידיים לקויה: על פי דיווחי בתי החולים – הסיבה לכך היא "עומס רב על הצוות". זהו ההסבר השכיח להיענות הנמוכה של הצוות הרפואי להקפדה על היגיינת ידיים.

2. חוסר מודעות של ציבור המבקרים בבתי חולים: מנהלי בתי החולים מסרו, כי ריבוי המבקרים וחוסר ידע של ציבור המבקרים על המותר והאסור בעת ביקור בבית החולים תורמים להעברת זיהומים.

3. תנאי אשפוז ומחסור בכוח אדם: עקב הצפיפות הרבה בחדרי האשפוז, במסדרונות ובחדרי האוכל והעומס על הצוות הסיעודי, גוברת סכנת ההידבקות של החולים, בין השאר גם בחיידקים עמידים. מדוחות הבקרה של היחידה הארצית עולה כי עקב מחסור בחללי אחסון, ציוד רפואי נקי מאוחסן סמוך לאזור מזוהם, כמו כן, אין הנחיה שלפיה כל פעילות של בינוי או שיפוץ מבנים תיעשה בשיתוף מומחה למניעת זיהומים כדי להבטיח שמרחבי האשפוז ומרחבי האחסון של הפריטים שבשימוש המחלקה יתוכננו וייבנו בדרך שתמנע העברת זיהומים.

4. היעדר בידוד חולים. לפני אשפוז – בניגוד להנחיות משרד הבריאות, בבתי החולים אין בידוד מקדים לרוב החולים שיש חשש שהם נשאים של מזהמים. זאת, עקב מחסור בחדרי בידוד והיעדר כוח אדם לבודד חולים החשודים כנשאים ולטפל בהם. במהלך אשפוז – בתנאי האשפוז ובעומסים הקיימים בבתי החולים אין אפשרות להבטיח אשפוז בתנאי בידוד לכל חולה שנדרש לו אשפוז כזה.

נמצא כי אין בידי המשרד נתונים בדוקים על היקף החולים שאינם מאושפזים בבידוד כנדרש: בין אם לפני אשפוז עד שהוכח שאינם נשאים ובין אם במהלך האשפוז, לאחר שנמצא כבר כי הם נשאים. בתי החולים מסרו למשרד מבקר המדינה כי לכ-75% מהחולים שנדרש עבורם אשפוז בתנאי בידוד ניתנים התנאים. לעומת זאת, המרכז הארצי מעריך, נכון לשנת 2012, כי פחות מ-25% מכלל החולים שעל פי הספרות ראוי לבודדם – שוהים בחדר בודד.

עוד נמצא כי יחידות שונות במשרד הבריאות מבצעות בקרות דומות לעניין מניעת הזיהומים ולפיכך נוצרת כפילות תפקידים: הן היחידה הארצית מבצעת בקרות בנושא זה, הן האגף להבטחת איכות יוזם בקרות למניעת זיהומים, והן האגף לרפואה כללית שבמינהל הרפואה של המשרד, האחראי לפיקוח, בקרה ואסדרה של מוסדות רפואיים, עושה זאת במסגרת בקרת הרישוי למוסדות רפואיים.

זיהומים גם במוסדות הגריאטריים

בשנת 2011 היו בארץ כ-20,000 מיטות המיועדות לטיפול גריאטרי "לא פעיל" (במחלקות סיעודיות ובמחלקות לתשושי נפש) וכ-3,000 מיטות לטיפול גריאטרי פעיל (טיפול סיעודי מורכב). בבקרות שעשתה היחידה הארצית במוסדות הגריאטריים עלו ליקויים מהותיים כמו אי-בידוד חולים נשאים, אולם היחידה לא קצבה מועדים לתיקון הליקויים וגם לא קבעה סנקציה שתינקט אם לא יתוקנו.

יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', על דו"ח המבקר בנושא מערכת הבריאות: "טביעות האצבע של העשור הכלכלי שבשליטת נתניהו מאז שימש שר אוצר ניכרות עד כאב. מערכת הבריאות היא ענייה, רזה ולעיתים על סף חוסר תפקוד. הייבוש התקציבי המכוון שביצעו כל הממשלות בעשור זה פגעו קשות במערכת הבריאות שלנו, שבעבר היתה לדוגמה ולמופת וגם היום מחזיקים אותה על גבם צוותים רפואיים נפלאים. ייבוש הרפואה הציבורית הביא לפריחת מערכת פרטית, ולכך שרוב אזרחי ישראל משלמים מכיסם על מה שמגיע להם כזכות יסוד. שוב נחשפים פירות הבאושים של המעבר מהשקעה ציבורית להפרטה ולהפקרת מעמד הביניים והעניים לחסדי השוק הפרטי. למרבה הצער , מדיניותו החדשה-ישנה של שר האוצר לפיד היא המשך ישיר לייבוש, לקיצוץ, ולפגיעה האנושה ברפואה הציבורית בישראל".