לקראת שבועות: כופתאות גבינה ומשמש

מנהג אכילת הגבינות החל ככל הנראה ביהדות צרפת ואשכנז של שלהי ימי הביניים • תמר לסרלוט סוקרת את תולדות ייצור הגבינה ביהדות ומביאה מתכון לכופתאות שייקחו אותנו שבועות קדימה

כשיש לך גבינה אתה מאושר

מתוך: "מי הזיז את הגבינה שלי", מאת ספנסר ג'ונס

הימים ימי ראשית הקיץ. ספירת העומר מגיעה אל קיצה, שהוא יומה ה-50 במספר, ה"רגל" האחרון לשנת תשע"ג. חג הקציר, זה שנקרא גם חג הביכורים, חג מתן תורה. יש בינינו כאלו שעבורם חג שבועות הוא תחילתה של עונת הרחצה בים או בבריכה, ויש הנכנסים לתקופה של חודשי קיץ חם ומהביל של אבלות, חשבונות נפש, פשפוש במעשים, רחמים וסליחות, שיובילו אותנו שוב לנקודת ההתחלה האופטימית היהודית, היא ראש השנה.

חג מתן תורה, חג הביכורים וחג השבועות (צילום: דן בר-דוב)

חג מתן תורה, חג הביכורים וחג השבועות (צילום: דן בר-דוב)

אך עוד חזון למועד… נניח לציקלותימיה ורק נשמח! כעת זמן אכילת מוצרי חלב… מנהג שמקורו, ככל הנראה, ביהדות צרפת ואשכנז של שלהי ימי הביניים, שאומץ על ידי התפוצות כולן.

בימי הביניים (שהיו ימים ארוכים מאד), אכילת בשר הייתה עניין של מותרות. גם אכילת חלב הייתה עניין של מותרות וגם המתקתם בסוכר או דבש. עיקר המזון באותה התקופה היה דגנים, פירות וירקות, והבישול נעשה על אש גלויה (תנורים נוצרו רק מאוחר יותר).

באבולוציה של המטבח, אכילת הקינוחים נולדה בתקופת ימי הביניים ובהשפעת הכיבוש הערבי של ספרד וסיציליה וכללה לרוב יין וגבינות. עם הזמן, וכמובן שכמו תמיד העשירים היו הראשונים ליהנות, התפתחו קינוחים מפירות מבושלים בסוכר או בדבש, חביצות, מיני קרפים ודומיהם.

מקורותיו המדויקים של ייצור הגבינה אינם ידועים, וההערכות נעות בין 8,000 לפנה"ס (עם ביות הכבשים) ועד 3,000 לפנה"ס לערך. שבטים טורקיים במרכז אסיה או במזרח התיכון גילו את תהליך הייצור, באותו הזמן שהיוגורט החמצמץ בא לעולם. על פי אגדה ידועה, נווד ערבי שסחב חלב במכל עשוי מקיבת בעל חיים גילה אי שם במדבר, כי החלב הופרד לגבנים ומי גבינה. על התהליך ה"חדשני" הזה אחראי אנזים ההגבנה שמצוי בבטן בעל החיים.

גבינה היא מילה יחידאית בתנ"ך' המופיעה בספר איוב.

כופתאות הגבינה מוכרות לנו מהמטבח האוסטרו-הונגרי ומהמטבח האירופי בכלל. המתכון שבהמשך, הוא מתכון של סבתא ליזה הירשפלד – סבתה הגיורת של חברתי, נעה, אישה מקסימה במיוחד, שכמו רות המואבייה, התאהבה בעלם יהודי ובעקבותיו עלתה ארצה. היא עלתה ב 1934, הייתה ממייסדי פרדס חנה והתגיירה עם עדינה הבת שלה, אימא של נעה, שנולדה כאן בארץ הקודש, אצל הקונסול הגרמני ביפו ב-1936.

בברכת ימי בציר ימי ניגון ושיר, אגב אכילת כופתאות, ננוחם…

כופתאות גבינה ומשמש

דרגת קושי: ♥♥♥♥♥          זמן הכנה: 1 שעה     מתכון לכ-10 כופתאות

מצרכים

  • כופתאות עם משמש וגבינה (מקור: ויקיפדיה)

    כופתאות עם משמש וגבינה (מקור: ויקיפדיה)

    קערית לפירות, כף, כפית וסיר בינוני לבישול

  • 250 גרם גבינה יבשה (טוב טעם / כנען)
  • ביצה אחת
  • 2 כפות קמח
  • 2 כפות סולת
  • 1 כף סוכר
  • קורט מלח
  • כף גרידת לימון
  • חצאי משמשים

אופן ההכנה

  1. חולטים את המשמשים במים רותחים ומשאירים אותם בתוך המים עשרים דקות ומסננים.
  2. מערבבים את כל חומרי בצק הגבינה לתערובת אחידה ונותנים לתערובת לעמוד כ-20 דקות.
  3. מרתיחים בסיר מי מלח.
  4. בתוך כל חצי משמש שמים חצי כפית סוכר.
  5. יוצרים עיגולים מהבצק ולתוכם "דוחפים" את המשמשים (כמו קובה).
  6. מכניסים את עיגולי הגבינה הממולאים למים הרותחים ומבשלים אותם 10 דקות נוספות, לאחר שצפו על המים (כמו קניידלעך).
  7. מגישים את הכופתאות חמימות, מעליהן חמאה מומסת, סוכר וקינמון.

ניתן להמיר את המשמשים גם בענבים או דובדבנים, או כל שתמצאו לנכון בעונה, ואפשר להגישן עם מייפל או רוטב פירות.

על אודות תמר לסלרוט

תמר לסלרוט, מתגוררת בתל אביב. בעבר, הייתה "תמר אופה" בגבעת עדה ואחר כך בקיבוץ משמרות. כעת עובדת בערוץ 1, כותבת ומעוררת מתכונים מרבצם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, ג, כתבות אוכל, מתכונים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.


newsletter

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>