Skip to content

שלושה פרטים שהופכים את פרשת קליבלנד למצמררת

הרבה דברים לא ברורים עדיין במקרה הזה. רובם יתבררו בימים ובשבועות הקרובים במהלך חקירת המשטרה. חלקם לא יתברר לעולם
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

שוב פעם נחשף בארה"ב מקרה נורא של אלימות וטירוף שקשה לתפוס שאכן התרחש במציאות. הפעם לא מדובר בגבר צעיר עם כלי נשק אוטומטיים, אלא בגבר בגיל העמידה שהשתמש בשיטה הרבה יותר בנאלית על מנת לפגוע בקורבנות שלו; הוא הציע להן טרמפ הביתה. 

מצד אחד אי אפשר להבין כיצד זה קורה פעם אחר פעם, כיצד בחורה צעירה נכנסת לרכב של גבר שהיא לא מכירה. הרי מספיק מקרים של חטיפות ואונס התחילו בדיוק כך. "לא להכנס לאוטו של גבר זר" זו סיסמה שגורה לא פחות מ"לא לקחת ממתקים מזרים"'. אבל הנה, זה קרה שוב, בקליבלנד אוהיו, ולא פעם אחת אלא שלוש. אריאל קסטרו, 52, סתם אחד, הציע לשלוש בחורות צעירות טרמפ והן נענו בחיוב, נכנסו לרכבו. בשלושת המקרים הוא פשוט נסע איתן ישר לביתו, הכניס אותן פנימה, והן לא יצאו משם יותר מעשור. 

פשוט נסע איתן ישר לביתו. החוטף קסטרו
פשוט נסע אתן ישר לביתו. החוטף קסטרו

לא ברור איך הוא הכניס אותן לביתו באור יום בלי שאף אחד שם לב (בשלושת המקרים הוא אסף אותן בשעות אחר הצהריים, אחרי בית ספר או אחרי העבודה). גם לא ברור למה לקח להן יותר מעשר שנים לעשות את הצעד הזה, לצרוח לעזרה כשקסטרו לא היה בבית. גם לא ברור איך ילדיו של קסטרו, אחיו וחבריו, שהיו בביתו פעם אחר פעם לאורך העשור האחרון, לא ידעו על שלושת הנשים שהיו כלואות בביתו, ובשש שנים האחרונות, על הילדה שנולדה לאחת מהנשים הכלואות. 

הרבה דברים לא ברורים עדיין במקרה הזה. רובם יתבררו בימים ובשבועות הקרובים במהלך חקירת המשטרה. חלקם לא יתברר לעולם. אך מה שכן אפשר להגיד בבירור הוא, שהתגלגלות הסיפור תהיה בנאלית כמו האזהרות שמהן התעלמו שלושת הבחורות האומללות האלה. 

תקציר הפרקים הבאים

הפסיכולוגים יספרו לנו שוב על "תסמונת סטוקהולם", התקשורת תאשים את המשטרה באוזלת יד, שכנים ומכרים יספרו שהם לא מאמינים שאריאל עשה דבר כזה, הוא הרי כזה סבבה, מנגן בס בלהקות סלסה. שכנים אחרים יספרו ששנים הם כבר חושדים שמשהו אינו כשורה, גברים בגיל העמידה יספרו סיפורים מלפני ארבעים וחמש שנים איך אריאל הקטן הרביץ לילדה הכי יפה בגן. תחנות הטלוויזיה וצהובונים בגוונים שונים יחזרו אחרי הבחורות המשוחררות, יתחרו בינהם מי ישיג את הראיון הנכסף, הוצאות הספרים יציעו המון כסף לשלישיה לכתוב את הסיפור. הוליווד תציע עוד יותר כסף לזכויות על הסרט. 

ועוד כמה חודשים כולנו נשכח מזה, עד הפעם הבאה. 

המקרה הלא יאמן של ג'ינה דהחזוס

אבל ישנם שלושה פרטים קטנים בסיפור המקרה הזה שהופכים אותו למצמרר עוד יותר, כמו לקוח מסצינת הפתיחה של "מגנוליה", בה מגולל פול תומאס אנדרסון מקרה אחר מקרה של צירופי מקרים בלתי נתפסים ואומר לצופה: "אלו לא דברים שסתם קורים… בבקשה, זה לא יכול להיות… זה לא סתם עניין של מקריות".

1

דודה של ג'ינה דה-חזוס, אחת משלוש הנחטפות, טיטו דה-חזוס, ניגן במספר להקות סלסה עם אריאל קסטרו במהלך העשור האחרון. הוא אפילו ביקר בביתו של קסטרו מספר פעמים. הוא זוכר שהיו בו מספר מועט של רהיטים, והרבה כלי נגינה. "שום דבר יוצא דופן", הוא אמר.

2

בנו של אריאל קסטרו, אנתוני, היה תלמיד קולג' בזמן שג'ינה דה-חזוס, בת 14, נעלמה. זה היה בשנת 2004, דה-חזוס היתה תלמידת חטיבת ביניים שיום אחד לא הגיעה הביתה מבית ספר. הסיפור של היעלמותה הכה גלים בקהילה שבה משפחתה חיה, במיוחד לנוכח העובדה שכשנה לפני זה, ב-2003, נעלמה בחורה צעירה נוספת, אמנדה ברי בת ה-16. אמנדה, בדומה לג'ינה, יום אחד לא חזרה הביתה מעבודתה בבורגר-קינג. המקרה של ברי עשה כותרות ענק במדינת אוהיו וארה"ב כולה. המשטרה היתה עדיין בשיא החקירה לנסיבות היעלמותה, והנה בחורה צעירה נוספת, מאותה שכונה ממש, נעלמה שוב.

דה-חזוס למעשה היתה היהעלמות השלישית הרצופה, שנה אחר שנה, באזור מוכה העוני הזה של קליבלנד. מישל נייט נעלמה בשנת 2002 בגיל 20.

אנתוני קסטרו עקב אחר מקרה היעלמותה של דה-חזוס מקרוב. הוא למד עיתונאות בקולג' והחליט לכתוב כתבה על הנושא לעיתון מקומי בקליבלנד. הוא ראיין את אימה של דה-חזוס לכתבה. "זה שכתבתי על היעלמותה לפני כמעט 10 שנים, ועכשיו לגלות שהמקרה כה קרוב למשפחה שלי, זה מטורף", הוא אמר בראיון אתמול לעיתון 'דה פליין דילר'. אבא חוטף בחורה צעירה והבן שלו כותב על כך בעיתון מקומי.‫     

3

ארלין קסטרו
החברה הטובה והבת. ארלין קסטרו

ביום היעלמותה ב-2004 ג'ינה דה-חזוס צעדה הביתה חזרה מבית הספר ביחד עם חברתה הטובה, ארלין. שתי החברות רצו לבלות יחד את אחר-הצהריים בביתה של ג'ינה. ארלין התקשרה מטלפון ציבורי לאימה, שחיה בנפרד מאביה, וביקשה ממנה רשות ללכת לג'ינה. אימה סירבה לבקשתה ואמרה לה לחזור הביתה. החברות נפרדו.

בדרך כלל ג'ינה לקחה אוטובוס חזרה הביתה כל יום. אבל היא נתנה לארלין את החמישים סנט שהיו לה בשביל שזו תוכל להתקשר לאימה. בלית ברירה, היא החליטה לצעוד הביתה. זו היה היום שבו ג'ינה דה-חזוס לא חזרה הביתה.

אם רק הבנות לא היו רוצות לבלות יחדיו את אחר הצהריים כל העשור הנוראי שעבר על ג'ינה היה נמנע. אם רק לארלין היה כסף משלה לשיחת הטלפון, גי'נה היתה יכולה לסוע הביתה באוטובוס, כפי שעשתה כל יום.

אבל מה שהכי מכווץ את הלב בכל הסיפור הזה הוא ששם משפחתה של ארלין הוא קסטרו, ואביה הוא לא אחר מאשר אריאל קסטרו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן