חברת המופת שפעם היינו נשבתה בידי 20 משפחות עשירות כקורח. מבלי שהרגשנו. משום שהיינו עסוקים מדי בתחזוקת ההתנחלויות והכיבוש - הפכנו להיות וסאלים של אליטה פיאודלית קטנה שמחזיקה בכל המושכות השלטוניות. עכשיו הזמן להשתחרר. רק על חורבות הפיאודליזם הזה יש סיכוי לחזור לשפיות ולסולידאריות חברתית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
חוזה המדינה הרצל, שחלם על מדינה יהודית נורמלית עם זונה יהודיה, גנב יהודי ושוטר יהודי – לא הזה בדמיונו הפרוע ביותר מדינה עושקת אזרחיה שבה נמחקים חובות של עשרות מיליונים לגבירים ולעשירי העיר – והאביונים נזרקים בה לרחובות על חובות של מה בכך. הוא, בסך הכל, רצה מדינת יהודים חילונית ושוויונית, מדינת רווחה – לא מדינה סוציאליסטית, אבל גם לא מדינת קפיטליזם חזירי ודורסני.
החלוצים מסוף המאה ה-19, שעלו לציון כשרק מלבושם לגופם, כדי לייבש את הביצות – בוודאי לא שיערו בנפשם לאן תתגלגל חברת המופת שאותה הקימו. אילו העלו בדעתם – היו מוותרים, מן הסתם, על הקדחת.
אפילו זאב ז'בוטינסקי היה מתהפך בקברו לו ידע לאן הובילו אלו, המתיימרים להיות יורשיו האידיאולוגיים, את המדינה. ז'בוטינסקי לא היה סוציאליסט. ההיפך מכך. אבל הוא חשב שהמדינה צריכה לספק לכל אזרח את חמשת המ"מים: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא.
הציונות מתה. חברת המופת שפעם היינו נשבתה בידי 20 משפחות עשירות כקורח. מבלי שהרגשנו – משום שהיינו עסוקים מדי בתחזוקת ההתנחלויות והכיבוש – הפכנו להיות וסאלים של אליטה פיאודלית קטנה שמחזיקה בכל המושכות השלטוניות.
לקבוצה הפיאודלית הזאת נוח מאוד עם המצב הזה. נוח לה מאוד עם ראש הממשלה נתניהון, שמבלי לחשוב פעמיים מתארח בסוויטה שעולה 70 אלף שקל ללילה (נכון, לא על חשבוננו) ובאותה נון שלאנטיות מוציא חצי מיליון שקל (והפעם, כן על חשבוננו) כדי לממן מיטה זוגית לחמש שעות טיסה ללונדון.
לחבורת הפיאודלים ששולטת עלינו נוח מאוד גם עם יאיר לפיד – שהתנדב לנקות את מה שנתניהון ושטייניץ השאירו מאחוריהם. כי מה איכפת להם? במקרה הטוב – וזה מה שמסתמן – יהפוך לפיד לעבדם הנרצע והמוציא לפועל של תפיסתם הפיאודלית. לפיד יעלה אפילו על קודמו ויעשה את זה עם חיוך. ובמקרה הרע – אם יתחרפן פתאום וייזכר במי שבחרו בו – תמיד אפשר לזרוק אותו מהקואליציה למדבר האופוזיציוני ולהביא במקומו את החרדים.
ככה זה ביחסים הפיאודו-ואסאליים של המאה ה-21. כמעט כמו בימי הביניים. רק שבימי הביניים היו יחסי התלות האלה בין בעלי האחוזות העשירים והצמיתים שלהם, האיכרים. היום "בעלי האחוזות" מרכזים בידיהם את העוצמה הכלכלית בישראל, באמצעות חברות ותאגידי הענק שלהם. הוואסלים שלהם הם אנחנו. ברצותם ישחררו. ברצותם יהדקו. עכשיו הם מהדקים.
יכול להיות שמכל הרעה הזאת – ובייחוד בגלל הזעם והרגשת העלבון, מהדרך שבה לפיד בגד בבוחריו – עוד ייצא טוב. הלוואי. כי הגיעו באמת מים עד נפש. הכל מותנה בכך שהפעם, בניגוד לקיץ 2011, נלך עם זה עד הסוף – כדי להחריב עד היסוד, את הפיאודליזם המודרני שהשתלט עלינו. רק על חורבותיו של הפיאודליזם הזה יש סיכוי להחזיר את השפיות ואת הסולידריות לחברה הישראלית.
[related-posts]
ענת
12 במאי 2013 @ 23:29
מילים כדורבנות.
הדבר שאנחנו הכי צריכים, ושכבר היה נראה שלעולם לא יהיה אותו, אבל הוא נולד בקיץ 2011, זה – סולידריות חברתית.
אם תהיה הבנה שכוחנו באחדותנו, שכל הפילוגים הפנימיים משחקים לידיהם של האריסים, ושזו בדיוק כוונתם, הפרד ומשול – אז יש לנו סיכוי.
בלי קשר לתוצאה הפוליטית או הכלכלית שזה יביא או לא, יש לנו תקווה כחברה.
זה הסלוגן, זו הכותרת, אלו שתי המילים שאנחנו צריכים לחרות על דגלנו – סולידריות חברתית.
אף אחד לא יכול לישון בלילה כל עוד יש קשישים שאין להם כסף לתרופות, שהם קופאים מקור כי מנתקים להם את החשמל, שעולה כל הזמן.
עד היום, אנשי "ארץ ישראל היפה", שעוד נשארו כמה כאלה בינינו, היו תורמים ומתנדבים ועושים.
אבל זה קודם כל התפקיד של המדינה. ועל זה אסור לוותר לאף בעל בלורית כזו או אחרת.
ארבם
12 במאי 2013 @ 11:57
כמה שאתה צודק.
האדונים למדו את השיטה – תנו לילידים לריב על כן שטחים לא שטחים ובינתיים נוכל לגנוב אותם.
את כולם – משמאל ומימין, יהודים וערבים – זה לא משנה הכסף של כולם אותו דבר.
וכמובן שתמיד אפשר לסמוך על כל אלו שקצרה תבונתם מכדי לראות שהכיבוש של הפלסטינים הוא גם כלי השיעבוד של היהודים ומדינתם.
יאיר לפיד בס"כ מנסה לייצב את הספינה בלי שוטי הכפר השמאלנים שתמיד הערבים מבצעים בהם כיפה אדומה
12 במאי 2013 @ 0:59
הכסף שניתן לחרדים ע"י ביבי פועל בטור הנדסי כנגד המדינה
הכסף שניתן לחרדים הולך
למי שלא מעריך את המדינה
בז לציונות
בז לדמוקרטיה בשם ההלכה
ובז לחילונים ולדתיים שמממנים אותו
בקיצור סכנה אסטרטגית לביטחון ולכלכלה שואפת עוני
לני
12 במאי 2013 @ 0:08
כותרת המאמר שלך מצוינת, אך ניתן להרחיב את המושגים ולומר שמאז שהפכנו לחברה נטולת ערכים: ערכי הדדיות, ערכי השתתפות, ערכי הקרבה למען וכד' משם הדרך לנהנתנות וגזלת האחר מהירה והרסנית.
הפחד מבריחת העשירים אינו חדש, ראה מה קרה במגילת רות עם עזיבת משפחתו של אלימלך את הארץ כאשר ענייה צרו על ביתו. אבל הדרך לרתימת העשיר למען הסביבה אינה ע"י שהפחד ממנו הפכו לנטול כל אחריות חברתית ומחויבות חברתית, אלא ע"י רתימתו לאידאלים וערכים. את זה ניתן לבצע ע"י חינוך מתאים. או יצירת אוירה נכונה.
בימינו מעצבי אווירה הם אמצעי התקשורת וגם שם לא נמצאים רק בעלי האחריות החברתית…
לכן קדימה, אם כתיבתך יוצרת קול, עליך להתמיד, להתבונן ולעורר.