טקס פרסh התיאטרון לשנת 2012, שנערך בשישי באולם תיאטרון "מדיטק", בחולון, הצטייר בראשיתו כמתיחה של השנה. משהו כביכול מוזר התרחש באותו שלב. שני הפרסים השונים – "החולה המדומה" כהצגת הקומדיה של השנה וגאיה שליטא-כץ, שחקנית ההצגה, שקטפה את פרס השחקנית המבטיחה, נפלו בחיקו של תיאטרון החאן. ירושלים אימפריה? עוד לא. חייקה מלכה, שחקן הצגת "משאלה אחת ימינה", הביא לתיאטרון בית ליסין את פרס השחקן המבטיח.

אז עלתה השאלה היכן התיאטרון הקאמרי על שלל 35 מועמדויותיו? יש לקוות שאיש באולם לא היה מודאג יתר על המידה. משהוכרז רוני תורן כמעצב התפאורה של השנה על עבודתו במחזמר "קזבלן", החל שיטפון אדיר וחסר תקדים של פרסים שהתנתבו אל התיאטרון הקאמרי. 14 הפרסים שהוענקו לו, מהם שניים בקופרודוקציה עם אנסמבל תיאטרון הרצליה המפרפר ואחד בשותף עם תיאטרון חיפה. בכך שבר התיאטרון העירוני של תל-אביב את השיא של עצמו – 11 פרסים בשנת 2006, השנה שבה כיכבה הצגת "אנטיגונה".

החאן ותיאטרון באר-שבע, שני תיאטרוני-פריפריה, שקצרו לא מעט פרסים, התחלקו בשאריות עם שלושה פרסים לחאן ושניים לבאר-שבע. תיאטרון בית ליסין, בעבר מעצמה בפרס התיאטרון, הסתפק בפסלון בודד. על רקע מציאות לא מאוזנת זו מצטיירים הפעם כמנצחים, לצד הקאמרי, כמובן, תיאטראות "הבימה" ו"גשר", שהעדיפו פרישה מהפרס על התבוססות בתחתית

שקספיר נותר חזק על הסוס. כהצגת השנה הוכתרה הצגת "ריצ'רד השלישי", שהתכבדה בשישה פרסים, כמו הצגות "המורדים" ו"הרטיטי את ליבי" בעבר, גם הן הצגות הקאמרי. במקום השני – המחזמר "קזבלן", גם הוא של אותו תיאטרון שהשתלט על העסק, עם שלושה פרסים. תפקיד ריצ'רד השלישי ביסס את מעמדו של איתי טיראן כטיראן הגדול של התיאטרון הישראלי. פרס שחקן השנה הוא השישי שנפל בחלקו של השחקן הזה מאז שהוכתר לפני עשור כשחקן המבטיח על משחקו בהצגת "עד ראייה".

שני "קבלני זכיות" נוספים היו הפעם היו יחזקאל לזרוב, כוריאוגרף הצגת "סטמפניו", אף היא בקאמרי, שזה לו הפרס השלישי ככוריאוגרף, לאחר שהחל את המירוץ עם פרס השחקן המבטיח. גם המלחין יוסף ברדנשווילי גרף פרס רביעי, על המוזיקה ב"בית-ספר לנשים".

רשימת הזוכים המלאה:

הצגת השנה – "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי)

המחזה המקורי של השנה – "היילכו שניים יחדיו" (הרצליה/הקאמרי)

המחזה המתורגם של השנה – "ריצ'רד השלישי (הקאמרי)

הקומדיה של השנה – "החולה המדומה" (החאן)

המחזמר של השנה – "קזבלן" (הקאמרי)

השחקנית הראשית – רמה מסינגר, הצגת "סוביניר" (באר-שבע)

השחקן הראשי – איתי טיראן (הקאמרי)

שחקנית המשנה – מיי פיינגולד, "קזבלן" (הקאמרי)

שחקן המשנה – אלי גורנשטיין, "ריצ'רד השלישי (הקאמרי)

השחקנית המבטיחה – גאיה שליטא-כץ, "החולה המדומה" (החאן)

השחקן המבטיח – חייקה מלכה, "משאלה אחת ימינה" (בית ליסין)

במאי השנה – ארתור קוגן – "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי)

מחזאי השנה – א.ב. יהושע, "היילכו שניים יחדיו" (הרצליה/הקאמרי)

מחזאי השנה – שרה פון-שוורצה, "בין שני עולמות" (הקאמרי)

מתרגם השנה – מאיר ויזלטיר, "ריצ'רד השלישי" (הקאמרי)

מעצב התפאורה  – רוני תורן, "קזבלן" (הקאמרי).

מעצב התלבושות – פולינה אדמוב, "משחק של אהבה ומזל" (החאן)

מעצב התאורה – פליס רוס, "איפיגניה" (באר-שבע).

מלחין השנה – יוסף ברדנשווילי, "בית-ספר לנשים" (החאן)

כוריאוגרף השנה – יחזקאל לזרוב, "סטמפניו" (הקאמרי)

הכוכבת הבלתי מעורערת של הטקס הייתה השחקנית הוותיקה דבורה קידר, שעל רקע תשואות רועמות של הקהל הוענק לה פרס מפעל חיים. קידר, שתחגוג בחודש הבא את יום הולדתה ה-89, מתמרנת כיום בין שלושה תפקידים ראשיים בתיאטרון "הבימה".

התרגשות עוררה ההוקרה לאנשי התיאטרון שנפטרו בשנה האחרונה: השחקנים יענק'לה אלפרין, זהרירה חריפאי, נורית כהן, שמעון לב-ארי, אברהם מור, טובה פרדו, רוזינה קמבוס ולואיס רוזנברג; הבמאי יואל זילברג; הפזמונאי חיים חפר;  המחזאית ענת גוב; אשת יחסי הציבור דליה מרוז והסופרת דבורה עומר.

זכיית הפרסים הגורפת של הקאמרי נתקלה בשתיקה רועמת, בדרך כלל, מצד המתחרים. "הייתי מאושר מהמועמדויות שלנו", סיכם בקצרה משה נאור, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. "מסקנות לשנה הבאה? – "לא, ממש לא. זה כל כך לא מעניין אותי. התגובה שלי – אדישות מוחלטת".

"תיאטרון באר-שבע הוכיח גם השנה שיש לו משקל רב בעיצוב זירת התיאטרון בישראל", הגיב המנכ"ל שמוליק יפרח על שתי הזכיות של תיאטרונו. "בסופו של יום זה לא עניין של פרסים. הטקס הוא חגיגה של התיאטרון הישראלי ואני מקווה שבשנה הבאה יחזרו תיאטרוני 'הבימה' ו'גשר' למסגרת הפרס".

נראה, שדני וייס, מנכ"ל תיאטרון החאן, דיבר בשם רוב המעורבים בנושא: "אם היו לי אכזבות, הן היו בשלב פרסום המועמדויות. קיוויתי שיותר הצגות שלנו ויותר אנשים שלנו היו נבחרים כמועמדים. אני שמח על שלושת הפרסים שקיבלנו ובהחלט מפרגן לתיאטרון הקאמרי, למרות שהרכב האקדמיה ושיטת הבחירה יוצרים סט של עיוותים, שגורמים לחוסר פרופורציה בין התיאטרונים השונים. יש לי כבוד כלפי הקאמרי ואני מניח שהם זכו ביושר בכל פרס שהם זכו בו, אבל כשמביטים על היקף העשייה בתיאטרון בארץ, צריך לזכור שזה לא רק הקאמרי. אני מקווה שייערכו דיונים בעקבות הפרס הפעם ובעקבותיהם נצליח להחזיר למסגרת הפרס את 'הבימה' ו'גשר'".

לעומת תוגת המפסידים, אמר נעם סמל, מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, כצפוי: "אנחנו מאוד שמחים ומאושרים, גם מוקירים את חברי האקדמיה שנתנו כבוד להצגות שלנו, בפרט לקלאסיקה כמו 'ריצ'רד השלישי'".

אתה רואה הזכיות הרבות כניצחון שלכם?

"אני לא יודע אם כאן אפשר לדבר על ניצחון, כשכל ערב בשמונה וחצי יש מלחמה חדשה על הקהל. יותר מאשר ניצחון יש הפעם הישג אמנותי ותרבותי של התיאטרון שלנו על מגוון פעילותו".

מה תאמר לעמיתיך מהתיאטראות האחרים אם ילינו על מר גורלם?

"אומר להם, שבכל שנה יש סיכויים חדשים, כשהתחרות היא לא בין התיאטרונים, אלא בין השחקנים, היוצרים וההצגות. בסך הכל אהבת התיאטרון מאחדת את כולנו". האומנם?