אנחנו עשירים בגבינות מחלב פרה, חלב עזים, חלב כבשים ואפילו חלב באפלו – וכל מעדנייה וסופר ממוצע מספקים מגוון רחב וטעים לחיך.

"יש שיאמרו", אומר פרופ' צבי פיירמן, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה, "שמוצרי חלב הם חלק מהתזונה ההכרחית לנו, בילדות ובבגרות. אבל האמת היא, שהאדם שונה מבעלי חיים אחרים השייכים לקבוצת היונקים בכך שהוא ממשיך לצרוך חלב לאחר תקופת היניקה, ואי אפשר להגיד בהכרח שמוצרים אלו חיוניים להישרדותנו, זאת למרות שבהחלט יש להם ערכים תזונתיים שחלקם הגדול חיובי".

אז נכון, מוצרי חלב מכילים תוספי תזונה מזינים ובריאים, אך יש בהם גם עקב אכילס אחד  משמעותי – סוכר החלב.

אלרגיה לחלב? – יש דבר כזה

ישנו שוני משמעותי בין שני מצבים: אלרגיה לחלב ואי סבילות לחלב. המונח אלרגיה לחלב מתייחס למצב שבו אדם נולד אלרגי לחלבוני החלב. מדובר בסוג של פגם גנטי, כמו אלרגיה לעקיצת דבורה, אלרגיה לבוטנים וכו'. במצב בו אותו אדם ייחשף לחלבון החלב, הוא יסבול מתופעות אלרגניות כגון פריחה, קוצר נשימה ועד למצב של שוק ואפילו מוות. למי שנולד כאשר הוא אלרגי לחלב – אסורה צריכת חלב ומוצריו ככלל.

לעומת זאת, אי סבילות לחלב מתייחסת לסוכר החלב (הלקטוז). אנזים שנמצא ברירית המעי אמור לפרק את הלקטוז. אנזים זה מונח על תאי האפיתל (תאי הרירית) במעי הדק, והוא אחראי לפירוק סוכר החלב (הלקטוז), שכאמור מצוי בכל מוצר חלב מן החי אותו אנו צורכים.

עם התבגרות האדם, במהלך חייו, הולכת ומתדלדלת כמות האנזים הזה, דהיינו, הגוף אינו מסוגל לפרק את הסוכר חלב. עניין זה עלול לבוא לידי ביטוי בדרגות חומרה משתנות בתופעות כמו כאבי בטן, גזים, שלשולים ונפיחות בבטן כל אימת שאוכלים מוצרי חלב. תופעה זו, של אי סבילות ללקטוז, שכיחה בקרב כ- 70% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצנו, ללא קשר למוצא.

"אופי הדלדול של האנזים במהלך השנים מושפע משמעותית מכמות הצריכה של  חלב ומוצרי  חלב", מדגיש פרופ' פיירמן, "בגיל ילדות, אי הסבילות היא פחותה, אך ככל שמתבגרים, מי שאוכל ושותה יותר מוצרי חלב, כך גם גופו יגיב בהתאם במהלך השנים". יש לציין כי ישנם מוצרים שהם דלים בלקטוז באופן יחסי כגון גבינת קוטג' ויוגורט. 

לאכול מוצרי חלב או לא לאכול?

"אי סבילות ללקטוז אינה מסוכנת לבריאות באדם (בניגוד לאלרגיה לחלב)", מסביר פרופ' פיירמן, "ההשפעה שלה היא על תחושה פיזית שעלולה להיות בלתי נעימה. דהיינו, השפעה על איכות חיים ותו לא".

עם זאת, רצוי לדעת שסוכר החלב נמצא היום בהרבה מאוד מוצרים שאינם חלב – כמו במוצרים של תעשיית המזון ותעשיית התרופות. מכאן, שגם אם מצוין על האריזה (עניין שמחויב בחוק) כי המוצר מכיל סוכר חלב, לא בהכרח נשים לב לכך. "אמנם מדובר בכמויות יחסית מזעריות, אך בהחלט רצוי לדעת זאת.

האופציות הקיימות בפנינו לעניין זה הן שתיים עיקריות:

1. הימנעות מצריכה מוגברת של מוצרי חלב.
2. צריכה של מוצרים דלי לקטוז – מוצרים שקיימים כיום בעקבות המודעות הגוברת לנושא אי הסבילות ללקטוז. בהיבט זה, רצוי לדעת שגם גבינות עזים מכילות את סוכר החלב.
3. למי שאי סבילותו משמעותית – נטילת האנזים בצורה הסינטטית שלו לפני צריכת מוצרי חלב. מוצרים אלו נמכרים ברשתות הפארם ובחנויות הטבע ומסייעים בעיכול מוצרי חלב.

לסיכום, החלב הוא מקור לסידן ולחלבון החיוניים לתזונתנו. עם זאת, ההמלצה של פרופ' פיירמן היא לא להגזים בצריכת מוצרי חלב, ולו רק בשל התופעות הבלתי נעימות שגוררת בעקבותיה הידלדלות האנזים שדואג לפירוק סוכר החלב. במקרה של חג השבועות, שבו ההימנעות היא כמעט בלתי אפשרית, רצוי, כמו בכל המלצה על תזונה מאוזנת, לאכול במידה. לאלו שערים לכך שאינם סבילים ללקטוז – מומלץ ליטול את התכשירים שהוזכרו לעיל או לצרוך מוצרים דלי לקטוז.