ביום שישי השבוע תרד הריבית המוניטארית ב-0.25% לרמה של 1.5%. זאת לנוכח התמשכות מגמת הייסוף של השקל, על רקע תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר", הפחתת הריבית על ידי בנקים מרכזיים רבים ובראשם הבנק המרכזי האירופי, ההקלה הכמותית במשקים מובילים בעולם והעדכון כלפי מטה בתחזיות הצמיחה העולמיות. כך החליטה הוועדה המוניטארית בבנק ישראל במסגרת רצונה לקבל החלטות שלא במסגרת התוכנית הרגילה.

נמשכת מגמת ייסוף השקל

לדברי הוועדה, מגמת הייסוף בשקל נמשכת. בחודש האחרון ובשלושת החודשים האחרונים תוסף השקל ביחס לשער החליפין האפקטיבי ב-2.4% ו-5.4% בהתאמה. התחזקות השקל מול הדולר והאירו בתקופות אלה בלטה מאוד בהשוואה למטבעות אחרים ביחס לדולר ולאירו. מגמת הייסוף הושפעה, בין היתר, מתחילת הפקת הגז ממאגר "תמר", מהפחתות הריבית על ידי בנקים מרכזיים בעולם ובראשם הבנק המרכזי האירופי וכן מהמשך ההקלה הכמותית במספר משקים מובילים בעולם.

עוד נמסר, כי תחזיות הצמיחה העולמית ובפרט התחזיות לגבי אירופה וסין עודכנו לאחרונה כלפי מטה. התמתנות זו צפויה להשפיע על המשק הישראלי. על רקע זה, החליטה הוועדה המוניטארית בבנק ישראל לקבל החלטות שלא במסגרת התוכנית הרגילה. להלן החלטותיה:

1. להפחית את הריבית המוניטארית ב- 0.25 נקודות אחוז לרמה של 1.5% החל מיום שישי 17/5/13.
2. החל משנה זו ובשנים הבאות ירכוש בנק ישראל מט"ח, כדי לקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין.

בבנק ישראל מציינים, כי סביבת אינפלציה נמצאת מתחת למרכז היעד וצפויה להישאר בתוך תחום היעד גם בשנה הקרובה. כמו כן, פעולות שנקט הפיקוח על הבנקים בעבר ממתנות את ההשפעה שיש לריבית המוניטארית של בנק ישראל על שוק הדירות.

בלימה השפעת הפקת הגז על שער החליפין

הפקת הגז בישראל גורמת לשיפור בחשבון השוטף שמוביל ללחצי תיסוף על שער החליפין. התופעה הזו, המכונה "מחלה הולנדית", עלולה לפגוע במשק הישראלי. על רקע זה החליטה, כאמור, הוועדה המוניטארית של בנק ישראל על תוכנית רכישות מט"ח, שתקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין:

• החל מ-2013 ובשנים הבאות ירכוש בנק ישראל מט"ח בכמויות המותאמות עם ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים על פי הערכת הבנק: בשנת 2013 השיפור בחשבון השוטף מוערך בכ-2.8 מיליארד דולר; בהתחשב בהשפעות על החשבון הפיננסי כתוצאה מהפקת הגז (תשלומים במט"ח של חברות הגז) ירכוש בנק ישראל במסגרת תוכנית זו כ-2.1 מיליארד דולר עד סוף השנה. תוכנית זו תיבחן מחדש עם הפעלתה של "קרן העושר", הצפויה במהלך 2018.

• הערכות הבנק להשפעה הכוללת על מאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז ורכישות המט"ח יעודכנו מעת לעת ויפורסמו לציבור.

• הסכומים שירכשו במסגרת תוכנית זו יתווספו ליתרות המט"ח של בנק ישראל אך ינוהלו בנפרד לאופק ארוך יותר.

תוכנית רכישות זו מהווה כלי נוסף במדיניות שער החליפין של בנק ישראל. כמו בעבר בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.

אין שינוי במדיניות שער החליפין

החלטת הוועדה המוניטארית להפחית את הריבית, בהחלטה שלא מן המניין, ולהפעיל תוכנית רכישות מט"ח לקיזוז השפעת הפקת הגז ממאגר "תמר" לא משנה ולא מבטלת את מדיניות שער החליפין עליה נמסר באוגוסט 2009.

הרכישות לא עוברות את קו תרות המט"ח העליון

בדעת בנק ישראל לרכוש במשך השנה כמויות מט"ח בהתאם לתנאי השוק. הבנק יודיע על רכישות אלה (בנפרד) יחד עם הודעת היתרות המתפרסמת בכל חודש. בעבר הצהיר בנק ישראל, כי שרמת היתרות הרצויה היא בין 65 לבין 90 מיליארד דולר. לכן, תוכנית הרכישות החדשה לא תעבור את הגבול העליון של הצהרה זו. רמת היתרות הנוכחית היא כ-77 מיליארד דולר, עדיין רחוקה מהגבול העליון של הטווח. יתרה מכך, החוק מאפשר לבנק ישראל לסטות מהטווח האמור לצרכי המדיניות המוניטרית.

לגורם פונדמנטלי יש לעיתים השפעה שלילית

על פי מדיניות בנק ישראל רכישת מט"ח מתבצעת רק כאשר השער סוטה מהגורמים הפונדמנטליים (גורמי המפתח הבסיסיים המשפיעים על הכלכלה) או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות. הפקת הגז הנה גורם כלכלי ריאלי ארוך טווח ופונדמנטלי. למרות זאת החליטה הוועדה המוניטארית יש לנטרל את השפעתה באמצעות רכישות מט"ח. הסיבה: אוצרות הטבע מהווים ברכה למשק הישראלי, אולם הניסיון העולמי מלמד שלעיתים לגילוי של אוצרות טבע עשויות להיות גם השלכות שליליות על המשק, הידועות בכינוי "המחלה ההולנדית". מטרת המדיניות שהוכרזה הנה למתן השפעות אלו.

יתרות המט"ח מושקעות בנכסים נזילים

באשר לעלות הנגרמת לבנק ישראל כתוצאה מהחזקות המט"ח נמסר, כי יתרות המט"ח מושקעות בנכסים נזילים על מנת שיוכלו לשמש את המשק בשעת משבר. זרמי המט"ח שיצטברו כתוצאה ממדיניות זו יושקעו בנכסים לטווח ארוך יותר, שהתשואה הצפויה עליהם גבוהה יותר.

הפעם האחרונה בה בנק ישראל פעל שלא במסגרת לוח הזמנים הקבוע של הדיון המוניטארי הייתה לאחר קריסת להמן-בראדרס, ובשיא המשבר העולמי. בעוד שבועיים הייתה אמורה להתקבל החלטת ריבית, אבל הוחלט לא להמתין, כי בתקופה האחרונה נוסף בבנק ישראל מידע חיוני, שהיה בבסיס קבלת ההחלטה. הבנקים המרכזיים הפחיתו ריבית וממשיכים בהיקפים גדולים של הקלה כמותית. אלה הגבירו את הלחצים לייסוף השקל.