"בקש שלום ורודפהו". מהו שלום ואיך להשיגו?

המתבונן בכל הדוגמאות שמבטאות את הצד המעשי של השלום מגיע למסקנה, לפיה המבקש שלום חייב לוויתור. לא ניתן לדבר על שלום או לעשות שלום מבלי לוותר. ואיך קשורה פרשת נשא לעניין השלום?

Print Friendly

אחד משלושת עמודי העולם הוא השלום, כדרשת רבן שמעון בן גמליאל: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום" [משנה אבות פרק א, משנה יח].

יונת השלום (איור: digitalart / freedigitalphotos.net)

אין לך תחום שהשלום אינו נכנס בו, אין לך מקום שהשלום אינו מעורב בו, כך אחד משמות האל – שלום.  וכפי שדורש המדרש: "והתורה כולה שלום, שנאמר 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'." [במדבר רבה כא].

לכשיבוא המשיח, תחילת עיסוקו יהיה בשלום, כפי שמציין בדרשתו רבי יוסי הגלילי: גדול הוא השלום, שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל, אין הוא פותח אלא בשלום, שנאמר [ישעיה נב] "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום"  [מסכת קטנה, דרך ארץ זוטא, פרק השלום].

על השלום נכתב הפסוק "בקש שלום ורודפהו", ברוח זו מסביר המדרש את ההבדל שבין ערך השלום מול קיום המצוות האחרות "ולא קפדה [=הקפידה] התורה לרדוף אחר המצות אלא… אם באו לידך את מצווה עליהם ולא לרדוף אחריהם אבל השלום [נאמר]: "בקש שלום" – במקומך, "ורדפהו" – במקום אחר" [במדבר רבה, פרשת חקת פרשה יט].

המשנה האחרונה בשישה סדרים עוסקת בשלום. אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט), האל עז לעמו יתן האל יברך את עמו בשלום" [משנה עוקצין, פרק ג, משנה יב].

חשיבות השלום כאנטי-תזה למחלוקת ולמלחמה מובעת בחז"ל כך: "גדול השלום ושנואה המחלוקת… עיר שיש בה מחלוקת, סופה ליחרב… בית שיש בו מחלוקת, סופו ליחרב" [מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ז, הלכה לז].

נראה שאין מחלוקת בדבר היות השלום אושיה חשובה בקיום העולם, אך נשאלת השאלה – מהו שלום? ואיך ניתן להשיג אותו?

כדי להשיב על שאלה זו אבקש לצאת למסע קצר אל נבכי השלום וכיצד השלום בא לידי ביטוי בכמה היבטים שונים, שמהם ננסה ליצור נוסחה כדי לדעת שלום אמיתי מהו.

פרשת השבוע, נשא, עוסקת בין היתר בפרשת סוטה. מבלי להיכנס לפרטים שאינם נצרכים לענייננו, נציין כי פרשת הסוטה מהווה מבחן לאשה שבעלה חושד בה שהיא בוגדת בו עם אחר. מצד אחד מדובר בחשד של הבעל בלבד, מצד שני הבעל אינו מעוניין לפרק את מסגרת הנישואין על חשד בלבד. יחד עם זאת, אין הוא מוצא מנוח לנפשו עם חשד זה. בנסיבות אלו, ובתקופה בה היה בית המקדש קיים, התקיים טקס דתי בו היו הבעל והאשה מגיעים לבית המקדש, שם היה הכהן מבצע בדיקה שנקראת השקאת האשה מי סוטה. מי סוטה היו מים חיים, אשר שימשו את הכהן למחיקת פרשת סוטה, כאשר בתוך פרשת סוטה נכלל גם שמו של האל, שגם הוא היה נמחק. על התהייה כיצד ניתן למחוק את שמו של האל מובא במדרש:

רבי ישמעאל: גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה במים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. [ויקרא רבה, פרשה ט, פסקה ט]. כלומר, ערך השלום בין איש לאשתו כל כך חשוב, עד שהאל נכון למחול על כבודו לצוות על מחיקת שמו ובלבד שחשד הגבר מאשתו יוסר ויחזור השלום על כנו.

אחד מהקורבנות שהיו מובאים למקדש היה קורבן 'שלמים'. ולמה נקרא קורבן זה קורבן שלמים? משום שהיה 'מטיל שלום בעולם'. שלום זה הושג נוכח העובדה שהקורבן נחלק בין שלושה: הבעלים שהביא את הקורבן, הכהן שהקריב את הקורבן, והאל לו הוקרב הקורבן.

"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"

אחת התפילות המרכזיות שנאמרת שלוש פעמים ביום היא תפילת שמונה עשרה. אחד מפרקי התפילה שנאמרים במהלך התפילה מספר פעמים הוא 'קדיש שלם'. תפילות אלו חותמות באותה הסיומת: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן", אלא שהיגד זה נאמר תוך כדי ביצוע של שלושה צעדים אחורה.

המתבונן בכל הדוגמאות שמבטאות את הצד היותר פרקטי ויישומי של השלום מגיע למסקנה, לפיה המבקש שלום חייב לוויתור. לא ניתן לדבר על שלום או לעשות שלום מבלי לוותר. הוויתורים הם של כל מי שמבקש לעשות שלום. כך הוא בין איש ואשתו, כאשר מדברים על שלום בית מדברים על נכונותם של בני הזוג להתגמש ולוותר זה לזה. כך הוא בפרשת סוטה, שבה האל מוותר על כבודו ומסכים ששמו יימחק. כך הוא בקרבן שלמים, בו הבעלים מוותר על חלקים בבשר לטובת הכהן והאל. וכך הוא בסוף התפילה, הזכרת השלום נעשית תוך פסיעת שלושה צעדים אחורה, המסמלת את יכולתו של אדם לוותר על מקומו, על עמדתו, למען השלום.

כלומר – המבקש שלום חייב לעשות הכל, גם במחיר מחילה על הכבוד או ויתור על רכוש.

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת אלישי בן-יצחק"]

__________________________________________________________________________________

אלישי בן-יצחק

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה אהבה וזוגיות, ד, דת ומסורת, יחסים, מאמרי עמדה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "בקש שלום ורודפהו". מהו שלום ואיך להשיגו?

  1. מאת י.א‏:

    מאמר יפה ואף מרגש