Skip to content

מערכת S-300 בדרכה לסוריה?

במערכת הוכנסו שיפורים שכללו שינוים במכ"מים, במערכות בקרה, ובטילים מיירטים. למערכת יכולות טובות עד לטווחים של כ-200 ק"מ ויכולות טובות גם נגד מטוסים מנמיכי טוס, ובדגמים החדשים – גם נגד טילי קרקע-קרקע. פורסם בגיליון מבט 426 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
רכב שיגור טילי S-300. ועל היטב נגד מטוסים מנמיכי טוס. צילום: ויקיפדיה
רכב שיגור טילי S-300. המערכת פועלת היטב נגד מטוסים מנמיכי טוס. צילום: ויקיפדיה

לאחרונה דווח, כי רוסיה מתכוונת להעביר לסוריה מערכות טילים להגנה אווירית מדגם S-300. גם על רקע חששות אלו ביקר ראש הממשלה נתניהו ביקור בזק ברוסיה.

מערכת ה-S-300 (כינוי מערבי SA-10 Grumble) היא מערכת טילי קרקע-אויר מתקדמת מתוצרת ברית המועצות / רוסיה. פיתוחה החל בשנות ה-70 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת וייטנאם, והיא נועדה להיות "מערכת למניעת גישה" (anti access) וככזאת צוידה ביכולות לטווחים ארוכים. המערכת הוכנסה לשימוש זרוע ההגנה האווירית הסובייטית, וכיום היא בשימוש חיל האוויר הרוסי.1

השיפורים ומי משתמש

בתחילת שנות ה-90 הוכנסו שיפורים ניכרים במערכת, שזכתה לציון S-300PMU-1 ובהמשך ל- S-300PMU-2 (מערכות אלו זכו לכינויי נאטו נפרד – SA-20 Gargoyle). השיפורים כללו שינוים בכל הרכיבים – מכ"מים, מערכות בקרה, וטילים מיירטים. כיום, למערכת יכולות טובות עד לטווחים של כ-200 ק"מ, וכן יש לה יכולות טובות גם נגד מטוסים מנמיכי טוס, ובדגמים החדשים – גם נגד טילי קרקע-קרקע. כיום היא נמצאת בשירות הכוחות הרוסיים (כ- 1,900 משגרים) ובשירות צבא סין.
סוללת S-300 כוללת בדרך כלל את הרכיבים הבאים: מכ"ם העסקה, מכ"ם גילוי לטווחים ארוכים, מכ"ם גילוי לגבהים נמוכים, מרכז פיקוד, ומספר משגרים (עד 8 משגרים). כל אחד מרכיבים אלה מותקן על רכב גלגלי. עבור המערכת פותחו מספר טילי יירוט.

רצונה של סוריה לרכוש מערכות טילי נ"מ לטווחים ארוכים אינו חדש. כבר בסוף שנות ה-80, לאחר מבצע "שלום הגליל", ביקשה סוריה לרכוש מערכות הגנה אווירית לטווח ארוך. היא קיבלה אז, את מערכות ה-S-200 (כינוי מערבי – SA-5 Gammon) שהן מערכות נייחות, כבדות, לטווחים גדולים, אולם מיושנות.

ב-2007 נענתה רוסיה ולא סיפקה

בשנת 2007 דווח רבות על עסקאות נשק גדולות, בהיקפים של עד חמישה מיליארד דולר לסוריה – ובמקביל גם לאיראן. עסקאות אלו היו אמורות לכלול מטוסי קרב, מערכות טילי נ"ט, ומערכות טילי קרקע–אוויר מסוגים שונים, כולל S-300. לא נמסרו פרטים ולמעשה, לא התברר בוודאות אם עסקאות אלו נחתמו בכלל. אולם כבר אז פנה ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד אולמרט ישירות לממשלת רוסיה עם בקשה להימנע ממכירת מערכות S-300 לסוריה. נראה כי רוסיה נענתה לבקשות שכן המערכת לא סופקה, אם כי מערכות הגנה אווירית אחרות – כגון מערכת ה-Pantsyr-S1 (מערכת הגנה אווירית קצרת טווח וניידת, להגנת כוחות ניידים ומטרות נקודה) – סופקו כבר ב-2009.

העסקה עם איראן הושעתה

בניגוד לעסקה עם סוריה, שלא ניתן לה פרסום רשמי, נחתמה עסקה למכירת מערכות S-300 לאיראן שזכתה לפרסום. כזכור גררה עסקה זו מסע לחצים על רוסיה, ובסופו של דבר, השעו הרוסים את העסקה בשנת 2010, תוך שהם מציינים את הסנקציות שהוטלו על ידי מועצת הביטחון על איראן כנימוק להשעיית העסקה.

תמיכה במשטרו של אסד

מאז פרוץ המרד בסוריה, באביב 2011, תמכה רוסיה במשטרו של בשאר אסד, וסיפקה לו ציוד צבאי מתקדם. בין השאר, סופקו, עוד במהלך 2011, מערכות "באסטיון" להגנת חופים (המצוידות בטילי "יאחונט"), ומערכות הגנה אווירית ניידות מדגם Buk-M2 (שכינוין במערב SA-17). דיווחים מהשבוע האחרון, כולל התבטאויות של בכירים רוסים, מצביעים על כך שאכן היה חוזה להספקת מערכות S-300 (על פי עיתונות זרה מדובר ב-6 משגרים ו-144 טילים), ושכיום מובעת נכונות מצד רוסיה לספק את המערכת.

שלוש שאלות עולות בהקשר לאספקה אפשרית של מערכות אלה לסוריה. הראשונה – מדוע זקוק משטרו של אסד למערכות אלו דווקא עכשיו?, השנייה – האם צבא סוריה מסוגל לבצע את המאמץ הלוגיסטי- מבצעי של קליטת המערכת; השלישית – האם הרוסים אכן מוכנים לספק עתה את המערכות?

המוטיבציה הסורית לרכוש

על המוטיבציה הסורית לרכוש את מערכות S-300: נראה כי התקיפות, שעל פי פרסומים זרים ביצעה ישראל בסוריה לאחרונה בינואר, ושוב במאי 2013, המחישו לאסד את פגיעותו. אסד הזוכה בימים אילו להישגים במאבק הפנימי מול המורדים זקוק לביטחונות מפני התערבות זרה, דוגמת זו שהפילה את משטר קד'אפי בלוב. מתחילת האירועים בסוריה באביב 2011 נמנעה ישראל מלפעול בשטח סוריה, כפי שנמנעו גם כל הגורמים חיצוניים אחרים (ארצות הברית, מדינות נאטו, טורקיה) מלפעול. אולם עתה גבר הסיכוי להתערבות זרה בסוריה, נגד המשטר. בקשתה של סוריה למערכות ההגנה האווירית תשדר שבידיה מערכות הגנה טובות בהרבה מהמערכות שהיו בידי הלובים ושרוסיה עומדת מאחורי המשטר ללא היסוס.

האם סוריה מסוגלת לקלוט?

האם צבא סוריה מסוגל כעת לקלוט את המערכות? יש מי שמטיל ספק בכך. קליטת מערכת S-300 מחייבת השקעה משמעותית וממושכת הן בלימוד המערכת, הן בהקמת מתקנים לתפעול ותחזוקה, הן בהקמת היחידות ואימונן. ספק רב עם צבא סוריה במצבו הנוכחי מסוגל להשקיע את כוח האדם והמשאבים לשם כך. יתרה מזו, ספק רב אם יוכל לאבטח את המערכות עם הגעתן, מפני פגיעת המורדים.

העברה לחיזבאללה – התפתחות חמורה ביותר

עם זאת קיים חשש, גם אם בסבירות נמוכה, שאסד יהיה נכון להעביר את המערכות שיקבל – למקום בטוח יותר ולידיים נאמנות מבחינתו – לידי חזבאללה. זה האחרון יוכל לשלוח את האנשים לרוסיה ללמוד את המערכת, וכן יוכל למצוא למערכות מקום בטוח מפגיעת המורדים בשטח לבנון. מבחינת ישראל – התפתחות כזו תהיה אכן חמורה ביותר.

בשלב זה קשה לדעת אם רוסיה אכן מתכוונת לממש את העסקה ולמסור את המערכות לידי סוריה (ואולי אף תוך ידיעה שהמערכות יוכלו להיות מועברות לידי חזבאללה, כפי שהתכוונו הסורים להעביר את מערכות ה-Buk-M2), או שמא כל המהלכים של השבועות האחרונים הם מהלכי סרק, המיועדים להדגיש הצהרתית את נחישותה של רוסיה להמשיך ולתמוך במשטרו של בשאר אסד ולשגר מסר לישראל שיש מחיר כבד להמשך תקיפותיה בסוריה. חשוב לציין, כי האופציה היחידה להצבה מיידית ולמבצעיות המערכת בסוריה, היא המודל של שנת 1970 במצרים – הגעת המערכת עם מפעילים רוסיים – קשה להניח שהרוסים ירחיקו לכת ויסכנו חייליהם – גם מפגיעת המורדים וגם בהתמודדות עם צד שלישי.

1. אין לבלבל את מערכת ה-S-300 עם מערכת ה-S-300V (כינוי מערבי SA-12 Gladiator/Giant), שפותחה במקביל אך בנפרד עבור צבא היבשה הסובייטי
2. כל הכינויים הם של דגמי היצוא, בהם עוסק מאמר זה.

יפתח שפיר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, עומד בראש פרויקט 'המאזן הצבאי במזרח התיכון'. במשך יותר מעשר שנים הוא משמש כעורך משותף של הדו"ח השנתי Middle East Military Balance,, שבו הוא אחראי על החלק הכמותי של המאזן הצבאי המופיע באתר האינטרנט של המכון. מר שפיר מתמחה, בין היתר, בסוגיות של טכנולוגיה צבאית מודרנית, כולל טילים בליסטיים וטכנולוגיית חלל במזרח התיכון. ב-1993 הצטרף מר שפיר למרכז יפה כחוקר בפרויקט על ביטחון ופיקוח על אמצעי לחימה של המרכז, שעקב אחר הפצת נשק להשמדה המונית במזרח התיכון. לפני הצטרפותו למכון שרת יפתח שפיר כקצין בחיל האוויר. יפתח שפיר הוא בעל תואר מוסמך במנהל עסקים, בהתמחות מערכות מידע וחקר ביצועים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן