ככל שחולף הזמן הולכת ומצטיירת בבהירות רבה יותר תמונת דמותו של יאיר לפיד. הדבר הבולט ביותר לטובה הוא יכולתו לייצר קשר חיובי וקונסטרוקטיבי עם אנשים. מן הדיווחים בתקשורת על השיחות שהוא מקיים עם שרי הממשלה השונים – במסגרת מאמציו העכשוויים כשר אוצר להעביר את התקציב החדש – ועם מנהיג ההסתדרות, עופר עייני, נראה שיכולת ההידברות הגבוהה שלו עם אנשים היא תכונה שיכולה עוד לקחת אותו רחוק בפוליטיקה שלנו.

אך כמו גם בדברים אחרים, אין להיסחף יתר על המידה, ויש להכיר בעובדה הניצחת שכישרון בלבד וכוונות טובות אינם בהכרח ערובה להצלחה. כך, למשל, הבנה עמוקה של הפרובלמטיקה היסודית של הפוליטיקה שלנו חשובה לאין ערוך, ואת זאת אין ללפיד.

את מסע הבחירות שלו ביקרתי באופן ענייני והגדרתי אותו בבחינת עשיית עוד מאותו הדבר בנוסח הפוליטיקה הישנה, גם אם בצליל, בצבע ובסגנון יאיר לפידי. הצלחתו בבחירות, יותר משהיא נגזרת מתכונותיו האישיות, היא פונקציה של המצב הרע בו מצויה כיום המערכת הפוליטית בישראל.

בעוד במערכות חיינו האחרות אנחנו מחויבים לעמוד באמות מידה קפדניות של ניסיון ויכולות בבואנו להתחרות על קידום, ועל אחת כמה וכמה על תפקידים בכירים בתוכן, ועלינו לעבור סדרת ראיונות ומבחנים נדרשים, המערכת הפוליטית משדרת לכולנו שניתן להיות שר אוצר במדינת ישראל וגם שר ביטחון ללא כל הכשרה וניסיון מוקדמים רלוונטיים. בהחלט יש בדבר זה טעם לפגם ומסר מאוד שלילי לציבור כשנציגיו הנבחרים חורגים מן הנורמה החשובה הזו.

אפשר גם להסתייג מן הצורך הכפייתי-משהו של לפיד לדבר אל הציבור ללא הפסקה. שר אוצר בישראל נדרש להתאפקות רבה, ועדיף להסתפק בנקודות זמן מאוד מוגדרות בהן הוא יוצא אל הציבור ומדבר אליו. במסגרת זו גם "הפטפטת" שלו בפייסבוק מוטב שתיפסק.

בהחלט נראה שלפיד מתעסק יתר על המידה עם עצמו, וזה דבר שיכול להיות בעוכריו. בתפקידים בכירים אנחנו נדרשים להתמקד בתפקיד ולנטרל את העיסוק בעצמנו ככל שניתן.

כאדם פרטי אינני אוהב במיוחד את הלפידיות הזאת וגם לא נופל מהכסא לנוכח כשרונותיו של האיש. אנשים כמותי כבר ראו בימי חלדם כיצד אנשים טובים מיצרים תוצאות רעות. אך בבחינה מקצועית אני הרבה יותר פתוח וענייני בבחינתי אותו ומוצא בו גם דברים חיוביים.

בספר הניהול המפורסם "לנצח נבנו" מאת ג'יימס קולינס, בו הוא בוחן, דרך פרמטרים שונים, את יסודות הצלחתן לאורך שנים והצטיינותן של חברות גדולות ומוכרות, עולה מהפרק העוסק בעבודת המנכ"לים שלהן, שהרוב המכריע של החברות שנבחנו מינו מנכ"לים שצמחו בארגון מלמטה ולאורך שנים ואף הצטיירו כאפורים במידת מה, וזאת בניגוד לדמות המנכ"לים הכריזמטיים לכאורה שהוצנחו לחברות מבחוץ על תקן של כוכבים וברוב המקרים גרמו להן לנזקים כבדים.

לסיכום, בל נלך שולל אחרי פוזות למיניהן ובל נתבשם בריחות דמותו הססגונית של יאיר לפיד. עלינו להיות עניינים ככל שניתן ולבחון את הדברים באופן מקצועי. בנקודה התחלתית זו יש לתת ללפיד את הזמן להיכנס לתפקיד ולצמוח עמו. אך יש גם לעמוד על המשמר, כי רב החשש שהדברים לא יילכו כפי שצריך, וכגודל הציפיות תהיינה האכזבות.

[related-posts title="עוד בנושאי יאיר לפיד"]

_____________________________________________________________________________

נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה" (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי), מציג תפישה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הספר הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, המניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים ומתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.