עמותת "נגישות לישראל", הגישה בקשה לבית המשפט העליון להצטרף "כידיד בית המשפט" לערעור פלילי של נכה אשר החנה את רכבו במקום המסומן "לפריקה וטעינה". מדובר בסוגיה עקרונית אשר נקבעו לגביה פסיקות סותרות בערכאות הנמוכות, והסוגיה הגיעה להכרעה של בית המשפט העליון.

נשאלת השאלה העקרונית: האם משאית מועדפת על פני אדם עם מוגבלות?
עמותת "נגישות ישראל" טענה באמצעות בא כוחה כי צריך לזכור, כי המחוקק קבע ב"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" עקרונות יסוד לגבי ציבור האנשים בישראל עם מוגבלות, ובכלל זה את הזכות לנגישות כזכות יסוד לציבור האנשים עם המוגבלויות.

השופט רובינשטיין הכיר בזכויות היסוד של אנשים עם מוגבלויות וחשיבותן הרבה אך גם לגביהן, כמו כל זכות, קבע כי יש לערוך את האיזון המתאים מול זכויות אחרות שגם להן יש לתת משקל.

בהקשר זה קבע בית המשפט העליון כי אכן, נגישות לאתר מסוים,  שאולי נראית פשוטה, עלולה להתגלות כקשה למי שמוגבל בניידות, ולפיכך "נחוצה מודעות הוגנת של הרשויות למיניהן להסדרים הסטטוטוריים לאנשים, על בסיס של כבוד והוגנות ועמם שכל ישר".

בית המשפט העליון גם איזכר דיון אחר בבג"ץ שבו עמותת "נגישות ישראל" לקחה חלק פעיל כעותרת (בג"ץ 8735/11) ובמסגרתו משרד התחבורה מסר כי בזמן הקרוב תיערך רוויזיה בחוק חניה לנכים, וזאת כדי להתאים את הוראותיו למציאות העכשווית. בית המשפט העליון ציין בפסק הדין כי חרף הצהרות של משרד התחבורה, נכון למועד החלטתו לא החל עדיין הליך תיקון החקיקה, ונראה כי בית המשפט העליון רמז בעניין כי הגיע העת לעשות כן.

בסיכומם של דברים מציין בית המשפט העליון כי במצב הנוכחי, אפשרות לחניה של נכה באזור פריקה וטעינה לפרק זמן של 15-10 דקות הוא אינו זמן ראוי ומספק וכי יש להרחיב את משך זמן החניה ללא שיינתן קנס לנכה לפרק זמן של 25 דקות.

עוד ציין בית המשפט העליון כי אין משמעות הדברים שכל חניה של כלי רכב הנושא תג נכה מעבר ל-25 דקות משמעה מתן דוח באופן אוטומטי. גם לאחר פרק זמן זה על הפקח להפעיל שיקול דעת, על פי נסיבות העניין. יצוין עוד כי המערערים לגופו של עניין, זוכו מחמת הספק.

יש להדגיש שארגוני הנכים המובילים (עמותת "נגישות ישראל", ארגון הגג של הנכים, נכי ישראל, מטה מאבק הנכים, ארגון נכי תאונות עבודה) באחדות דעה לעניין הצורך ברוויזיה בחוק חניות נכים. לדבריהם החוק מיושן, כולל הגדרות שיש לחדד אותן כגון "מהי הפרעה ממשית לתנועה?", וסוגיות שיש להסדיר כמו הזכאות לתגי חניה, מניעת שימוש על ידי בני משפחה – מעבר לתגים טכנולוגיים, חניה בנתיב ציבורי, חניות נכים לכלי רכב גדולים עם מעליות, חניות על המדרכה ללא הפרעה להולכי רגל, אופן סימון וחובת סימון חניות הנכים, ועוד

יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל אמר: "חניות נכים הינן קריטיות לאנשים עם מוגבלויות ניידות קשות. עבורם חניות נכים זה לא צ'ופר. עבורם חניית נכים זמינה הינה ההבדל בים להגיע ללא להגיע. עבורם זה ההבדל בין הנאה לאכזבה. העמותה פועלת בדרכים שונות לאפשר לאנשים עם מוגבלות לצאת מביתם למצוא חניית נכים ולהגיע ליעדם בצורה נגישה, נוחה, שוויונית ועצמאית".