"אייסמן": הקלות הבלתי נסבלת של רצח בדם קר

השחקן מייקל שאנון, בתצוגת משחק מרשימה, מצליח לחשוף את פרצופו המכוער של ריצ'ארד קוקלינסקי – אחד הרוצחים הסדרתיים הידועים בהיסטוריה המודרנית

Print Friendly

[rating=3]

לאחר שרצח יותר מ-100 אנשים במהלך הקריירה שלו כמתנקש של המאפיה, ריצ'ארד קוקלינסקי (מייקל שאנון, "הסיפור של מאד", "אימפריית הפשע"), נאסר לבסוף בשנת 1986. רק באותו הרגע, אשתו ושתי בנותיו גילו מה הוא עשה לפרנסתו, וכיצד הגיע הכסף לחייהם המאוד נוחים בפרברי ניו ג'רזי בארצות הברית.

העובדה שהוא הצליח לשמור על פרופיל נמוך, בין הזהות האמיתית שלו לחזותו כאיש משפחה למופת במשך שני עשורים, אומרת הרבה על האיש הזה, שאנו פוגשים לראשונה בתחילת הסרט כאדם ביישן ומופנם, בעת שהוא נפגש לדייט עם אשתו לעתיד, דברה (וינונה ריידר, "ביטלג'וס", "המספריים של אדוארד"). שניות אחדות לאחר מכן אנו רואים כיצד הוא רוצח אדם בדם קר וללא כל רגשי חרטה.

רוצח אכזרי ביום, איש משפחה בלילה. מייקל שאנון. התמונות באדיבות סרטי יונייטד קינג

"אייסמן" הוא עיבוד לדמות המציאותית של קוקלינסקי, אשר החל את דרכו כעובד קשה יום בתעשיית הפורנו, ובמהירות דילג בסולם הדרגות, עד שמונה למספר שניים של ראש המאפיה המקומית רוי דמיאו (ריי ליוטה, "המקום בתוך היער", "הורג אותם ברכות"). ליהוק מעניין של ליוטה, המזכיר לצופים הוותיקים את תפקידו ב"החבר'ה הטובים" של מרטין סקורסזה.

מי שאמון על הסרט הוא הבמאי הישראלי המתגורר בארצות הברית, אריאל ורומן ("יהלום הסהרה"), וזהו סרטו המשמעותי ביותר עד כה, ויש אף אשר יגידו, כי לקח על עצמו משימה לא קלה בכלל.

ורומן מצטיין ביצירת האווירה ואף בשחזור פרטי התקופה והתפאורה בחייו של קוקלינסקי. לא רק זאת, הוא גם מצליח להחדיר ללב הצופים את מאחורי הקלעים של עולם הפשע.

האמת המרה. וינונה ריידר

עם זאת, אין זה משנה כמה הוא מנסה לחפור עם ציפורניו תחת אופיו האמיתי של גיבור הסרט, ורומן כושל בבניית פרופיל פסיכולוגי משכנע של קוקלינסקי, כך שמתנקש המאפיה המכונה "אייסמן", תקוע במחרוזת אינסופית של אלימות חסרת משמעות, שאף מתישה את הצופים הלהוטים ביותר.

הפתעת הסרט ואולי אף הפתעת השנה בעולם הקולנוע, הוא השחקן מייקל שאנון, המספק ביצוע מדהים לתפקיד המתנקש אותו הוא מגלם. שאנון הוא הכוח המניע מאחורי הסרט והסיבה האמיתית שממשיכה להדביק את הצופים לכסא, ואנו רואים כיצד הוא חושף את נבכי האופל והכיעור של אחד הרוצחים הסדרתיים ביותר בתולדות ההיסטוריה המודרנית.

סוללה ארוכה של שחקנים ידועים נוספים מופיעים בסרט – דיוויד שווימר ("חברים"), סטיבן דורף ("להישאר בחיים"), כריס אוונס ("הנוקמים") וג'יימס פרקנו ("ארץ אוז"). כולם עוטים איזה שפם מוגזם, פאות לחיים ארוכות או שיער מקורזל ואינסופי, שאינם מוסיפים לעלילת הסרט, אבל בהחלט מביאים לקדמת המסך מתקפת שיער פנים מפלצתית במיוחד, אשר תשאיר את הצופים משועשעים עד כותרות סיום הסרט.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על "אייסמן": הקלות הבלתי נסבלת של רצח בדם קר

  1. מאת דותן‏:

    תודה שי!

    לגבי "מחרוזת אינסופית של אלימות חסרת משמעות, שאף מתישה את הצופים הלהוטים ביותר": אולי זו הייתה הכוונה של היוצרים.

    בסרטים אחרים, נותנים למתנקשים "סיבות" כדי שהצופים ירגישו שה"גיבור" שהמקצוע שלו הוא לרצוח אנשים הוא גם אדם שהם יכולים להזדהות איתו. ע"ע כל סרטי ג'ייסון סטטהם.

    מתנקשים הם לא אנשים שמבצעים את הפעולות שלהם בגלל שיש להם חובה מוסרית כלפי החברה. בסופו של יום, הם רוצחים אנשים וגודמים חיים באיבם בשביל בצע כסף.

    טרם ראיתי את אייסמן, אבל אם הם הצליחו להעביר את המסר הזה, אז דיינו.

    דותן