ילד יתרגל לכל סוג משפחה, רק שתהיה יציבה

אם נצא מהנחה שהקשר הוא אכן יציב, יש מחויבות ונאמנות ויש הנאה, אז מה שנשאר זה להבהיר את החוזה הרגשי, המשפחתי והכלכלי ביניכם, ולחשוב יחד על העתיד. כי גם אם החבר שלך לא רוצה להיות אבא, צפויה לו הפתעה – הילדה עשויה לחשוב אחרת

Print Friendly

מייל שקיבלתי:

אני בת 40, עד כה נהניתי מחיי רווקות מספקים. עבדתי, אני עצמאית כלכלית, ניהלתי כמה קשרים ארוכים. בשנים האחרונות החלטתי שאני רוצה להביא לעולם ילד, אבל החבר הנוכחי שלי הבהיר נחרצות, לאורך כמה שנים, שהוא לא מעוניין להיות אבא.

בהתחשב בכך, ובשעון הביולוגי המתקתק, עברתי תהליך של תרומת זרע ולפני חצי שנה ילדתי את בתי המקסימה, שמביאה לי אושר רב.

הוא יהיה אבא שלה, או לא? (אילוסטרציה: imagerymajestic / freedigitalphotos.net)

הקשר עם החבר שלי ממשיך להיות קרוב, וכמו שהיינו קודם, כל אחד גר בבית שלו, כיף לנו יחד כשאנחנו נפגשים, והוא חושב שהתינוקת שלי מתוקה מאוד.

לפני שבוע שאל מתי הוא יוכל לקחת את הילדה לחוף הים, וזה בילבל אותי – איך הוא רואה את עצמו ביחס אליה? הוא אבא שלה, או לא?

האם זה יזיק לילדה שגדלה לצד "אבא" שהוא לא האבא הביולוגי, לא משתתף באבהות מבחינה כלכלית ורק מידי פעם בא לשחק איתה?

אשמח לכל התיחסות שלך ושל קוראים שנמצאים במצב דומה.

 תגובתי:

 קראתי את הפנייה שלך ואמרתי לעצמי – יש לה מזל שהיא עושה את זה בתל אביב בשנת 2013, כי אילו זה היה קורה לפני ארבעים, אפילו עשרים שנה, היה קשה להסביר מבחינה חברתית ומשפחתית את הסיטואציה. אבל בעשורים האחרונים חלו תזוזות אמיתיות ביכולת של החברה בישראל, בעיקר במרכז הארץ, לקבל וריאציות שונות של "משפחה חדשה".

עם זאת, התבנית הזו של אשה שמגדלת לבד את ילדיה ומקיימת קשר רופף עם בן זוג שאינו שותף קיימת לאורך ההיסטוריה, אבל מקבלת כינויים שונים ומעמד שונה. המצב הזה קרה וקורה הרבה באופן לא מתוכנן. בארה"ב וברוסיה אפשר לראות הרבה נשים שמגדלות ילדים כשהאב מסיר אחריות ונמצא מחוץ לתמונה.

לרוב זה קרה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, כשהגבר נמלט מהמחוייבות המשפחתית מתוך מצוקה כלכלית, חוסר בתשתית של השכלה, מקצוע ומעמד חברתי.

בקרב העולים מחבר העמים ניתן לראות אחוז גבוה מאד של נשים שהגיעו עם ילדיהן, הרבה פעמים בליווי של האמא או שני ההורים שמסייעים בגידול הילד. זו תבנית משפחתית שגם היא נוצרה בלית-ברירה, אך ניתן לראות שזה עובד לא רע ונפוץ למדי.

המקרה שלך, כמובן, נעשה מתוך בחירה ובדעה צלולה, וגם אמהוּת יחידנית מבנק הזרע הפכה לתופעה נפוצה ומקובלת.

אז דבר ראשון, אינך צריכה להרגיש חריגה או לחשוש ממבנה המשפחה שלך. אם יש לך אחות, חברה טובה והורים תומכים, ואת לא לבד עם קשיי היומיום. וכמו שאמרת, יש לך מקצוע ואפשרות לקיים את הילדה, אז הכל בסדר מבחינת הבסיס לגדל ילדה בביטחון ויציבות.

האם את מקווה שהוא "יתאהב" בילדה וייכנס לקשר משפחתי?

המצב המיוחד הוא כמובן העובדה שהילדה נולדה לתוך שלישיה שאיננה אמא-אבא-ילדה. המעמד של הזוגיות אינו ברור, וחסר במכתבך מה את מרגישה כלפי החבר שלך ומה התוכניות שלו ושלכם כזוג. האם את אוהבת אותו ונהנית בחברתו? האם יש בך כעס שהוא לא לקח חלק בהבאת הילדה לעולם ובגידול שלה? האם את מקווה שהוא "יתאהב" בילדה וייכנס לקשר משפחתי אתכן במשך הזמן? תוכלי להמשיך לחיות בנפרד ממנו, או שזה מאכזב אותך יותר מדי?

קודם כל, שאלי את עצמך שאלות אלה ותני תשובה כנה. האם כל הקלפים על השולחן? האם יש לך ציפיות ממנו לשותפות ועזרה שהוא לא יודע עליהן? האם ההסדר הנוכחי מספק אותך, מבחינת ההרגשה של אינטימיות, חברות, מיניות ומסגרת זוגית? האם אתם נאמנים זה לזו ומחויבים לקשר?

אם נצא מהנחה שהקשר הוא אכן יציב, יש מחוייבות ונאמנות ויש הנאה, אז מה שנשאר זה להבהיר את החוזה הרגשי, המשפחתי והכלכלי ביניכם, ולחשוב יחד על העתיד. כי גם אם הוא החליט שהוא לא אבא, צפויה לו הפתעה – הילדה עשויה לחשוב אחרת.

כמו שאת מתארת את המצב, לא נראה שמישהו סובל, ואולי ההפרדה הזו בין האמהות לבין הזוגיות גם נוחה לך. הפרדה כזו רואים היום הרבה בשני מצבים – אצל הורים גרושים, שמגדלים את הילדים בנפרד, ואצל חברי הקהילה ההומו-לסבית, שם יש יותר מקרים בהם אדם מביא ילד לעולם שהוא רק שלו או שלה, ובמקביל מנהל זוגיות או מתחיל זוגיות שאינה כוללת את ההורות. זה אולי נשמע מוזר או מלאכותי, כי אנחנו רגילים לחשוב בתבנית של אמא-אבא-ילדים, אבל המציאות והמחקרים מראים שאין סכנה פסיכולוגית מבחינת הילדים שגדלים רק עם אמא או אבא, לרוב הם מוצאים לעצמם את המסגרת שמהווה תחליף למבנה המשפחתי המסורתי – סבים וסבתות, חברים של ההורים וכדומה.

מה שחשוב כדי שתוכלו להמשיך במצב הזה זה הבהרה ותיאום ציפיות שלכם לגבי מידת המחויבות והאחריות.

הואיל ויש בתמונה תינוקת, חשוב שבן זוגך ידע, שגם גבר שלא משלם מזונות ולא גר עם האמא יכול להיות בעיני הילדה דמות של אב והיא תתלה בו ציפיות, תשקיע בו אהבה ותזדקק לקבל ממנו איזשהו יחס עקבי. הדגש הוא על – יציבות.

אם הוא מגיע פעם בשבוע, כדאי שישתדל שזה יהיה פעם בשבוע, ולא יבלבל את הילדה שתרגיש שאין לה ביטחון ביחסים איתו. האחריות שלו היא להתנהג בהגינות, איתך ועם הבת שלך. עליו לדעת שגם אם הוא רואה עצמו כפרפר חופשי, יש לו מקום בחיים הרגשיים שלך ושל בתך, וחשוב שהוא יבין את המשמעות של זה. בעיקר כאמור, להיות יציב ועקבי.

אם יש ביניכם הסדר כלכלי כלשהו, כדאי לעגן את זה בחוזה משפטי. אם לא, כדאי להגיע להסכמה בעל פה על התדירות של הביקורים בהם הוא פוגש את הילדה.

כאן אני מפרידה בבירור את היחסים הזוגיים שלכם, בהם אתם יכולים לבחור כמה ומתי להיפגש, ובין מפגשים שלכם כ"משפחה". מנסיוני, ילדים נקשרים לדמויות משמעותיות, ולא מעניין אותם מה המעמד המשפטי של בן זוגך ואיפה הוא גר. שיתכונן למצב שבו הילדה תשאל שאלות קשות, ושניכם צריכים לגבש הסכמה מה לענות לה: האם הוא האבא? ואם לא איך הוא יוגדר, "החבר של אמא"? זה בסדר. אבל אז הילדה עלולה לחוש כאב של דחייה, לקנא בילדים שאצלם אבא הוא גם חבר של אמא וגם אבא שלהם. צפויים לכם רגעים ואתגרים, שידרשו הרבה זהירות ואחריות.

לסיכום: ילדים נולדים לתוך מציאות, ומקבלים אותה, כל עוד הם חשים בטוחים, אהובים ומוגנים. לשם כך חשוב שההורה יהיה שלם עם החלטותיו ויידע לענות על השאלות הקשות.

שתדע לספר את סיפור חייה בבירור, בלי בושה ובלי ספקות

שבי עם החבר שלך בהזדמנות ותפתחו את הנושא אם עדיין לא התחלתם, בשביל להבטיח שבעוד שנה-שנתיים, כשהילדה תגדל ותדבר, שתדע לספר את סיפור חייה בבירור, בלי בושה ובלי ספקות. נסו לגבש עבורה מסגרת חיים ברורה, שבה התפקיד והמקום של כל אחד ברור ומוגדר.

אם את חשה שיש הרבה דברים שאינם ברורים ואינם מוסכמים ביניכם, כדאי לפנות לליווי של פסיכולוג/ית ילדים, ולקבל הדרכת הורים.

בברכה ובהצלחה, והרבה נחת מילדתך!

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת עירית קליינר-פז"]

__________________________________________________________________________________
עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית,  מטפלת זוגית ומשפחתית, דוקטורנטית במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות, בר אילן

אפשר לשלוח לעירית שאלות בנושא יחסים, ואולי נוכל להתייחס אליהן כאן. לצערנו, לא יתאפשר לנו להשיב לכל שאלה.
האתר של עירית פז

Print Friendly

על אודות עירית פז

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית ואישית. האתר של עירית http://sites.google.com/site/iritpazpshychology/home
פוסט זה פורסם בקטגוריה אהבה וזוגיות, ד, הורות, יחסים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.