יותר ממחצית מכלל הסטודנטים בישראל הם נשים – אך ייצוגן בסגל האקדמי הבכיר הולך ויורד ככל שהדרגה האקדמית גבוהה יותר. כך עולה מנתונים שיימסרו בכינוס המתקיים היום, תחת הכותרת "מגדר וקריירה אקדמית בישראל", בבית האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים. הכינוס עוסק בקידומן, שילובן והעצמתן של נשים באוניברסיטאות ובשוויון המגדרי במערכת האקדמית.

מהנתונים עולה כי במהלך השנים חל גידול ניכר בשיעור הנשים הלומדות לכל התארים והן יותר ממחצית מכלל הסטודנטים. כך לדוגמה, שיעור השתתפותן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני הגיע בשנת הלימודים תשע"א ל-59.2 אחוז, ושיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי הגיע בשנת הלימודים האחרונה לשיא של 53 אחוז.

עם זאת, ייצוגן של נשים בסגל האקדמי בארץ נמוך ועומד על כ-28 אחוז בלבד, ובדרגה הגבוהה ביותר – (פרופ' מן המניין) יורד שיעורן ל-15 אחוז בכל מוסדות המחקר בארץ (ו-7 אחוזים בלבד בטכניון).  ככל שהדרגה האקדמית עולה, כך יורד שיעורן של הנשים מכלל הסגל האקדמי.

מהשוואה בין-לאומית עם מדינות שונות עולה כי ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעור הנשים מבין בוגרי תואר שלישי. אך, למרות העלייה הניכרת בשיעור הנשים בעלות תואר דוקטור, ישראל מצויה בתחתית רשימת המדינות באירופה בשיעור השתתפותן בסגל ההוראה הבכיר באוניברסיטאות. שיעור הנשים בישראל במקצועות ההנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעים פיזיקליים נמוך יחסית בעוד ששיעורן במקצועות אחרים דוגמת חינוך ומקצועות עזר רפואיים גבוה מאוד.

את הכינוס פתחה פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בקריאה ליישם צעדים שיעודדו שיווין מגדרי במערכת האקדמית, ולנקוט ביוזמות שיסייעו בקידומן ושילובן של מדעניות צעירות בעולם האקדמיה והמחקר בישראל. שינוי כזה, מדגישה פרופ' ארנון, תורם לא רק למערכת האקדמית אלא מיטיב עם החברה כולה.

[related-posts]