משטרו של בשאר אסד שולט ב-40 אחוז משטחה של סוריה. כך אומר שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון.

יעלון, שהופיע בפני ועדת החוץ והביטחון, אמר עוד על סוריה ולבנון, כי מעבר להרג של 95-80 אלף אזרחים, סוריה הפכה להיות זירת עימות בין שיעים לסונים, וכי נוצר מצב שבו אף צד מבין הצדדים הלוחמים אינו יכול להכריע במערכה. "אסד שולט ב-40 אחוז מהשטח, בעיקר בחלק העלוואי. המורדים שולטים בארבע שכונות בדמשק. 80 אחוז מהעיר חלב נמצאת בידי האופוזיציה, ולכן אין לו שליטה מלאה. יש קווי חיתוך של מובלעת עלוואית. אבל לא נראית הכרעה באופק. רוסיה נתנה רוח גב לאסד, מדינית וצבאית, אסד נתמך על ידי איראן וחיזבאללה. טורקיה תומכת באחים המוסלמים, הסעודים תומכים בסלאפים והקטארים – באחים המוסלמים".

שר הביטחון הדגיש: "איננו מתערבים במלחמת האזרחים כל עוד לא פוגעים באינטרסים שלנו, או כשיש ניסיון להעביר אמצעים נשק מדויקים בעיקר על ידי חיזבאללה; ניסיון להשתלט על נשק כימי או חימום הגבול וזליגה של אירועים וירי לעבר שטחנו. המתיחות בתקופה האחרונה נובעת מזה שהאשימו אותנו בתקיפות טילי פתח-110, ועל רקע זה היתה התלהמות בצד הסורי, עם איומים כאלו ואחרים. למעט ירי ברמת הגולן, זה נפסק לאחר שהגבנו והשמדנו את עמדת הצבא הסורי".

על אספקת מערך הנ"מ S-300 למשטרו של אסד, אמר יעלון: "אנו עוקבים אחר העניין בדאגה. בשלב זה, לפי דיבורים רוסיים, המערכת לא עברה לסוריה". הוא הבהיר כי התבטאותו ה-S-300 – כאשר אמר כי אם הם יגיעו לסוריה "נדע מה לעשות" – היתה מתואמת עם ראש הממשלה.

השר יעלון מסר עוד כי ישראל מסייעת הומניטרית באמצעות בית חולים שדה ברמת הגולן. "אנו מבצעים סיוע הומניטרי לאורך הגבול. חלק מהפצועים מאושפזים בבתי חולים בארץ, והדבר היחידי שאנו עושים זה סיוע הומניטרי, מאחר שברמה האנושית איננו יכולים להתעלם ממה שקורה. איננו מעוניינים לפתוח מחנות פליטים על הגבול כפי שקורה בטורקיה או ירדן, ולכן אנו שומרים על פרופיל נמוך".

שר הביטחון אישר כי המלחמה גלשה מסוריה לתוך לבנון. "הסונים בלבנון טוענים נגד חיזבאללה שהארגון מתערב בלחימה בסוריה, יש ביקורת קשה נגד נסראללה שהוא לא משרת אינטרסים לבנוניים אלא איראניים וסוריים. יש בלבנון אי יציבות כרונית".

בנושא התהליך המדיני עם הפלסטינים אמר שר הביטחון: "מזכיר המדינה האמריקני מסתובב באזור מתוך כוונה לאתחל תהליך מדיני. בשלב הזה עדיין הצד הפלסטיני מערים קשיים כדי להיכנס לתהליך, אנו מוכנים להיכנס לתהליך ומיד ללא תנאים מוקדמים, ובתהליך עצמו לדון בכל הנושאים, לא רק על טריטוריה".

על ראש הממשלה החדש של הרשות הפלסטינית, ראמי חמדאללה, אמר יעלון: "איננו מכירים את ראש הממשלה החדש כמדינאי אלא כפרופסור (באוניברסיטת א' נג'אח בשכם – צ.ז.) – ונראה לאן הדברים מתפתחים. נקווה שמולנו יהיו אנשים פרגמטיים".

שר הביטחון יעלון הדגיש כי איום הטרור ביהודה ושומרון קיים. "מה שמונע זה חופש הפעולה של צה"ל. מאפריל בשנה שעברה ראינו יציאה של פלסטינים לרחוב, בתחילה בעיקר נגד המצב הכלכלי והשחיתות ברשות. בשלב מאוחר יותר זה הופנה אלינו. יש ניסיונות לתעל את ההתנגדות מתוך הכרה שהטרור לא משתלם, לדה-לגיטימציה או להתנגדות עממית.

"אני לא רואה את הפלסטינים יוצאים לרחוב בהמוניהם", אמר שר הביטחון. "יש תופעה שמחמירה וזה פיגועי האבנים ובקבוקי התבערה. פיקוד המרכז החל לתגבר כוחות ולהציב כוחות יותר איכותיים. תפקידו של צה"ל הוא לטפל בתופעות האלימות הללו וזה מה שיקרה.

"איננו רוצים לשלוט בפלסטינים", הדגיש שר הביטחון. "אנו מוכנים להתקדם בתהליך מדיני, ומי שמתחמק זה אבו מאזן, באמצעות הצבת תנאים מוקדמים. אנחנו לא מוכנים לשלם כדי שיבוא אל השולחן. כל עוד דנים על טריטוריה אבו מאזן ישנו, וכל עוד איננו מוכנים להיכנס לדיון רק על טריטוריה, הוא עושה כמיטב יכולתו להתחמק".

השר יעלון הוסיף: "אני מציע שלא נהלך על עצמנו אימים. לב העניין הוא החינוך ברשות הפלסטינית. אם אני פותח ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית ורואה שישראל לא נמצאת על המפות, או שתל אביב מוגדרת התנחלות, וכאשר ילד בן 3 מתחנך להעריץ מתאבדים – אפשר לחתום על הסכמים ובסוף זה יתפוצץ. כל האמירות על כך שהפלסטינים יזרקו את המפתחות והרשות תתמוטט? לפלסטינים יש אינטרס שזה לא יקרה, ואותו הדבר לגבי מדינה דו-לאומית. גם כאן אין להם אינטרס שזה יקרה.

"מבחינה הסברתית בעולם, אנו מותקפים בנושא ההתנחלויות", אמר שר הביטחון. "אך אם אנו מדברים על שלום ודו-קיום, מדוע הפלסטינים מתעקשים לקבל שטח נקי מיהודים? אפשר להגיע להמון רעיונות, ולכן אני מציע שלא נתלה את הכול בהתנחלויות".

על תופעת פיגועי "תג המחיר" אמר שר הביטחון: "מתחילת הדרך אני מתייחס לפיגועי 'תג מחיר' כפיגועי טרור. לצערי, לא בכל המקרים אנו מצליחים לשים את ידינו על אותם גורמים, שלא כולם תושבי יהודה ושומרון, וגורמים נזק להתיישבות ולמדינה. מבחינתי אכיפת החוק חייבת להיות חמורה. אני מקווה שגורמי אכיפת החוק יצליחו להגיע לפעילות יותר אפקטיבית כדי לעצור את התופעה החמורה הזו".

על תקציב הביטחון אמר השר יעלון: "המצב משברי. כדי לצלוח את 2014-2013 אנו נאלצים לחתוך בימי מילואים, להוריד באימונים ובתעסוקה המבצעית של המילואים וכפועל יוצא מזה להעמיס על הסדיר, שיעשה פעילויות במקום המילואים. יהיו קיצוצים בטווח הקצר ובתנאי שנדע לתת מענה בטווח הארוך. אנו נערכים לשנה קשה מאוד ב-2014.

"בנוגע להגנה האקטיבית, נכון לעכשיו אנחנו רצים עם כיפת ברזל במלוא הקיטור קדימה. מערכות אחרות, שרביט קסמים למשל, נקיים בתכנית רב שנתית – אך נצטרך למתוח אותה אלא אם כן נגיע להסכם אחר. בכל דבר שאפשר להגיע להסדרי מימון אנחנו עושים זאת".

על תנאי השירות של אנשי הקבע אמר השר יעלון: "בנושא הפנסיה יש לא מעט אגדות אורבניות. כל מי שמתגייס לקבע מאז היותי רמטכ"ל מתגייס לפנסיה צוברת. יש לנו אנשים שעדיין עובדים לפי פנסיה תקציבית, ולכן יש כאן דור מעבר שעלינו לדעת לחיות איתו.

"צריך להיות ברור שמהנדס בצה"ל משרת ולא עובד. מהנדס בצה"ל עומד לרשות המערכת 24 שעות ביממה בלי חשבון, בלי שעות נוספות וכו'. אין שום מקום שבו אתה עומד לרשות המערכת 24 שעות ביממה. בשנתיים האחרונות המשרתים והגמלאים נפגעו בצורה רצינית. יש לנו לא מעט משרתים בקבע שמקבלים השלמת הכנסה. והפנסיה שלהם לא גבוהה. זה הרוב המכריע. לא כולם מגיעים לדרגות בכירות. לכן ההתנפלות הזו מיותרת".

על השוויון בנטל: "הייתי שמח לראות יותר חרדים וערבים שמשתתפים בנשיאה באחריות במסגרת צה"ל ובמסגרת השירות האזרחי-לאומי. הדרך הנכונה היא לעודד ולא להתנפל על החרדים. ברגע שמתנפלים על מגזר הוא מתגונן.

"דווקא הדרך שבה אנו הולכים יש לה פוטנציאל לגייס ערבים לשירות אזרחי ולצבא. יש התבטאויות של נוער ערבי להשתלב, בניגוד לרוח שקיימת כאן בכנסת. מבחינתי הדלתות לגיוס ערבים פתוחות. אבל בלי לכפות. צריך להבין את הרגישויות שם. אני מקווה שלא נגיע לאווירה של דה-לגיטימציה, לא כלפי ערבים ולא כלפי חרדים".

בנוגע לישיבות ההסדר אמר יעלון: "אני אומר כבר מזמן שמבחינתי כולם ישרתו שלוש שנים בלי שום מסלול ייחודי. אבל יש הסדרים פוליטיים ואחרים שמאפשרים שירות קצר יותר. בנושא של ישיבות ההסדר אמרתי בוועדה שאני מוכן שישרתו 24 או 36 חודש, אך נאלצנו להיצמד להסכם הקואליציוני. כשר ביטחון אני תומך בשירות מלא לכולם".

בפתח הישיבה התייחס יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן (הליכוד ביתנו) למחלוקת שנתגלתה לאחרונה בין ועדת החוץ והביטחון לשר הביטחון באשר למהות הפיקוח והבקרה שמקיימת הוועדה על מערכת הביטחון ובפרט בפיקוח על תקציב הביטחון. "עוד בטרם תחילת הדיון קיימתי עם שר הביטחון שיחה פתוחה והגענו לעמק השווה", אמר ליברמן. "אני מקווה שאותן ההסכמות שבינינו אכן יעברו בצינורות המקובלים לכל הגורמים הרלוונטיים ולא יישארו רק בדרג של שר הביטחון". בהקשר זה ציין שר הביטחון יעלון כי "אין ויכוח באשר לחשיבות פעילות הפיקוח שמקיימת הוועדה ובכלל זה ועדות המשנה שלה. יחד עם זאת חשוב שנגדיר מה הוא הפיקוח הנדרש והאם נכון לקיים אותו גם לגבי תהליכים שטרם סוכמו. אני מקווה שיצאנו לדרך המלך מבחינת היחסים בין הוועדה למערכת הביטחון. מבחינתי הוועדה תזכה לשיתוף פעולה מלא לטובת ביטחון מדינת ישראל".

טרם סקירתו של שר הביטחון, הציגה ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו) הצעה לסדר בנושא פינוי המבנים בחלקה 10 שבישוב מגרון. לדבריה "העובדה שלא אפשרו לאזרחים ובכלל זה לראשי הישובים לקחת חלק בדיון המדובר, זו החלטה שאיננה ראויה שגורמת לדיון להיות עקר". ח"כ רגב ציינה כי "לא מקובל שהצבא יחליט אם הדיון הוא פתוח או לא. הצבא לא נתון לפיקוח חלקי בלבד". ח"כ מאיר שיטרית טען בהקשר זה כי "לאורך השנים מדינת ישראל מסתבכת בהקמת ישובים מקומות הזויים בשעה שנכון לבנות בנגב למשל".