ההוצאה הנאותה של מערכת הגנה מפני טילים

תקציב ההוצאה צריך להיות "בסדר גודל של תוחלת עלות מניעת הנזק מטילים אלה בעת מלחמה", מסביר פרופ' אשר טישלר בהרצאתו בכנס איומים אוויריים בעידן המודרני. לנישה הזאת של עלויות מערכות הגנה אקטיבית, מול חסרונות ויתרונות, נכנס בהרצאתו ד"ר עודד עמיחי, שדיבר על שילוב טכנולוגיות טילי יירוט ולייזר, כפתרון הישים ביותר להגנת העורף מאיומי רקטות, פגזים וטילים בליסטיים

Print Friendly

פרופ' אשר טישלר

פרופ' אשר טישלר

"התפקיד העיקרי של מערכת הגנה נאותה מפני טילים היא מניעה, כלומר, דחייה מהותית של מלחמה כוללת בה יופעלו טילים. גם במקרה של מלחמה בה יופעלו טילים רבים, אפשר יהיה לצמצם מאד את הנזק לישראל במשך הזמן הנדרש להפסקת מלחמה זו, כשהזמן הזה הוא מוגבל ותלוי בתורת הלחימה של ישראל. לכן, תקציב ההוצאה על מערכת הגנה נאותה מפני טילים צריך להיות בסדר גודל של תוחלת עלות מניעת הנזק מטילים אלה בעת מלחמה. ניתן לחשב את תוחלת עלות הנזק ממלחמה על ידי שימוש במודלים מתאימים של מרוצי חימוש", הסביר פרופ' אשר טישלר, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, בסיכום הרצאתו בכנס איומים אוויריים בעידן המודרני, שיתקיים השבוע במכון למחקרי ביטחון לאומי.

פרופ' טישלר טען, כי הבסיס להליכי קבלת החלטות בתחומי הגנה, הרתעה ומניעת מלחמה הוא העלויות – עלויות ישירות על ביטחון בגין מערכות נשק, אימונים, בטחון שוטף ודברים נוספים, נזקים כתוצאה ממלחמה – ישירים, עקיפים של נזק למשק לאורך זמן כמו התיירות, נזקים פיזיים כתוצאה מטרור ו/או מפעילויות בעצימות נמוכה ונזקים "פסיכולוגיים" כתוצאה מחיים ברמת ביטחון נתונה של איכות חיים "נמוכה" מזו שרוצים התושבים בגלל פחד והרגשת חוסר ביטחון.

ניתוח העלויות

לדבריו, בגישת ניתוח העלויות בודקים את מרוץ החימוש בין המדינות, או בין מדינה לארגון שאיננו מדינה, כאשר ברור שהמטרה של כל מדינה היא לשמור על הרווחה החברתית במשק, התלויה בשירותים אזרחיים וברמת הביטחון. "הרווחה החברתית מושפעת מגודל תקציב המדינה והתפלגותו בין שירותים אזרחיים כגון בריאות, רווחה, תחבורה ושיכון, לעומת רמת הביטחון של ישראל המושפעת מההוצאה האופטימאלית של ישראל על ביטחון לעומת הוצאה זו על ידי יריבותיה, שמגיבות על כל הוצאה ביטחונית של ישראל, וההפך", הדגיש פרופ' טישלר.

המענים האפשריים

כאשר מנתחים את העלויות הישירות, הסביר פרופ' טישלר, בוחנים את מספר האיומים כגון פצמ"רים, רק"ק, טק"ק וטילי שיוט, ומחפשים את המענים האפשריים לפיתוח, על מנת לסכל את האיומים ברמת ביטחון מתאימה – לתת מענה נפרד לכול איום? מענה אחד לכול האיומים? מענה לכמה איומים? הבעיה, לדבריו, היא למצוא מהי רמת הביטחון המתאימה בהסתברות הפגיעה באיום, שזה יכול להיות טיל בודד, או כמה טילים, היכולת לתת מענה מתאים בגזרה נתונה והיכולת של צה"ל לתת מענה מתאים למדינה כולה (מספר אתרי השיגור ומיקומם).

פתרון מיטבי מבחינת עלויות. כיפת ברזל (צילום: דן בר דוב)

פתרון מיטבי מבחינת עלויות. כיפת ברזל (צילום: דן בר דוב)

הפתרון של צה"ל

בתחום העלויות הישירות, טען פרופ' טישלר, "הפתרון של צה"ל: כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ הוא מיטבי מבחינת עלויות, היות שהוא מספק מינימום עלויות מול האלטרנטיבות שנבחנו על ידינו. הפתרון של צה"ל הוא מיטבי עבור כמה הגדרות של רמת ביטחון מתאימה שנבחנו על ידינו. דוגמא להגדרת רמת ביטחון (בעת מלחמה): 80% הצלחה ביירוט של רקטות (קסאם, קטיושה, גראד) בטווח של 4 – 70 ק"מ, 85% הצלחה ביירוט רקטות וטילים (זילזל, טילי שיוט) בטווח של 70- 200 ק"מ ו-90% הצלחה ביירוט טילים בליסטיים (סקאד, שיהאב).

לדבריו, הפתרון כולל עלויות מו"פ, עלויות כוח אדם, עלויות קבועות לציוד (רדאר, מערכת ירי, מערכת שו"ב, משגרים ועלויות משתנות) טילים(. דוגמא לפתרון: מאות טילים לכל אתר שיגור כיפת ברזל – 15 אתרים; עשרות טילים לכל אתר שיגור שרביט קסמים – 3 אתרים ומאות טילים לכל אתר שיגור חץ 2 – 2 אתרים.

המענה לאיום הטילים

אם כך – מהו המענה הנכון לאיום הטילים על ישראל? משיב פרופ' טישלר: המענה מורכב מכמה גורמים: "פתרון טכנולוגי, מספר אתרי שיגור וטילים, תורת הפעלה (לחימה) ועבור כול מענה יש לחשב את תוחלת עלות הפיתוח, רכישת והפעלת המענה במתווים שונים של מלחמה – לעומת תוחלת העלות הנמנעת למדינה על ידי קיומו של המענה (העלות למדינה ללא המענה במקרה של מלחמה או אירוע מוגבל. למערכת הגנה מתאימה הרתעה ומניעת התפתחות של מלחמה ע"י תגובה נאותה לאירועים מהותיים/מקומיים/מוגבלים.

לדבריו, יש לקחת בחשבון גם את העלויות למשק מבחינת נפגעים חיילים ותושבים שאינם חיילים, את העלות הכלכלית במקרה של מלחמה כוללת, או אירוע מוגבל ואת העלות הפסיכולוגית, הנובעת מהרגשת אי הביטחון של התושבים כאשר המערכת איננה בנמצא ויש להשתמש בפתרון אחר.

פרופ' טישלר טען, כי לא ניתן לתת פתרון כולל מלא והרמטי להגנה מפני פגזים, טילים ודברים נוספים בתקציב לטווח קצר לשנה. "קיימת אי ודאות מהותית בפיתוח מערכות הגנה מתאימות, נדרש עדכון מתמיד של המערכות הללו, לאורך זמן, עקב התפתחות איומים חדשים, פיתוח טכנולוגיות חדשות, שילוב אמצעי הגנה חדשים ועוד אי הוודאות בזיהוי היום של האויבים בעתיד ומגבלות בטיב החיזוי. קל להראות שתכנון מענה לטווח הקצר כאשר היריב מתכנן לטווח הארוך הוא הפתרון הגרוע ביותר לישראל".

עלויות ממלחמה ללא הגנה מתאימה

כאשר מחשבים את העלויות הנובעות ממלחמה ללא הגנה מתאימה יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:

• חישוב הנזק הכלכלי הישיר למדינה כתוצאה ממלחמה כוללת (מול החיזבאללה, לדוגמא): פגיעה בתיירות, פגיעה בכלכלה עקב אי יציאה לעבודה באזורים שונים בישראל, פגיעה ישירה בחברות, במבנים, בתשתיות.

• פגיעה באנשים.

• פגיעה פסיכולוגית בשכבות שונות של החברה הישראלית.

"בחישוב עלויות הנובעות ממלחמה ללא הגנה מתאימה – חישוב הנזק מתיירות בלבד הוא כ-3 מיליארד דולר לשנה, השבתה של מערכת החינוך וחלק ניכר מהמערכת הכלכלית האחרת במשך כחודש – 8 מיליארד דולר לשנה. לכן, אם ההסתברות למלחמה כוללת מול החיזבאללה, בהיעדר מערכת הגנה מתאימה, היא 50%, כדאי להוציא, רק משיקולים כלכליים, 5 מיליארד דולר על מערכת הגנה מתאימה!", הדגיש פרופ' טישלר.

תקציב ביחס לסוריה

"כיצד אמורה ישראל להגיב לעלייה של 10% בהעדפת הביטחון יחסית לצריכה אזרחית של המשטר בסוריה?, שאל פרופ' טישלר והשיב, "שמירה על רמת הביטחון כפי שהייתה לפני השינוי בסוריה מחייבת עליה בתקציב הביטחון הישראלי בסך של 15 מיליארד דולר ב-2013. שמירה על רמת הרווחה החברתית כפי שהייתה לפני השינוי בסוריה מחייבת עליה בתקציב הביטחון הישראלי בסך 1.5 מיליארד דולר ב-2013".

לדבריו, ירידה של 10% בהעדפת הביטחון של סוריה תביא לירידה בתקציב הביטחון הישראלי.

מערכת כיפת ברזל. פועלת בכל תנאי מזג אוויר. צילום: לע"מ

מערכת כיפת ברזל. פועלת בכל תנאי מזג אוויר. צילום לע"מ

ד"ר עודד עמיחי

ד"ר עודד עמיחי

מערכות טילי יירוט ולייזר

בדיוק לנישה הזאת של עלויות מערכות הגנה אקטיבית, מול חסרונות ויתרונות נכנס בהרצאתו ד"ר עודד עמיחי, שדיבר על שילוב טכנולוגיות טילי יירוט ולייזר כפתרון הישים ביותר להגנת העורף מאיומי רקטות, פגזים וטילים בליסטיים. לדבריו, מחיר טיל טמי"ר של כיפת ברזל, הוא 100 אלף דולר, מחיר טיל שרביט קסמים (בפיתוח) הוא 1 מיליון דולר, מחיר טיל פטריוט פאק 3 הוא 3 מיליון דולר, מחיר חץ 2 הוא 2- 3 מיליון דולר, ומחיר טיל חץ 3 (בפיתוח) הוא 2-3 מיליון דולר.

לדבריו, הפעלה מבצעית ראשונה של מערכת כיפת ברזל הייתה באפריל 2011 והיא מתאפיינת בעלות יירוט גבוהה ובצורך להחזיק מלאי ולחדשו, שמשמעותו אחזקת קווי ייצור. למערכת כיפת ברזל יש גם בעיית טווח מינימום – היא לא מסוגלת ליירט איומים שנורו מטווחים קצרים מ-4 עד 15 ק"מ, בהתאם למהירות האיום, והיא לא מיירטת פצמ"רים ולכן לא מתאימה להגנת עוטף עזה, בניגוד ליעוד העיקרי שנקבע לה. יש לה גם בעיית טווח המקסימום – היא לא מסוגלת ליירט איומים שנורו מטווחים גדולים מ- 50 – 70 ק"מ, בהתאם למהירות האיום, ולכן היא לא מתאימה להגנת מרבית גוש דן ולא מתאימה להגנת מרבית האתרים האסטרטגיים. היות ושטח ההגנה שלה קטן, לכל עיר דרושה סוללה נפרדת, דבר שמגדיל את העלויות, כשסיכוי היירוט הוא רק כ-50%.

אלף טילים ביום

ב-2.6.2011 אמר מתן וילנאי לשעבר השר להגנת העורף בעיתון ישראל היום: "נותקף באלף טילים ליום. צריך להתכונן למלחמה כוללת עם סוריה, חיזבאללה וחמאס; מתקני גז יעלו באש. "למה אני מפחיד? זו המציאות, לא אני".

על פי תרחיש זה, שגובה בכנס גם ע"י מרצים אחרים, אמר ד"ר עמיחי, כי "עלות אלף טילי יירוט (מכיפת ברזל ועד חץ 3) ביום תהיה 900 מיליון דולר ליום, כאשר גם העלות ליירוט רבע מהאיומים האלה עדיין גבוהה. לדבריו, הטענה המושמעת, לפיה צריך להשוות את עלות טילי היירוט לעלות הנזק, יכולה להישמע לפני אישור תקציב הביטחון. משזה נקבע, ייקבע התקציב המיועד להגנה וממנו תיגזר ההשקעה בטילי יירוט, שתמיד יהיו בחוסר. כמות טילי היירוט תספיק בעימות כולל למספר ימי לחימה בלבד, ולאחר מכן תישאר ישראל חשופה לעשרות אלפי טילי האויב. לכן הפתרון המתבקש הוא שימוש בלייזר. מערכת הביטחון מודה בכך, אבל היא לא משתמשת בלייזר הקיים – לייזר כימי, סקייגארד, אלא מחכה ללייזר עתידי – מצב מוצק".

לייזר מוצק – SSL

לדבריו, הפעילות במערכות לייזר מוצק – SSL מתקיימת בארץ ובחברות ובמערכות הבאות, שמאפיין אותן עוצמות חלשות ולרובן גם טיב קרן בינוני (3-4DL):

 Northrop Grumman – JHPSSL (Joint High Power SSL) – 100KW slabs
 US Navy – LaWS (Laser Weapon System) – 33KW fibers
 Lockheed Martin – ADAM (Area Defense Anti Munitions) – 10KW fibers
 Boeing – HEL MD (HEL Mobile Demonstrator) – 10KW fibers
 Raytheon – CIWS (Laser Close-in Weapon System) – 50KW fibers
 General Atomic – 24m development program – 150KW SSL
 MBDA – Europe (France, Italy, UK, Germany, Spain, US) – 40KW fibers

לדברי ד"ר עמיחי "לייזר מצב מוצק – SSL לא יגיע בעתיד הנראה לעין לעוצמות גבוהות מכ- 100 ק"ו בטיב קרן גבוה, ולכן טווח היירוט שלהן יהיה כ-2 ק"מ – תחליף עתידי אפשרי לוולקן-פלנקס להגנת מטרות נקודה, הגנת כוחות ניידים והן לא יהיו יעילות להגנת ערים ויישובים מאוכלסים. מערכות אלה מאופיינות גם באורך גל קצר של 1 מיקרון ולכן הן בעלות רגישות יתר למזג אוויר וסובלות מבעיית בטיחותית של סכנת עיוורון מהקרן החוזרת".

מערכת לייזר סקייגארד. מהירה ועוצמתית

מערכת לייזר סקייגארד. מהירה ועוצמתית

 

לייזר כימי

בדברו על הלייזר הכימי ציין ד"ר עמיחי, כי הטכנולוגיה פותחה בשנות ה – 70' בארה"ב וישראל:

- NACL – TRW, 400 KW, 1975
- MIRACL – TRW, MW Class, 1982

"מקור האנרגיה של הלייזר הכימי הוא בשריפת דלק. זוהי מערכת המגיעה להספקים גבוהים, מסדר גודל של מ"ו, פי 10 ויותר מהפוטנציאל של לייזר מצב מוצק, שפתרה גם את בעיית סילוק החום באמצעות פליטת הגזים ולכן טיב הקרן הוא גבוה, גם בהספקים גבוהים אלה. ישנן שלושה סוגים של לייזר כימי: CO2, 10.6 micron, (סקייגארד) HF / DF, 2.8 / 3.8 micronו- COIL, 1.3 micron", הסביר ד"ר עמיחי.

לדבריו, לעומת לייזר מצב מוצק, היתרונות של מערכת הלייזר הכימי שהוא מספק "הספקים מתאימים (סדר גודל של מגהוואט) בטיב קרן גבוה, מבצע יירוט במהירות האור ולכן מהירות האיום וטווח שיגורו – חסרי משמעות, אין בעיית טווח מינימום או טווח מכסימום, האנרגיה שורפת או מפוצצת את האיום, חומר כימי או ביולוגי ברש"ק ישנה תכונותיו ולכן לא יהיה פעיל, המושג "החטאה" אינו קיים, אין תוספת מסה שתיפול ארצה, מחיר ירי כ-2,000 דולר (תלוי בטווח) ויש לה "מחסנית" אין סופית (מיתוג מיידי בין מחסניות מחוברות. כשתי דקות להחלפת מחסנית)".

נאוטילוס

ד"ר עמיחי הזכיר את "הנאוטילוס (THEL), לייזר כימי שפותח בארה"ב בשנים 1996 – 2000, ביוזמה ישראלית ובשיתוף 4 חברות תעשיה ישראליות, כמדגים טכנולוגי וכמערכת מבצעית, שיועדה להצבה במרגליות להגנת קריית שמונה. הספקה כמה מאות קילוואט, הטווח היעיל שלה הוא 3 – 5 ק"מ והיא ביצעה 46 ניסוים מוצלחים, בשנים 2000 – 2004 עם 100 אחוזי הצלחה בפגיעה ב- 28 קטיושות, כולל מטח וירי בהפתעה, 5 פגזי ארטילריה ו-10 פגזי מרגמה, כולל מטח. היום המערכת ארוזה בשדה הניסויים (White Sands), ואינה שמישה".

סקייגארד

ד"ר עמיחי ציין, כי "מערכת הסקייגארד (Skyguard), המיועדת להיות המבצעית, היא פיתוח ישיר של הנאוטילוס (THEL). תיכון מפורט הוצג לישראל ב- PDR בארה"ב באוגוסט 2005 והמערכת מוכנה לייצור אב-טיפוס סדרתי. זוהי מערכת בעלת הספק מסדר גודל של מגהוואט, עם שטף אנרגיה על המטרה גדול פי 4 – 5 מהנאוטילוס והיא קטנה ממנה פי 4. הטווח היעיל שלה הוא כ- 10 ק"מ (15 ק"מ בשילוב אופטיקה אדפטיבית), זמן יירוט מטרה: 1 – 3 שניות וזמן המעבר למטרה חדשה: 1 – 2 שניות והמערכת מיועדת לפעול נגד רקטות, פצצות מרגמה, פגזי ארטילריה, חימוש אוויר-קרקע, טילי שיוט, מל"טים, מטוסים, טילים בליסטיים קצרי טווח וטילי נ"ט".

ד"ר עמיחי טען, כי "8 מערכות סקייגארד יירטו כל ירי בליסטי מרצועת עזה בזמן שיגורו – אין צורך להגן על כל ישוב בנפרד, 26 מערכות סקייגארד יירטו ירי בליסטי מגבול הצפון, 14 מערכות סקייגארד יגנו על אתרים אסטרטגיים במרכז הארץ ובדרומה, 32 מערכות סקייגארד נוספות יידרשו להגנת מרכז הארץ, כפוף להעלאת רמת האיומים הבליסטיים על ישראל ממזרח ו-5 מערכות סקייגארד מוטסות (אריאל, שהוצג למערכת הביטחון עוד ב- 2003) יוכלו לשמש להגנה מטילים בליסטיים ארוכי טווח".

"יירוט 1,000 טילים ביום, על פי אותו תרחיש של השר לשעבר וילנאי, המקובל על מערכת הביטחון, יעלה 2 מיליון דולר ליום על ידי מערכת הסקייגארד, לעומת 900 מיליון דולר ליום בטילי יירוט. זוהי עלות זניחה, שניתן לעמוד בה, לעומת העלות העצומה של טילי יירוט. מבחינת עלות ייצור המערכות, הן דומות – כיפת ברזל עולה 50 מיליון דולר, לייזר (סקייגארד) יעלה 30 מיליון דולר", ציין ד"ר עמיחי.

שילוב טיליי יירוט ולייזר

"שילוב מערכות של לייזר (כימי) עם טילי יירוט מתבקש ונראה מובן מאליו כי החסרונות של מערכות טילי יירוט הן היתרונות של מערכת הלייזר ולהיפך. החסרונות העיקריים של מערכות טילי יירוט הן בעלות הגבוהה ובאי היכולת ליירט איומים הנורים לטווחים קצרים, ויתרונן היא ביכולתן לפעול בכל מזג אוויר. לעומתן היתרונות של מערכת לייזר קרקעי (סקייגארד) היא בעלות הזניחה וביכולת יירוט כל איום, גם בטווחים קצרים, וכן זהו פתרון אולי יחיד נגד טילי שיוט (כמו יאחונט – P800), אבל חסרונותיה היא במגבלת פעולה בעננות כבדה. לכן, שילוב שתי המערכות הוא פתרון הכרחי יעיל יותר וזול יותר. מערכת עתידית של סקייגארד מוטסת (אריאל) – תוכל להרחיב את יכולת ההגנה וליירט איומים בליסטיים ארוכי טווח במרחק מאות ק"מ מגבולות המדינה", סיכם ד"ר עמיחי.

מגמות עתידיות

בכנס נסקרה גם תמונת האיום ומגמות העתיד בנושאים כמו: התפתחות האיום האווירי בעזה, האיום האווירי על ישראל במאה 21, השלכות המהפכים בעולם הערבי על איום הטילים. בנושאי תפיסות ההגנה הושמעו דברים על ההתמודדות עם האיום הבליסטי, תפיסת ההגנה בשכבות וקשרי הגומלין בתוכנית הטילים של איראן וצפון קוריאה ובתחום הטכנולוגי הוסברה השיטה של יצירת תמונת מצב של האיומים האוויריים.

אלוף (מיל') עמוס ידליןידלין: הטילים של צבא סוריה נורים עתה צפונה

בדברי סיכום הכנס אמר אלוף (מיל') עמוס ידלין ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, כי "החדשות הטובות הן שהטילים של צבא סוריה נורים עתה צפונה לעבר ערים סוריות ולא דרומה לעבר ישראל. ועם נתייחס למה שאמר פרופ' טישלר, כבר עכשיו הפחיתה סוריה כ-10% בהיקף האיום נגד ישראל. החדשות הרעות הן שישראל היא כיום המדינה הכי מאויימת בעולם מטילים ורקטות. אבל, ישראל היא המדינה המתקדמת ביותר בעולם בהגנה מפני טילים ורקטות. יש לנו מערכות Hit to Kil ויש לנו טילי חץ 2 ו-3. אילו שהן מערכות שלפני 20 שנה לא חלמנו עליהן".

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.