יורם קניוק מת הערב  בבית החולים איכילוב בתל אביב. קניוק היה בן 83 במותו.

ספריו תורגמו לשפות רבות. בין הספרים שכתב: "חימו מלך ירושלים", "אדם בן כלב", "סוס עץ", "היהודי האחרון", "בתו", "פוסט מורטם", "נבלות", "חיים על נייר זכוכית", "הברלינאי האחרון", ו-"תש"ח", עליו זכה ב-2010 בפרס ספיר. קניוק זכה בפרס ברנר, פרס נשיא המדינה, פרס ביאליק לספרות יפה ובצרפת בפרס זכויות האדם.

בחודש מאי 2011 ביקש קניוק לשנות את סעיף הדת ברישום שלו במנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת", לאחר שנכדו נרשם ככזה. בית המשפט קבע שיש לקבל את בקשתו.‏

קניוק כתב בלוג שפתח בפברואר השנה. ב-8 במאי השנה כתב:

המו בני מעיי

 ליומן

התעוררתי לשבועיים של חושך ללא חסד, איכילוב והביתה, ואופל, ונהיו ארבעה ימים של סוף, חייתי די, הכול קרס והייתי בענן, בענן גם יהיו כל הנכסים שבמחשב, ראיתי את זה בטלוויזיה ובטח אפגוש את המילים מהעבר השני. זה מה שאני עושה כבר חודשיים, מנסה לראות עד איפה המילים האלו יכולות לבנות מודל למפרע…

קניוק תרם את גופתו למדע. הוא השאיר אחריו את רעייתו מירנדה, את בנותיו איה ונעמי, ונכד.

יהי זכרו ברוך.