Skip to content

סימני הרוח: בין קארמה לשנאה

מדור חדש בוחן את אירועי השבוע הבולטים ביותר ומפרש את הסימנים והמסרים הטמונים בתוכם. השבוע: הרצח בבר-נוער נמצא במרכז תשומת הלב. מה אנו יכולים ללמוד מזה? וכמה מילים על גאווה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

המציאות שלנו שופעת מסרים. קטנים וגדולים. כך מתוכנן העולם הזה: אנו מדברים עם עצמנו דרך המציאות, מסבירים ומספרים לעצמנו את הדברים שעלינו לדעת. זו הרוח ממנה אנו באים, האני העליון אם תרצו. הנשמה, המעבירה מסרים לממד האנושי, תזכורות של האמת שאנו לא זוכרים.

מצעד הגאווה (צילום: גיגה פרקול)
מצעד הגאווה (צילום: גיגה פרקול)

אם אנו בהקשבה, אנו יכולים ללמוד ולהתפתח; אם אנו מסרבים, המסרים יבואו שוב ושוב, חזקים בכל פעם, עד שנסכים. במדור הזה נביא אחת לשבוע פרשנות, נקודת מבט, על המתרחש במציאות הקולקטיבית – ומה אנו יכולים ללמוד מזה.

האמת צפה כמו שמן על מים

אחד האירועים המטלטלים שהתרחשו כאן עכשיו, הוא ההתקדמות בפענוח הרצח בבר-נוער – אירוע מטלטל בפני עצמו, בו חדר אדם אנונימי לפני כמעט ארבע שנים לפעילות של בני נוער להט"בים, ירה, רצח ופצע. לפני מספר ימים נעצרו שלושה חשודים, ואז התברר כי יש בכיר בקהילה, שאיש לא מספר עדיין את שמו אבל רבים כבר מבינים, שככל הנראה היה היעד לתקיפה, והוא אולי ידע ושתק כל אותן שנים.

אווירה שמחה במצעד הגאווה (צילום: דן בר דוב)
אווירה שמחה במצעד הגאווה (צילום: דן בר דוב)

מה אפשר ללמוד מזה? דבר אחד ברור והוא שאי אפשר לשקר ולהסתיר, כפי ש(אולי) אפשר היה בעבר. סודות ושקרים נוטים להחשף מטבעם ובעידן בו אנו חיים, זה קורה גם במקרים מורכבים ומסובכים כגון אלו.

את העובדה הזו אפשר לראות בכל מיני תחומים בתקופתנו, מהאתר ויקיליקס, החושף סודות שהממשלות מעדיפות להסתיר, ועד למאמצים של חברת הכנסת סתיו שפיר לחשוף את זהותם של הלוביסטים, המשפיעים על חברי הכנסת בהחלטות השונות.

פעמים רבות אנו מסתירים משום שאנו יודעים שעשינו משהו לא בסדר; רגשי האשמה והפחד לאבד, להיפגע, הם שמנהלים את המנגנון הזה, שגם אם הוא לכאורה מוצדק, גובה מאיתנו מחיר כבד.

במקביל, אנו מייסרים את עצמנו פעמים רבות על דברים שבפועל אין בהם בעיה, מקרים בהם לא פגענו באיש ובכל זאת אנו בטוחים שעשינו דבר איום ונורא. הקושי הגדול הוא ללמוד להבדיל בין המקרים ובכל מקרה, ללמוד כיצד לקבל את מי שאנחנו, להתנצל היכן שצריך ולבסוף, להתנצל בפני עצמנו.

כל מעשה לבסוף חוזר

אחד הדברים שהאירוע הזה בא להזכיר לנו הוא שבסופו של דבר, כל אחד נדרש להתמודד עם ההשלכות והתוצאות של המעשים שלו. במזרח הרחוק קוראים לזה חוק הקארמה – מה שאתה שולח לעולם יחזור אליך. עשית טוב? תקבל טוב. עשית רע? תקבל רע.

גאווה בתל אביב (צילום: דן בר דוב)
גאווה בתל אביב (צילום: דן בר דוב)

בפועל כולנו יודעים שפעמים רבות אנשים שעושים דברים רעים חיים בשלום בעוד שאנשים שעשו טוב – או לפחות ניסו – משלמים על כך מחיר כבד. המציאות, כמו תמיד, מורכבת מאוד, והאופן בו המעשים השליליים חוזרים למי שעשה אותם הוא נסתר מהעין במקרים רבים.

הרצח בבר נוער, ובעיקר הפענוח שלו, הוא תזכורת לעקרון רוחני חשוב זה. שלושת החשודים ברצח ואותו בכיר החשוד שידע ושתק, מתמודדים כעת עם התוצאות של האנרגיה אותה שלחו לעולם.

זה נכון לכל אחד מאיתנו: המציאות היא ביטוי, השתקפות, של מי שאנחנו. אם אנו רוצים שיכבדו אותנו, עלינו לתת כבוד; אם אנו רוצים שיקשיבו לנו, עלינו להקשיב; אם אנו רוצים שיקבלו אותנו, עלינו לקבל.

שמחה על הגאווה

אי אפשר לסיים בלי מספר מילים על מצעד הגאווה שהתרחש בסוף השבוע. מי שעוקב באדיקות אחר המציאות בה אנו חיים עשוי להיות מוטרד מאוד: מצד אחד, תקשורים ומורים רוחניים רבים מדברים על התחזקות האור והאהבה בעולם, אך התקשורת מציגה דווקא הדרדרות.

מצעד הגאווה הוא ביטוי אחד מני רבים – ואחד הבודדים המסוקרים בהרחבה – להתגברות האור והאהבה. כלומר, הכבוד והחופש בעולם שלנו. מבלי להיכנס לוויכוח מדוע צריך את האירוע, העובדה ש-100 אלף איש, להט"ביים אך גם סטרייטים, נפגשו לבטא את השונות שלהם ולחגוג אותה, מעידה עד כמה השתנה והתפתח העולם. לטובה.

* הכותב הינו מתקשר ומנחה סדנאות חופש להרגיש.
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן