נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, המסיים את תפקידו בעוד כשלושה שבועות ממשיך במסע הפרידה שלו מצמתי כלכלה חשובים במדינה. היום הוא הגיע בפעם האחרונה לוועדת הכלכלה של הכנסת שם נפרד מחברי הוועדה. הנגיד זכה לדברי שבח מחברי הוועדה ויו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן אף ציין, כי "סטנלי זה סטנלי וזה לא ליגת-העל אלא ליגת סופר-על".

"המחלה ההולנדית"

"ממצאי הגז צפויים להוזיל את עלויות הייצור בתעשייה הישראלית ולהגדיל את הוודאות לגבי מחירי האנרגיה עבור התעשייה, היות וחוזי הגז לתעשייה הם ארוכי טווח. להפקת הגז יש השפעה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים: היא מביאה לירידה ביבוא חומרי האנרגיה, מה שמביא ללחץ לייסוף על שער החליפין. תופעה זו מוכרת כ'מחלה ההולנדית', המתייחסת לנזק שנגרם בדרך כלל לתעשייה בעקבות גילוי משאבי טבע והייסוף שנגרם כתוצאה מכך למטבע המקומי. הפתרון המקובל הוא הקמת 'קרן עושר', או 'קרן העתיד'. הרעיון הוא פשוט – משקיעים את תקבולי הגז בחו"ל, משתמשים בתשואת ההשקעה לצרכים מקומיים, אבל מונעים את ההשפעה של עודף חד בשוק המט"ח וייסוף חד בשער החליפין", הסביר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לוועדת הכלכלה, שדנה בנושא עתיד התעשייה הישראלית.

עוד ציין הנגיד, כי "מבחינת האזרחים, השפעת הגז לא תורגש באופן ישיר בטווח המידי. זאת, משום שהממשלה החליקה את השינוי במחירי החשמל, כך שעליית המחירים תימשך עד שיכוסו הפסדי חברת החשמל מהשנים האחרונות, הפסדים שנגרמו כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, והתייקרות מחירי הדלקים שבהם משתמשת חברת החשמל".

מעבר לתעשייה מבוססת גז

הנגיד הסביר לוועדת הכלכלה, כי "מוכרת גם התופעה, על פיה גילוי הגז מביא להתפתחות מואצת של תעשייה מבוססת גז, אולם תעשייה זו עשויה להיתקל בקשיים בהמשך כאשר מאגרי הגז מתכלים. לכן, במידה ומחיר הגז הטבעי יעודד התפתחות תעשייה מבוססת גז טבעי – יהיה מקום לשקול להטיל מס על שימוש בגז".

להשתמש בגז באופן מושכל

פישר הסביר, כי חשוב מאוד להשתמש בגז באופן מושכל. "חשוב מאוד להיות שמרניים לגבי היקפי הגז שעומדים לרשותנו, ולא להשתמש בגז בקצב מהיר מדי, על מנת לוודא שנוכל ליהנות ממנו גם בעתיד. בנק ישראל איננו מתנגד ליצוא גז. אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לנו לחפש גז, עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן. עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-25 – 30 שנה, ולהערכתנו, כמות הגז בכלל המאגרים עומדת על 900 BCM. אנו סבורים שניתן למצוא פתרון שמצד אחד יביא את החברות המתקדמות מארה"ב, אוסטרליה וכו' כדי לעסוק בחיפושי הגז, ומצד שני לוודא שנשאיר מספיק גז לצרכי המשק לשנים הבאות כפי שציינתי".

צפוי גידול צמיחה נמוך בסחר העולמי

הנגיד צופה צמיחה בסחר העולמי בשיעור נמוך של כ-3.6% השנה. לדבריו, "הסחר העולמי חשוב מאוד לצמיחת המשק הישראלי, והשפעתו גבוהה: ניתן לראות שהיצוא הישראלי מתואם מאוד עם הסחר העולמי. אנו עדים לשינוי ביעדי היצוא. היצוא לאיחוד האירופי ירד מ-41% בשנת 1995 ל-31% ב-2012, וירידה קטנה יותר נרשמה גם בחלק היצוא לארה"ב. במקביל, חל גידול של חלקה של אסיה ביצוא הישראלי (מ-13% ל-21%), וזהו שינוי חשוב מאוד, היות ואסיה צפויה להמשיך לצמוח בקצב מהיר וחשיבותה במשק העולמי הולכת וגדלה".

המשק והמטבע

באשר לבעייתיות בשער החליפין בישראל אמר הנגיד, כי "הבעיה העיקרית בהקשר זה היא שרבים מאתנו היו רוצים משק חזק עם מטבע חלש. אלו שני דברים שבדרך כלל לא הולכים ביחד. יש לנו משק יחסית חזק, וגם הריבית אצלנו גבוהה מאשר באירופה ובארה"ב, למרות שאנו מפחיתים את הפער בין הריביות. בנק ישראל התערב כדי להחליש את קצב הייסוף", ציין פישר.

המגזר העסקי בישראל מהווה כ-72% מהתמ"ג, והתעשייה מהווה כ-20% ממנו. בהקשר זה טען פישר, כי "למעשה, באף משק מודרני, אפילו בגרמניה, התעשייה היא לא הענף הכי גדול במשק. אנו עדים למגמת ירידה עולמית, המתקיימת גם בישראל, בחלקה של התעשייה בתמ"ג ובחלקם של המועסקים בתעשייה בכלל המועסקים במשק. הירידה בחלקה של התעשייה בתעסוקה בישראל מהירה מהירידה בחלקה של התעשייה בתוצר, והדבר מצביע על כך שהפריון בתעשייה גדל מהר יותר מאשר בשאר המשק".

בין השנים 1995 ל-2012 גדל משקלו של יצוא ההיי-טק בסך היצוא, וחלקה של התעשייה העילית והמעורבת עילית מהווה קרוב ל-90% מהיצוא התעשייתי, תוך שחלקה של התעשייה המסורתית הולך ופוחת. עם זאת, התעשייה המסורתית מעסיקה כמעט 35% מהמועסקים בתעשייה, למרות שהיא מהווה רק 19% מתוצר התעשייה ורק 5% מהיצוא התעשייתי. "המשמעות היא, שאם ברצוננו לעודד תעסוקה בתעשייה, עלינו לקחת בחשבון גם את התעשייה המסורתית, ולא רק את תעשיית ההיי-טק", הדגיש פישר.